פרופ' עמוס רולידר, נשוי ואב לשלושה, גדל בכפר יהושע. התגייס לחיל האוויר ושירת כפקח טיסה. אחרי השחרור למד חינוך גופני במכון וינגייט והחל לעבוד כמורה לספורט ולחשבון. ב־1976 נסע ללמוד באוניברסיטה של יוטה ולאחר מכן באוהיו. חזר לישראל והחל ללמד באוניברסיטת חיפה ובמכללה האקדמית עמק יזרעאל. מכהן כיום כראש המחלקה למדעי ההתנהגות במחלקה האקדמית כנרת ועומד בראש התוכנית למנתחי התנהגות מוסמכים באוניברסיטת תל־אביב. נכלל ברשימת מאה מנתחי ההתנהגות המשפיעים בעולם. מופיע בתוכניות 'העולם הבוקר' וב'תוכנית חיסכון' בערוץ 2 ומגיש את התוכנית 'זמן רולידר' עם אילנית לוי בימים א'־ה' בערוץ 20.

מה הזיכרון הכי מוקדם שלך?

"אמא שלי תמיד אומרת, 'אתה לא זוכר כלום מלפני שהיכרת את אשתך'. היא די צודקת. אבל הזיכרון הטראומטי הראשון שלי הוא שאני יושב בכיתה בכפר יהושע בשנות ה־60 ומתוסכל כי אני לא מצליח ללמוד שום דבר. זו הייתה טראומה אדירה. מורה שואל אותי, אני לא יודע לענות, כועסים עליי ואני מרגיש כמו טמבל. לא ידעתי כמובן שאני סובל מהפרעות קשב קשות. לכן היו לי יחסים מאוד רעועים עם המורים ביסודי. הזיכרון החיובי הראשון שלי הוא ההיכרות עם אשתי אורה, בגיל 15 וחצי, במושב. מאז אנחנו יחד".

מאיזה הרגל היית רוצה להיפטר?

"אימפולסיביות. במצבים מסוימים אני מגיב במהירות ואחר כך מצטער. למשל, בשנות ה־90 מכרתי בית בעמק, טעות נדל"נית ענקית, בגלל החלטה אימפולסיבית. הייתי בשבתון בקנדה וחשבנו שנחזור ונעבור למקום אחר. אם הייתי מחזיק את הבית עוד כמה שנים זה היה שווה עוד הרבה כסף. בכלל, יש לי קושי לומר לא, בגלל אותה אימפולסיביות. מצד שני, קיבלתי הרבה החלטות שבהן הלכתי אחרי מה שהרגשתי, בלי חשיבה הגיונית, למשל נסעתי ללמוד בארה"ב פסיכולוגיה ספורטיבית ב־1976 בלי לדעת מילה אנגלית, ולקחתי את אשתי והילד. היום זה מטורף כשאני חושב על זה".

מה הפחד הכי גדול שלך?

"סרטי אימה. לא מסוגל לראות אותם. אני לא עומד בזה. אני מוכן לראות סרטי אקשן עם טום קרוז או כוכבים כאלה כי אני יודע שהם יישארו חיים עד סוף הסרט. אם זה שחקן לא מוכר, אני יודע שהולכת לעבור עליי חוויה מפחידה ואני מחליף את הסרט או מוריד את הווליום. בקולנוע אין סיכוי שאראה סרטים מפחידים. או סרט רומנטי או קומדיה".

מה הדבר הכי גרוע שאמרו לך או כתבו עליך?

"שאני נוקשה מדי עם ילדים, לא רגיש מספיק ואפילו מפחיד. זה מאוד מפריע לי, כואב לי אפילו, כי אני ההפך הגמור. משפט אחד כזה קורע אותי מבפנים ואז יש דיכאון לחצי יום. לא הצלחתי להתחסן עם השנים, מודה. זה מדהים, חוסר הפרופורציות הזה. אבל עובדה שהוא קיים אצלי".

מה ההישג הכי גדול שלך לדעתך?

"תרגום ההישגים המחקריים שלי, באמצעות התקשורת, לקהל הרחב. היה שווה לשלם את המחירים ולשמוע את הביקורות. כשאני רואה את הרייטינג קופץ בתוכנית הבוקר של אברי גלעד והילה קורח במהלך הפינה שלי, אני מתמוגג. זה לא האגו שלי, אלא התחושה שעזרתי להורים ולמשפחות".

ממי אתה צריכה לבקש סליחה ולמה?

"אין ספק שמאשתי. אני מקדיש שעות רבות לעבודה על חשבון שעות איכות יחד והיעדרות מסיטואציות משפחתיות עם הילדים. ואולי גם מכל מי שדבריי נשמעים לו פוגעים איכשהו. זה בא מהלב, מתוך כוונה לשנות".

מי צריך לבקש ממך סליחה?

"מנהל בית הספר היסודי בכפר יהושע, אברהם שריד, שכתב להורים שלי מכתב ובו היה נחרץ ואמר, 'הבן שלכם ייצא פושע ויסיים בבית הכלא. הוא אגרסיבי ולא יודע להתנהג'. המכתב נמצא עד היום אצל אמא שלי".

מה ההורים שלך לא הבינו לגביך?

"הם לא ידעו להתמודד עם הפרעות הקשב שלי, לא היו להם את הכלים. זה גרם לזה שבעצם לא היה לי סיכוי להתפתח עד שהגיע אבא צוריאל, אבא של שרי צוריאל, לתפקיד מנהל הבית ספר. הוא שינה את חיי כי לא ויתר לי והאמין בי. אני חייב לו הרבה על ההתפתחות שלי והיציאה מהבור העצום שבו הייתי. הוא מפעל הפיס שלי".

מה הדבר שהכי מפריע לך בהופעה החיצונית שלך?

"לפעמים כרס קטנה. אני מקפיד מאוד על ספורט, רץ ארבע פעמים בשבוע ונוסע על אופניים 50 קילומטר בסוף השבוע. קשה לי לראות אנשים עם כרס. זה מרגיז אותי ולא צריך להיות. אם לפעמים אפילו נדמה לי שיש בטן, אני נכנס מיד למשטר".

מתי נשבר לך הלב?

"ביום הירצחו של יצחק רבין. הייתי בטורונטו בביקור אצל חברים ובאירוע בת־מצווה. קיבלתי שם את הבשורה ופרצתי בבכי. מכאן התחילו המחשבות על איך נכשלנו בחינוך לסובלנות, להבנה. הכל מתחיל ונגמר שם".

מה היה התקליט הראשון שקנית?

"צמד הדודאים. בני אמדורסקי ז"ל היה נהג משאית בכפר יהושע והבן של אחותו היה איתי בכיתה. בני וישראל היו מגיעים לחזרות בכפר יהושע ואנחנו היינו באים לראות אותם. כשיצא התקליט הראשון שלהם, מיד קנינו".

מי האדם הכי מפורסם בטלפון שלך?

"בוא נחשוב רגע. אילנית לוי המדהימה בעיניי. אולי חברת הכנסת אורלי לוי? אנחנו ידידים טובים. יש לי גם את המספר של מירי בוהדנה, שפעם ביקשה עצה קטנה והעלתה שאלה חינוכית מעניינת".

מה הג'וב הכי גרוע שהיה לך?

"עבדתי בבית אריזה בכפר יהושע, בעונת התפוחים, בחופשים בתיכון. לא הסתדרתי עם זה. התפוחים הגיעו לי מהר מדי. ואיפה אני עם ההפרעות שלי כדי למיין. זה מאוד קשה. סבלתי".

מה החופשה הכי גרועה שהייתה לך?

"נסעתי עם אשתי פעם לאילת בפסח. השתעממנו עד מוות. היה חם והייתה צפיפות נוראית. אני מאוד שונא צפיפות. הזמנו לשבוע, הבנו מהר את הפרינציפ וברחנו אחרי שלושה ימים".

באיזה ריאליטי היית מוכן להשתתף כמתמודד?

"בשום תוכנית. לא טוב לי בזה. הסכמתי להשתתף ב'הצילו אני לא יודע לבשל' כדי להגשים חלום - ללמוד לבשל".

מי היה משחק בתור עמוס רולידר בסרט על חייך?

"ג'ורג' קלוני. נראה לי יציב, לא משוגע, לא מכוער וחושב מחוץ לקופסה".

איזו עצה היית נותן לעמוס רולידר בן ה־16?

"קודם כל, תירגע. יש לך יכולות, גם אם יגידו לך שלא".

לו יכולת לערוך פרט בעברך, מה היית עושה?

"נכנס לפעילות פוליטית ומשלב אותה עם העבודה האקדמית. הייתי רוצה להיות שר חינוך. אני לא פוסל בעתיד אפשרות שאנסה לרוץ בפוליטיקה, אבל אני צריך לגדל עור של פיל".

מה יהיה כתוב על המצבה שלך?

"I did it my way".