אף אחד לא פירסם בפומבי את ההחלטה הזאת, אבל מתכתובות שהגיעו לידינו, מתברר כי מדינת ישראל החליטה להקשות על פעילויות משותפות של ארגונים הקוראים לדו־קיום בין ישראלים ופלסטינים. מדובר בין היתר בהורים שכולים פלסטינים, הקוראים ביחד עם הורים שכולים יהודים, לפיוס בין העמים. החל מתחילת פברואר מונע בפועל מתאם פעולות צה"ל בשטחים כניסה של פעילי שלום פלסטינים לשטח ישראל. מהסיבה הזאת פעילויות משותפות של ארגונים כמו "פורום המשפחות השכולות הישראלי־פלסטיני למען פיוס ושלום", "לוחמים לשלום" וארגונים נוספים — אינה יכולה להתקיים.

"מטבע הדברים חלק משמעותי בפעילות שלנו מתרחש בתוך ישראל", אומר דובי שוורץ, חבר ועדת ההיגוי של פורום ארגוני השלום ומנכ"ל שותף בפורום המשפחות השכולות. "אנו פועלים יחד עם חברי הפורום הפלסטינים כדי להעביר את המסר החזק והדוגמה האישית של אנשים אשר שילמו מחיר כה כבד ועם זאת מאמינים ופועלים יחד להפסקת השכול ולקידום השלום. עכשיו הפעילות שלנו בישראל משותקת כמעט לחלוטין, בשל חוסר היכולת שלנו לקבל היתרי כניסה לחברי הפורום".

לא נותנים לעבוד

באופן רשמי, המצב הביטחוני הרעוע הוא זה שהביא לשינוי במדיניות של המתפ"ש (מתאם פעולות צה"ל בשטחים). עד לא מזמן העבירו הארגונים בקשה להיתרים לשלושה חודשים לאנשי הצוות, ולעיתים קיבלו לחודש בלבד, אך אלה היו מתחדשים בכל פעם. לפעילויות חד־פעמיות היו מגישים בקשות לאישורי כניסה חד־פעמיים.

לפני כחודש נערכה פגישה בין פורום ארגוני השלום, שמאגד עשרות ארגונים, לבין נציגי מינהלת התיאום והקישור, שבמהלכה הודיע נציג המנהלת סא"ל אייל זאבי על שינוי במדיניות היתרי הכניסה לישראל של הפעילים הפלסטינים בארגונים. במסגרת השינוי, מוגבלת כניסתם של הפלסטינים ל־180 ימים בשנה בלבד, לא תתאפשר כניסה למדינה בשבוע הראשון אחרי חודש שבו הפעיל נכנס, וכן תבוטל האפשרות לבקש בדיקה חוזרת של בקשה שנדחתה מסיבות ביטחוניות.

"אולי זה מגיע מפחד שאם נותנים לארגוני השלום היתרים אז מי יודע מה יקרה", אומר מאזן פארג', המנכ"ל הפלסטיני של פורום המשפחות השכולות, שנכנס לישראל כבר עשור לצורך פעילויות שלום. "לדעתי זה צריך להיות בדיוק הפוך: העבודה של הארגונים תורמת לסיום הסכסוך, להיכרות ולפיוס".

בארגוני השלום טוענים שאין שום היגיון באישור הכניסה ל־180 יום בשנה בלבד, ויותר מכך: העובדה שהוחלט להכיל את ההחלטה רטרואקטיבית, הביאה למצב שבפועל כל הפעילים הפלסטינים כבר מיצו את המכסה שלהם — שכלל לא ברור מתי ואם תתחדש.

גם שבוע ההפסקה הנדרש בין פנייה לפנייה, פוגע ביכולת של הארגונים לפעול ברצף. "אמנם טרם נתקלנו בזה, מאחר שכל הפעילים שלנו כרגע מנועים מכניסה בגלל הסעיף הראשון", אומר שוורץ, "אבל בפועל זה מה שיקרה".

סעיף נוסף מגביל למקסימום שהייה של 30 יום בכל היתר, לפעילים מרכזיים, בזמן שפלסטינים בעלי אישור עבודה בישראל יכולים לקבל אישורים לשישה חודשים כולל לינה. "מדוע פעילי ארגוני זכויות אדם ושלום אינם יכולים לקבל לכל הפחות את אותם התנאים עבור פעילים מרכזיים?" שואל שוורץ.

בעיות נוספות שעולות מהנהלים החדשים, לטענת ארגוני השלום: אי־עדכון מספק על קבלת פניות; אי־עדכון כלל על אישור או אי־אישור פנייה; בעיות קשות במענה הטלפוני; ועיכוב של אישורים בטענה שמחכים ל"אישור מפקד".

"ההשקעה יורדת לטמיון"

בעקבות ההחלטה, פנו ראשי הארגונים בדחיפות למתאם הפעולות בשטחים, האלוף פולי מרדכי, בבקשה לשנות את הנהלים כדי שיוכלו להמשיך לפעול. "הובהר לנו וקיבלנו את העמדה שהמינהל האזרחי עומד לצד הארגונים בניסיון להקל על התהליך ולהסיר מגבלות שרירותיות ככל האפשר, על מנת לאפשר את פעילותינו ופעילויות אזרחיות נוספות בכפוף לשיקולי ביטחון", כתב יו"ר פורום ארגוני השלום, יובל רחמים, למתאם הפעולות בשטחים. "למרות האמור לעיל, בפועל הנהלים החדשים משתקים את פעילות הארגונים עקב חסימת האפשרות להנפקת אישורים לפעילים ותיקים פלסטינים. הצבענו שוב ושוב על המכשולים שהם מציבים בפני הפעילות שלנו. למרות ניסיונות להמשך התקשורת עם המינהל האזרחי ומרכז ההיתרים וההצהרות כי מתקיימים דיונים במגמה לאפשר המשך פעילות ללא הפרעה — עד לרגע זה אין פתרון מניח את הדעת והפעילות של ארגוני שלום רבים נעצרה. מיותר לציין שעצירת הפעילות מורידה לטמיון השקעות של עבודה ומשאבים יקרים של הארגונים בפעילויות משותפות, באופן שיהיה קשה מאוד לשקם בעתיד".

רחמים הוסיף רמיזה לגבי המניעים שעומדים מאחורי ההחלטה. "אי־אפשר להניח שנהלים טכניים אלו התקבלו ויושמו במנותק ממדיניות כוללת וללא הבנת ההשלכות הקשות על פעולת ארגוני השלום", כתב. "אבקש את התערבותכם הדחופה לפתרון מצב אבסורדי זה שבו דווקא פעילי שלום פלסטינים מנועים מכניסה לשטח ישראל כדי לעסוק בפעילות מקרבת ומפייסת עקב יישום של נהלים שאין להם דבר עם שיקולי ביטחון. מדיניות קשיחה זו אינה מאפשרת לנו בניית יחסי אמון, הורדת מתח והפחתת האלימות".

במכתב נוסף כתב שוורץ לאלוף מרדכי: "המצב הביטחוני הביא לעצירה ולשינוי במדיניות ההיתרים. המדיניות החדשה שהוסברה לנציגי הארגונים בפגישה עם סא"ל אייל זאבי לא רק שלא פתרה את הבעיה, אלא אף החמירה אותה, והביאה כאמור לעצירת הפעילויות המשותפות למען הידברות ופיוס. בטוחני שלא הייתה כל כוונה כזו וניתן למצוא דרכים לפתור את הקשיים".

במינהלת התיאום והקישור סירבו להגיב ישירות לטענות, אך אמרו כי בימים אלה הטענות נבדקות, והמסקנות יגובשו בימים הקרובים. •