"טלוויזיה היא בסך הכל טוסטר עם תמונות, ולא מתקבל על הדעת להשקיע ברגולציה של טוסטר" — את הדברים הללו אמר מייקל פאולר, שמונה על ידי הנשיא האמריקאי רונלד רייגן לעמוד בראש הרשות הפדרלית לתקשורת. פאולר ביטל כללים שמטרתם הייתה פיקוח ושמירה על איכות התוכניות בטלוויזיה ויצר שוק תקשורתי פרוע שהביא להידרדרות התכנים ולחוסר יציבות כלכלית בשוק התקשורת האמריקאי. כעת נדמה שחזונו של פאולר, הנחה גם את חברי וחברות הצוות הבין־משרדי בראשות מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר — צוות שמסקנות הביניים שלו על אודות המתווה החדש של שוק התקשורת הישראלית פורסמו השבוע.

ברוח עיקרי הדת הכלכלית של ראש הממשלה ושר התקשורת בנימין נתניהו, המליצה הוועדה על "פתיחת השוק", "יצירת תחרות" ו"שחרור שוק התקשורת מרגולציה מכבידה". ההמלצות המרכזיות בדו"ח הביניים שלה כוללות המלצה להורדת חסמים לכניסתם של ערוצים חדשים שלא יחויבו להפיק תוכן מקורי או חדשות במשך שלוש שנים, כמו גם הסרת הפיקוח מהערוצים המסחריים, ערוץ 2 וערוץ 10 והפלטפורמות הרב־ערוציות (yes והוט) וירידה הדרגתית משמעותית בהתחייבות שלהם להשקיע כסף בתוכניות מקור ובקולנוע. הוועדה גם ממליצה לאפשר לערוצים לשלב תוכן שיווקי — תוכן מסחרי מוסווה כחומר מערכתי בתוכניות אולפן ומגזין, תוכניות דרמה, בידור וספורט.

חלק מהמלצות ועדת פילבר שייכות לעולם הפנטזיה. בעוד שמנכ"ל משרד התקשורת חולם על עשרות בעלי הון המתחרים ביניהם וצובאים על שערי משרדו לבקשת רישיון שידור, במציאות הכלכלית הישראלית שוק הפרסום, שהוא מקור המימון של הערוצים המסחריים, ערוץ 2 וערוץ 10, קורס. שוק הטלוויזיה כאן קטן ומצומצם ורחוק מלהיות מקור משיכה לרווח כלכלי, וכספי המפרסמים מוזרמים בכמויות גדולות והולכות דווקא לגוגל, פייסבוק ודומיהם באינטרנט, שמנוכחותו המרכזית בעולם הצפייה של הישראלים מתעלמת הוועדה.

באשר להמלצות העוסקות בשחרור הערוצים המסחריים הקיימים וחברותyes והוט מהמחויבויות שלהם למימון והפקה של תוכניות איכות והסרת המגבלות על החדרת תוכן מסחרי לתוכניות טלוויזיה — צעדים אלו ייצרו כאן עולם תוכן טלוויזיוני הדומה לזה שבטלוויזיה האיטלקית והאמריקאית, כלומר עולם של "בידור עד מוות" בלשונו של חוקר התרבות ניל פוסטמן. עולם של תוכניות דלות אמצעים ורדודות העוסקות בנושאים שוליים חסרי ערך, תוכניות שהשיקול היחיד המנחה אותן הוא רווח כלכלי.

ההנחה של פילבר שהתחרות תוביל את בעלי הערוצים להשקיע בתוכניות איכות מנותקת מן המציאות. תאגיד שידור, כמו שמציינת יושבת ראש פורום היוצרים הדוקומנטריים אסנת טרבלסי, תמיד יעדיף לקנות זכויות להקרנת סרט ב־5,000 דולר מאשר להשקיע 300 אלף שקל ביצירת מקור ישראלית. על פי המלצות הוועדה, הנסמכות על דו"ח ועדת שכטר, את תוכניות המקור אמור להפיק תאגיד השידור הציבורי החדש שהיה אמור לקום על חורבותיו של הערוץ הראשון. אולם כפי שמציין פרופ' עמית שכטר, זו טענה מטעה, כיוון שהסכום שאותו מקצה פילבר לתוכניות מקור הוא חצי ממה שהקצתה ועדת שכטר לתוכניות מקור. כמה אירוני, שאת התקווה לטלוויזיה איכותית, עשירה, מקורית ופלורליסטית תולה פילבר בערוץ הציבורי, ערוץ שראש הממשלה מתעלל בו זה שנים. הסיכוי שהערוץ הציבורי החדש ישתחרר מלפיתתו הפוליטית של השר הממונה על פילבר, דומה לסיכוי שהסרת הרגולציה תיצור כאן טלוויזיה המשרתת את האינטרס הציבורי. טלוויזיה שאינה אלא טוסטר עם תמונות. √