על מצות ונימוסים

מתנות: פסח נחשב כחג שעושה צרות צרורות לכיסי המשפחות, אבל כנראה שאין ברירה וחוקי הנימוס האלמנטריים,  מחייבים הבאת מתנות למארחים. אם אתם מעדיפים להגיע עם סידור פרחים, מומלץ לזכור לא להתייצב בדלת עם זר ענק שמסתיר את הפנים, אלא לשלוח את הזר בצהרי היום, מספר שעות לפני ההגעה. תזמון מוקדם של משלוח הזר יאפשר למקבל למצוא לו מקום יאה במרכז הבית ואולי אף ישמש כקישוט שולחן הסדר.

לא עושים חשבון

"למה כל שנה הסדר אצלנו? מה יש, היא לא יכולה לעשות סדר אצלה פעם אחת?"

"שלמה, ראית מה הם הביאו לנו? שיתביישו להם..."

"טעמת את הסלט שהיא הביאה? אי אפשר היה להכניס אותו לפה...איזה גועל !

"ראית כמה קניידעל'ך הוא אוכל? כמו חזיר, לא מתחשב! אולי יש עוד אנשים שרוצים..."

"הם חייבים להשוויץ ליד השולחן בנסיעה שהם מתכננים לקאריביים?"

"כמה אפשר לדבר על הגאון שלהם,לא להאמין. ילד בן 3 וכבר יודע את אנציקלופדיית בריטניקה בעל-פה.."

" חוצפנים הילדים שלהם...לא מחונכים"

"לא רוצה להזמין אותם יותר. אפילו את הצלחת שלה היא לא הורידה".

ילדים זה שימחה?

התחילו במלאכת הטפטוף מספר ימים לפני הסדר ולהבהיר להם כי מאוד רצוי ומקובל להשתדל לשבת בשקט, ולהאזין לקריאת ההגדה.

אם הילדים קטנים, אפשר להכין להם חוברת צביעה ואף לרכוש להם סט צבעים חדשים. ברגע שתזהו את תחילתו של משבר השיעמום, שלפו את הספרון או כל הפתעה אחרת שתעסיק אותם לזמן מה (מומלץ לוותר על האופציה בדמות מכונית כיבוי אש בעלת סירנה קולנית).

משימה בעורף הסכו"ם

קניידלעך ושאר ירקות

"כדורי הבטון הלבנים" משולים לעגבניות שרי. אם הם לא יטופלו בצורה מתאימה, אתם עלולים להעיף את הכדורים הישר לפרצופו של האורח היושב מולכם. איך מאבחנים את סוג התחמושת בצלחת? לפי המרקם. אם הם גדולים, בינוניים, קשים או רכים, ניתן יהיה לחתוך אותם בעזרת הסכין והמזלג, לפני אכילת המרק.

בשום פנים ואופן לא לחתוך או לנסות לחתוך את הכדורים בעזרת הכף בלבד. זהו מתכון בטוח לאסון. במידה והכדורים קטנים מאוד, מומלץ להכניסם בשלמותם לתוך הפה. טיפ שווה זהב: במהלך הארוחה קומו ועזרו למארחת. הורידו צלחות, שטפו צלחות, הראשון משליך שאריות מזון לשקית הזבל, השני שוטף, הרביעי מנגב וכך הלאה. ההמלצה הזו תקפה גם בתחום הפעלת המדיח העמוס על גדותיו. 

נימוס בל יעבור

בזמן שהמארחת ומי שמנהל את קריאת ההגדה קורא את הכתוב, רצוי שיהיה שקט. מלמולים לחישות וציחקוקים עלולים להעליב את העוסקים במלאכה. אחראי על הקראת ההגדה אינו יודע במה מדובר (אפילו אם זה נעשה מסיבות תמימות לחלוטין) וכל הפרעה מורגשת .לכן, רצוי לשמור על השקט ולתת כבוד למעמד.

לאחר שהוחלט כי לאחר הארוחה ממשיכים בקריאת ההגדה, מומלץ לגלות נחישות ולחזור לשולחן. "אין פטורים". העובדה מובנת שכולם עמוסים ומותשים מכל כמויות האוכל, זו תופעה מוכרת, רמת הסוכר עלתה, אנחנו רדומים. על מנת להפיג מעט את העומס, רצוי לשיר (זה עושה יופי לעור הפנים ולאווירה) ואפילו אפשר ללוות את השירים מתוך ההגדה בתיפוף קל עם המזלגות על הכוסות והשולחן.

עברתם את הסדר בשלום? מתקפלים הביתה? הודו בחום למארחים. שבחו והללו את מטעמי המארחת, חסל סדר פסח כהלכתו. חג שמח.

• זקוקים לטיפים נוספים? בואו להתייעץ עם אורנה ורניק והגולשים בפורום נימוסים והליכות