yed300250
הכי מטוקבקות
    צילום : ידיעות אחרונות
    24 שעות • 30.01.2016
    השאלה היומית: האם צריך לפתוח בחקירה נגד אנשי "אם תרצו" על קמפיין "האמנים השתולים"?
    קראו את שתי הדעות המנוגדות ובסוף תוכלו להצביע: מי צודק לדעתכם?
    מרב בטיטו ובן-דרור ימיני

    לעצור את ההסתה הבאה | מרב בטיטו

    העשן הסמיך עודנו מיתמר מעל השריפה שהבעירו אנשי "אם תרצו" בשדה הקוצים החרב שמשתרע בין שמאל לימין, אך הם מתעקשים שבסך הכל רצו להדליק סיגריה ושכחו לכבות את הגפרור. להבות השנאה שהשתוללו כאן לאחרונה מאז עלה לאוויר קמפיין ה"שתולים", הבהילו אפילו את מחוללי האש והם מיהרו להתוודות כי נהגו ברשלנות, וכי בפעם הבאה יבדקו פעמיים את המנגל לפני שהם עולים לאוטו ומשאירים מאחוריהם אדמה חרוכה.

     

    ההכרה בהשלכות של הפשע היא אכן שלב חשוב ומהותי בשיקום העבריין, אבל איננה מנקה אותו מעונש: הסתה קשורה בטבורה לפשעי שנאה, ואין לדעת איפה נמצא הפסיכופת התורן בשעה שהוא מעיין בשמותיהם של אנשים שדמם הותר. נראה כי הפילטרים הקריאייטיביים של אנשי "אם תרצו" נסתתמו מרוב להיטות להוכיח את צדקת דרכם, והם ממש לא הביאו בחשבון את המהירות שבה משטמה הופכת מרגש להצהרה ומאמירה למעשה. הרשתות החברתיות שיקפו בזמן אמת את האפקטיביות של סימון פנים ושמות, והתגובות הרבות שתמכו במהלך המקארתיסטי נשמעו כמו מחיאות כפיים של ההמון השמח לאיד. עמודי הפייסבוק מלאו בפוסטים המסבירים ומדבררים את ההיגיון הקיומי שבסימון אושיות תרבות כאויבי העם, והטוקבקים סיפקו שיאים בלתי נשכחים של נאצות וגידופים. מי אמר מלחמת אחים ולא קיבל.

     

    כל אוויל יודע שלא מתבדחים על אקדח בבידוק הביטחוני בנמל התעופה, כל ילד יודע שלא מדברים על החבל בביתו של התלוי. בימים שבהם בוער הדם ורצח אזרחים חפים מכל פשע הפך לשגרה מדכאת, רק פירומנים של שנאה ייצאו לרחוב ומצית בכיסם. אם לא כוחות הביטחון — עיתונאים וידוענים, חברי כנסת ושרים ואפילו ראש הממשלה — שיצאו נגד הקמפיין האומלל, עוד היו חושבים אנשי "אם תרצו" שהם רק מבטאים את עמדתם. ללא התנצלות מפורשת וללא העמדתם לדין, אנו עלולים לגלות יום אחד את הדיוקן הפרטי שלנו בקמפיין הבא.

     

    אין כאן עבירה פלילית | בן-דרור ימיני

    חופש הביטוי כולל את הזכות לעשות דברים מתועבים. הוא כולל לא רק את הזכות לנהל קמפיינים מטומטמים נגד אנשי שמאל או אנשי ימין. הוא כולל גם את הזכות לשקר. בית המשפט, למשל, קיבל את טענת התובעים נגד מוחמד בכרי. הסרט הדוקומנטרי שלו כלל שקרים. זו הייתה הסתה נגד חיילי צה"ל ונגד מדינת ישראל. גם אם אנשי "אם תרצו" יתאמצו, הם לא יצליחו להגיע לרמת ההסתה של בכרי. לא רק שאף אחד לא חלם לפתוח בחקירה משטרתית נגד בכרי, אלא שמתביעות הדיבה הוא גם יצא כשידו על העליונה, למרות שהסית ושיקר.

     

    אפשר להמשיך. הרשימה ארוכה. יש הרבה מאוד מאמרים בעיתון לאנשים חושבים שהם הסתה טהורה נגד מדינת ישראל. הזכרתי ביום שישי האחרון את אחד החמורים שבהם, בנוגע לכך ש"רוב הישראלים תומכים באפרטהייד". שוב, שילוב של שקר והסתה. האם נעמיד את מפיצי השקר לדין? ארגוני שמאל קיצוני אוספים רשימות של קצינים בכירים, שהם החליטו שהם פושעי מלחמה. הקצינים הללו זוכים פה ושם לצווי מעצר במדינות כמו אנגליה, ספרד ובלגיה. שוב, מדובר ברדיפה שאנשי "אם תרצו" לא דיגדגו אפילו את קצה הציפורן שלה. ועד היום, כידוע, לא נפתחה חקירה נגד אותם אנשי שמאל.

     

    פרסום רשימת השתולים על ידי אנשי "אם תרצו" היה מעשה מחפיר. הם זכו לגינוי משמאל ומימין, וטוב שכך. אבל חקירה? השתגענו? התלונות על מקארתיזם בישראל הן בדרך כלל איוולת גמורה. לא כל ביקורת על היריב הפוליטי היא רדיפה. לא שזה לא קורה. יש רדיפות פוליטיות. אבל גם מקארתיזם, מכוער ככל שיהיה, הוא לא עבירה פלילית. המקארתיזם המקורי הישן של הממסד האמריקאי היה נגד אלה שנחשדו כקומוניסטים. זה בוודאי לא הסיפור כאן. ביום שבו יהיה אסור לגוף פוליטי לעשות שטויות, ועשיית שטויות תוביל לחקירה משטרתית — ישראל לא תהיה דמוקרטיה. נקווה שזה לא יקרה.

     

     

     

     


    פרסום ראשון: 30.01.16 , 21:42
    yed660100