לא לחכות למתאבד הראשון | סמדר שיר

אתמול שאלתי נערה בת 16 איך תרגיש אם תקבל סמסים המחמיאים להופעתה החיצונית. "אני לא ארגיש כלום", היא ענתה מבלי למצמץ, "מחמאה אנונימית היא לא מחמאה. ואם אקבל הרבה מחמאות אנונימיות אחשוב שהשולח הוא איזה סוטה".

ואם תקבל סמסים המתייחסים לעודף המשקל שלך או לשכל המצומצם שלך? שאלתי חתיך לפני צבא. הוא היסס. "למרות שאני יודע שאני לא שמן ולא הכי טיפש אני איעלב".

עכשיו תחשבו על עשרות אלפי בני נוער אחרים, שהדימוי העצמי שלהם לא מגרד את העננים. מה לעשות, רובנו לא נולדנו עם לוק הורס כמו של דור רפאלי וגם לא עם כפית זהב בפה. מה הם ירגישו כשיביטו במסך ויקראו, "את מסריחה, אתה דוחה"?

רפאלי טוען להגנתו שהוא לא חשב על "שיימינג", אלא על הילד הביישן שמעולם לא העז לגלות לילדה הכי יפה בגן עד כמה הוא אוהב אותה, והאנונימיות תאפשר לו להתבטא. נו, באמת. מנהלת השיווק של האפליקציה סיפרה לי שבימים אלה הם עובדים על פיתוחים שיאפשרו חסימה אוטומטית של המשתמשים בה לרעה. למה לחסום אם אפשר להקדים תרופה למכה? הפיוז שלי התקצר כשרפאלי הכריז "מי שלא רוצה — שלא יוריד". נסה להסביר למתבגר הפרטי שלך למה אתה אוסר עליו להוריד את מה שמהווה לחבריו מקור לשעשוע וכיף. וכשרפאלי מציע להורים לפשפש בסלולריים של ילדיהם ולגלות שהם מלאים בתמונות תועבה זה מדכא. אני לא מבקשת ממך לחנך את דור העתיד, אבל המציאות השחורה גרמה לך לזהות בה הזדמנות כלכלית ודחפה אותך לתפוס עליה טרמפ.

אז בואו נחכה למתאבד הראשון. זה רק עניין של זמן. בעקבות העלבונות האנונימיים שספג ב"בליינדספוט" הוא ישלח ב"בליינדספוט" איתות מצוקה אנונימי, וכיוון שלא יזהו אותו הוא יאיים בהתאבדות — ויקיים.

אף אחד לא מכריח אתכם | יקיר אלקריב

גם אם "בליינדספוט", האפליקציה החדשה של דור רפאלי, נשמעת כמו אסון שעומד לקרות, לפני שמתנפלים עליו צריך לזכור דבר אחד פשוט: אף אחד בעולם לא מכריח אתכם, או את הילדים שלכם, להוריד אותה או להשתמש בה. ואם אתה לא מוריד את האפליקציה, אתה לא יכול לא לשלוח ולא לקבל הודעות אנונימיות באמצעותה. ובבקשה, נפתרה הבעיה.

אני מבין את ההורים המודאגים, פשוט כי אני אחד מהם. אבל אני ואשתי דואגים לעבור על הסמארטפון של הילדה מדי פעם כדי לראות מה מתבשל שם. ואני בטוח ש"בליינדספוט" לא הייתה שורדת יותר מכמה ימים לפני שהיינו עולים עליה. אז נכון, הילדים היום סופר־חכמים ויודעים למחוק הודעות שהם מקבלים או שולחים, ויש להניח שגם אפליקציות הם יודעים להסתיר. אבל זו כבר לא בעיה של טכנולוגיה כזו או אחרת, אלא של חינוך.

כי חוץ משיימינג יש עוד הרבה דברים שנערים ונערות היו רוצים לעשות: לישון אצל חברים, להבריז מבית הספר, לקחת את האוטו, לעשן סמים. וממש כפי שאנחנו לא יכולים לבקש ממישהו למחוק ולהעלים את הנטיות האלה, כך אנחנו לא יכולים לדרוש מרפאלי לבטל את האפליקציה שלו, רק כי היא עלולה לגרום אסון.

קבלו מבזק: כל דבר, אפילו מספריים המונחים במגירה, עלול לגרום אסון, אם משתמשים בו כדי להזיק ולהכאיב. באותה מידה אפשר לסגור את איקאה, כי מוכרים שם סכינים, או לסגור את צה"ל כי סיבת המוות הכי שכיחה בו היא התאבדות.

וכמו שאנחנו מלמדים את הילדים שלנו להיזהר ולהישמר מפני כל הסכנות הידועות, אנחנו צריכים להסביר להם שגם הטלפונים שלהם יכולים לגרום נזקים ואפילו להרוג. מן הסתם, גם את זה הם כבר יודעים. לנו נשאר רק לדאוג לכך שיבדילו בין טוב לרע, ויבחרו בטוב.