אנשים משתמשים בסמים. יותר אנשים, יותר סמים. העובדה הזו ידועה, האדם נוטה להשתמש בחומרים רבים שמשנים לו את התודעה ומצב הרוח, מקפה וסיגריה ועד מורפיום וציפרלקס. והיא עתיקה כימי האנושות, לפחות מהתקופה שנח, זה מהתיבה והחיות, דפק את הראש עם יין פטישים. אלא שהכנות שאפיינה את אבותינו המקראיים נעלמה לגמרי בארץ הקודש 2016. רוח התקופה, גם בנוגע לסמים, היא הכחשת מציאות וניסיון להטיל פחד. ולא רק שזה לא יעזור - האסון הבא בפתח.
תאונת שימוש בסמים מקולקלים (ככל הנראה) של מבלה במועדון הולידה גל תקשורתי צפוי, נדוש, מיושן ומביך, עבור כולם. כך לדוגמה נאלץ גלעד שלמור בערוץ 2 לפלוט קלישאות נוסח "כל עוד יהיה ביקוש יהיה היצע", מתובלות בחידוד על "לוסי אין דה סקיי וויז דיימונדס". לא ידעתם? ראשי תיבות של אל־אס־די! קורע. כתבות הצבע הסתמיות האלה הן תפאורה להתעלמות ממסדית וחברתית גורפת מפני ידיעת העובדות. כזו שמצד אחד, מאפשרת למשטרה להמשיך ולהשתמש ב"תיקי סמים" ככלי להעלאת רייטינג ההרשעות שלה, לבזבז את משאבי המערכת כולה, ולדפוק לאנשים תמימים בסך הכל את המשך החיים.
אז אולי מספיק עם הצביעות המתוזמרת? מדוע לא תחדל התקשורת - שרבים מטובי בניה מכירים אישית את התחום - מסיקור עצל, פבלובי וסנסציוני ותתחיל להפעיל לחץ על הממסד להתקדם באופן מהותי למחוזות מתקדמים יותר, שהם למרבה הפלא גם אחראיים יותר? למה לא יתגנב לכתבות כמו אלו ששודרו השבוע רעיון יבוא ערכות בדיקה שמגלות אם קנית אקסטזי או רעל עכברים? כי זה יעודד שימוש במקום להפחיד? קשקוש. רוצים דוגמה לעיתונות אחרת? מגזין VICE שלח כתב עם ערכות לפסטיבל מוזיקה אירופי. הוא בדק לעשרות חבורות את איכות הסמים שלהם. חלק מהתוצאות (המרתקות) שלחו אנשים לחבק בקבוק בירה. אולי הוא גם הציל למישהו את החיים.
מחקר מדעי בריטי מכונן קבע כבר ב־2007 שאלכוהול הוא הסם המסוכן ביותר במונחי נזק לפרט ולסביבה. גראס, אקסטזי ואל־אס־די מדשדשים בתחתית הטבלה. לאחר ידיעת עובדות מעין אלה יש לאפסן את שוט הפחד וליישם רוויזיה מקיפה בהתייחסות, אכיפתית, משפטית וטיפולית. להבין למשל ששימוש בהירואין דורש שיקום ומרכזי גמילה (שאין) במקום כלא, אם־די־אם־איי - ערכות הבדיקה, גראס - דקרימינליזציה, החמרה יתרה בכל הקשור לאלכוהול (סם האונס האמיתי), הסברה שסמי פיצוצייה הם פצצה מתקתקת, ואנשים שעושים קוק - אלה מתבקשים למחוק את הפרצוף המבסוט. חרא של חומר. בפשטות, צריך להכיר במצב ולהתמודד איתו. וכדי שהרעיון יתקבל, הנה סיסמה לאומנית שתעבוד יופי: אני מדינת ישראל, ואני משתמשת. אוהבים אותך, מדינת ישראל.
