אלן גולדברג, אזרח דנמרק, לא ישכח לעולם את הביקור בישראל בקיץ 2014 – ספק אם מהסיבות הנכונות.

את הנסיעה לישראל הוא תיכנן זמן רב מראש, תוך הקפדה על שלל הסידורים הנדרשים לשהייה של חודשיים בארץ זרה. עוד בדנמרק יצר אלן קשר עם אי.סי.עדן גרופ בע"מ (להלן עדן גרופ) חברת נדל"ן גדולה, המציעה מאגר של חדרים ודירות להשכרה באזור המרכז, בעיקר לתיירים ולסטודנטים. "שילמתי בהעברה בנקאית תמורת שכירת הדירה בתל־אביב ונחתתי בישראל רגוע", הוא משחזר.

"כשהגעתי למשרדי עדן גרופ, נדהמתי לשמוע שהם טוענים שהכסף, 4,800 שקל, לא הגיע. הצגתי אישור מהבנק להעברה הבנקאית, אבל זה לא עניין אותם. הם דרשו שאשלם במזומן. לא הסכמתי לשלם שוב ויצאתי מחוץ למשרד בהיסטריה, כדי להתקשר לאמי בדנמרק. כשהייתי בחוץ הם הוציאו את המזוודות שלי מהמשרד.

"הייתי בפאניקה, הבנתי שאין לי איפה לישון. בעשרת הימים הבאים נדדתי מחבר לחבר ומהוסטל להוסטל, לפעמים בלי שידעתי איפה אישן בלילה. כעסתי על עצמי שלא בדקתי לעומק על החברה הזאת. כשפירסמתי את המקרה שלי באינטרנט, יצרו איתי קשר מהחברה ואיימו בתביעה. לאחר מכן ניסו להגיע איתי לפשרה ולהחתים אותי על הסכם שאין לי טענות. עד עכשיו הם חייבים לי 3,000 שקל".

אנה לורנה פרז ממקסיקו

עבור תיירים רבים המגיעים לישראל, חברת עדן גרופ והעומד בראשה, היזם ואיש הנדל"ן אלעד עדן, הם מעין חלון הראווה של המדינה. על פיהם, לא פעם, ייקבע באיזו תחושה ועם איזה רושם מארץ הקודש יעזבו המבקרים הזרים.

אלא שקשה לומר שטענותיו של אלן מדנמרק יוצאות דופן. תחקיר "ידיעות אחרונות", שהתחקה אחר פעילותו הענפה של עדן והחברות שבראשן הוא עומד, חושף שובל של תיירים מרחבי העולם ואחרים שבאו איתו במגע ונפגעו.

אזרחים זרים שהגיעו נרגשים לישראל וביקשו לשכור דירות מתלוננים על ניסיונות להוציא מהם כספים בטענות שונות ומשונות; אנשי עסקים וספקים שהתקשרו עם עדן נאלצו לפנות לבית המשפט, תוך שהם טוענים למרמה; ואפילו עובדים לשעבר מספרים שהבינו שהם נמצאים במקום ששיטותיו פתלתלות. חלק מאותם אורחים מחו"ל או אנשים אחרים שהסתבכו עם עדן מעידים כיצד נגררו להליכים משפטיים, או שהם מתארים השתלשלות שבסופה התלונן נגדם עדן במשטרה או איים לעשות זאת.

לאחרונה אף הוקמו אתר אינטרנט ועמוד פייסבוק, שמפעיליהם מבקשים להתריע על פעילותו של איש הנדל"ן. על הדבר הזה הגיב עדן בהגשת תביעה דיבה בסך חצי מיליון שקל, הליך משפטי אחד מיני עשרות שבהם הוא וחברותיו מעורבים בשנים האחרונות.

מטה ריס מיר מדנמרק

"פשוט סיוט"

בבני־ברק, בקומה ה־29 של מגדל ב.ס.ר 3 היוקרתי, נמצא משרדו החדש של אלעד עדן. עדן, בן 33, יוצא יחידה מובחרת, פועל כבר שנים בתחום השכרת דירות וחדרים בעיקר לצעירים. אל התחום הגיע לאחר שזיהה ביקוש בשוק הנדל"ן למגורים קצרי טווח בעיקר על ידי תיירים. הוא מציע להשכרה דירות מאובזרות ומרוהטות.

לפי נתוני רשם החברות, עדן שולט בכמה חברות, העיקרית שבהן היא כאמור עדן גרופ. עדן פועל בתחום הנדל"ן גם באמצעות חברות נוספות שרשומות על שם אשתו.

נפח פעילות החברות של עדן לא ברור לגמרי. "לחברה במצטבר יותר מ־700 חוזי שכירות בתל־אביב", כתב עדן לשותף עסקי לפני כשנתיים וחצי. בפנינו טען כי הוא וחברותיו מנהלים יותר מ־150 נכסים באזור המרכז, וכי בשנים האחרונות עברו דרכו יותר מ־2,500 לקוחות.

אלן גולדברג מדנמרק. "כעסתי על עצמי שלא בדקתי לעומק", אומר אלן

אלא שעבור לא מעט שוכרים, עדן וחברת עדן גרופ הם סוג של סיוט. במקומות שונים ברשת מופיעות אזהרות מפניהם, למשל בקבוצת הפייסבוק הפופולרית Secret Tel Aviv, שעוסקת בחיים בעיר ומונה כ־90 אלף חברים, רבים מהם תיירים ועולים חדשים.

ג'ונתן סטארק, ממפעילי העמוד, סיפר כי הוא מכיר את עדן גרופ לפחות שנתיים: "היו לנו עוד ועוד תלונות לגבי החברה הזו ואנשים שמזהירים מפני התקשרות איתה. אין לי עובדות משלי, אבל אם עוד ועוד אנשים מספרים את אותו הדבר, אני חושב שיש איתם בעיה".

ד"ר יעל שמש, מרצה בכירה לתנ"ך באוניברסיטת בר־אילן, מנהלת בחודשים האחרונים קרב של ממש נגד עדן. זה החל כשבן של חברתה מארה"ב הגיע לישראל כחייל בודד, ולאחר מכן ביקש לשכור דירה בארץ. שמש חתמה לו ערבות על שטר חוב בסך 15 אלף שקל.

הבעיה החלה כשעזב: הוא מספר שנאלץ לטוס לארה"ב לפני תום החוזה, בשל הרעה במצב בריאותה של קרובת משפחה. "לפני שעזבתי את הדירה סידרתי אותה היטב", כתב השוכר בתצהיר שהוגש במסגרת התנהלות משפטית שמתקיימת בימים אלה. "חששתי מבעיות... בפגישות עם דיירים אחרים שמעתי שהחברה מחפשת איך להוציא כמה שיותר כסף מהדיירים מסיבות שונות ומשונות".

בית מס הכנסה לשעבר ברמת־גן. "לא אמורים לגור שם אנשים", אומרת מהנדסת העירייה

במייל שקיבל מהחברה לאחר שיצא מהדירה אין אזכור לנזקים כלשהם. אך כשד"ר שמש ביקשה לוודא שעניין הערבות נסגר, דיווח לה עדן על נזקים נרחבים בדירה שמסתכמים ב־14 אלף שקל. בהמשך התקבל מסמך ובו הפירוט הבא: "מקרר שהושאר בו בשר רקוב", נכתב שם, לצד מחיר מקרר חדש שבחברה טענו שרכשו בשל כך. התברר שגם המזרן הוחלף בשל "כתמי אוכל/ דם", המחיר – 1,457 שקל. ויש גם תשלומים נוספים, 6,060 שקל למשל, עבור צביעה ותיקוני שכפטל. לטענת עדן, השוכר עזב כשהוא משאיר את הדירה פתוחה.

"זה מופרך", טוענת שמש. "למשל הטענה שבשר רקוב הסריח את המקרר עד שנאלצו לקנות אחר — הוא בכלל צמחוני. אפילו מסמר הוא לא תקע בקיר, אז על מה כל התיקונים והצביעה לשכירות של שלושה חודשים?"

באוקטובר האחרון קיבלה שמש מההוצאה לפועל מכתב, שלפיו היא והשוכר נתבעים לשלם כ־18 אלף שקל לחברה של עדן. "לקחתי את זה כמשימה", היא אומרת, "התחלתי לבדוק וגיליתי עוד הרבה אנשים שטוענים שהוא פשוט סידר אותם".

כיוון שרבים מהשוכרים הם אורחים בישראל, מערכת החוקים המקומית זרה להם ולא תמיד נגישה, ולכן הם לא ממהרים לפנות לבית המשפט. יוצאת דופן היא מטה ריס מיר מדנמרק, שהגישה תביעת פיצויים בבית המשפט לתביעות קטנות. ריס מיר שכרה דירה ברחוב מזא"ה בתל־אביב לכמה חודשים. כשעזבה ביקשה לקבל את דמי צ'ק הביטחון, שהופקד בחשבונות עדן גרופ סמוך לכניסתה לדירה. בקיזוז חשבונות חשמל ומים, ציפתה מיר לקבל כ־2,400 שקל, אלא שהחברה התעקשה לשמור את הכסף אצלה בטענה שהיא חייבת סכום גדול יותר ואף איחרה ביציאה מהדירה.

אלעד עדן בבית המשפט. עשרות הליכים משפטיים

בפתח כתב ההגנה בחרה עדן גרופ להטיח האשמות בתיירת מדנמרק. "היא שוהה בארץ באשרת תייר ואיננה רשאית לעבוד", נכתב שם, תוך טענה שביקשה לעבוד במשרדי החברה בניקיון. בהמשך אף נטען כי במשרדי החברה הופיע, בשם אותה תיירת, אדם שהציג עצמו כגובה חובות, ש"איים על עובדי הנתבעת לרבות על מנהלה". לאחר כל זה, הצדדים הגיעו לפשרה, שקיבלה תוקף של פסק דין, ולפיה החברה תשלם לריס מיר 2,000 שקל.

שרה לוי מצרפת הגיעה לישראל לפני שנה וחצי, לביקור של שלושה חודשים, ושכרה דירה במרכז תל־אביב. הפיקדון הכספי שמסרה הופקד עם כניסתה לדירה, אלא שבעדן גרופ סירבו להשיב את הכסף כשעזבה בטענה שלא שילמה את כל חובותיה. "התקשרתי המון פעמים, גם עורך דין מהמשפחה שלי ניסה לפנות אליהם, וכלום", היא מספרת ומכחישה שהשאירה חובות. "כספי הפיקדון, מעל 3,000 שקל, ועוד 200 שקל שהייתי אמורה לקבל עבור ספה שמכרתי להם, לא הגיעו אליי. הסיבה שלא תבעתי היא שאני לא בישראל".

אנה לורנה פרז ממקסיקו הגיעה לישראל לחודש באמצע 2014 ושכרה דירה בתל־אביב מחברת עדן גרופ. "הם מיד הפקידו את כספי הביטחון שהעברתי להם בסך 2,000 שקל", היא מספרת לנו בשיחה מעבר לים. "בסיום החוזה סירבו להחזיר לי את הכסף. ניגשתי למשרד ודרשתי לקבל בחזרה 1,354 שקל שהגיעו לי, אחרי קיזוז מים וחשמל. עדן טען שגנבתי טלוויזיה ולכן כספי לא יוחזר. נדהמתי. ברור שלא עשיתי דבר כזה". חברה שהתלוותה לפגישה מספרת שכשפרז הכעוסה הרימה את קולה ודפקה על השולחן, עדן טען שהוא חש מאוים וסיים את השיחה.

גם רובן שוקרון מצרפת מתקשה לשכוח את רשמיו מישראל, למרות שחלפו יותר משנתיים מאז. "שכרתי חדר בתל־אביב לכמה חודשים מעדן גרופ", הוא נזכר. "היו בעיות עם המים החמים, החיבור לאינטרנט ועוד — וכל פעם לקח להם שבועות להגיב או לתקן. כשהחוזה נגמר, גיליתי שהם לא מסכימים להחזיר לי את דמי הפיקדון בגובה 3,000 שקל. הם טענו שיש חשבונות שלא שילמתי ונזקים — למרות שצילמתי תמונות. כשניגשתי למשרד, הבעלים איים שיזמין לי משטרה בטענה שהסגתי גבול. הסכמתי להתפשר על סכום יותר נמוך וחתמתי על מסמך הסכמה, אבל גם את זה לא קיבלתי".

בדירה ברחוב שינקין בתל־אביב התגוררה שרה, יהודייה מצרפת. על חוזה השכירות של שרה חתם דודה, אליוט עזרא, בן 80 מהרצליה. "יומיים אחרי שחתמתי על החוזה עבור שרה נפדה צ’ק הביטחון שנתתי בסך 5,000 שקל", משחזר עזרא. "בכל מקרה, שרה כבר מזמן לא בדירה, אבל את הכסף לא קיבלתי. כבר חמישה חודשים אני מנסה לצלצל ולדבר". גם כאן טוען עדן שהשוכרת הותירה חובות.

לא רק תיירים משכן עדן בנכסיו הרבים. בחדר סמוך לשרה מצרפת, למשל, התגוררה אורן הראל. "סיוט", היא מתארת את חוויותיה מול החברה של עדן. "היו בעיות בדירה, ולתפוס אותם היה כמעט בלתי אפשרי. יום אחד הצלחתי לתפוס את עדן בטלפון. הוא ישר אמר לי, 'דברי איתי במיילים או בדואר'. הזכרתי לו שהוא מדבר מטלפון מזוהה ואם צריך אפשר לאתר אותו ככה. הוא התחיל לצעוק שאני מאיימת על החיים שלו וקרא לי 'פרחה מהדרום'. על בחורה שנכנסה במקומי לדירה הוא צעק ככה שהיא בכתה ואיים עליה שיביא לה משטרה. פשוט סיוט".

עובדת לשעבר בעדן גרופ מספרת, כי "עדן מצא לעיתים בהפקדת המחאות הביטחון מקור הכנסה. החברה הייתה מפקידה את הצ'ק עם כניסת הדיירים, כבטוחה להסכם מולם. הבעיה שלא פעם היא השאירה את הכסף אצלה גם בתום החוזה בטענות שונות. כשמדובר בתיירים שחזרו למדינתם, קשה להם אפילו יותר לקבל בחזרה את הכסף.

העובדת מעידה עוד, כי "בצ'ק־אאוט מהדירה היו לא פעם מנסים למצוא פאקים בכוח. ישראלים עוד יודעים להתעקש, אבל לתיירים אין זמן וכוחות והם היו מוותרים". דברים דומים שמענו משני עובדים נוספים.

"התנהגות בריונית"

צבר דירות גדול במיוחד יש לעדן בבית מס הכנסה לשעבר ברחוב ז'בוטינסקי ברמת־גן. יותר מ־50 דירות חדר נבנו שם, וזה יותר משנה שהן מושכרות, בין השאר לתיירים ולעולים חדשים.

בביקור שאנחנו עורכים במקום מתגלים חוטים גלויים שפורצים ממקומות שונים, חדר מדרגות מוזנח שמאוחסנים בו חפצים שונים ושיפוצים שמתבצעים במקום.

ספק אם האורחים הזרים והאחרים שגרים שם יודעים באמת באיזה מבנה עדן משכיר להם דירות. בדיקה מול עיריית רמת־גן מעלה ממצא שצריך להדליק נורת אזהרה: העירייה מעולם לא אישרה את המקום למגורים. למבנה אין אפילו היתר כיבוי אש.

מהנדסת עיריית רמת־גן, עליזה זיידלר גרנות, מבהירה בשיחה איתנו: "לא ניתן היתר בנייה לשינוי השימוש ממשרדים ומסחר לשימוש חורג למגורים. נדרש לפתוח בהליכי אכיפה ולהגיש נגדם כתב אישום בגין שימוש שלא תואם את ייעוד המבנה".

לפי החוק עכשיו אמורים לגור שם אנשים?

"ממש לא".

לאחר פנייתנו נשלחו למקום פקחים, ומהעירייה נמסר כי "יבוצעו פעולות אכיפה".

תביעה שהגיש לאחרונה אביה של דיירת בבניין מלמדת שגם בתוך הדירות המצב לא תמיד תקין. "החדר לא היה מוכן למגורים בתאריך הכניסה", נכתב בתביעה. "לא היו דלת לשירותים, טלוויזיה. בהמשך, תקלות שהתגלו לא טופלו למרות פניות חוזרות. חלון שבור שלא נסגר, מים קרים במקלחת... חוטי חשמל גלויים לכל אורך הבניין, חלונות מנופצים". לדברי אבי הדיירת, לאחר ויכוח בעניין התשלום, "הפעילו נגדי שטר חוב בסך 16 אלף שקל... לכל אורך תקופת השכירות התנהגות בריונית שלהם".

מי שתיכנן לראות רווחים מפרויקט הדירות הזה הוא מוטי (שם בדוי), שותפו של עדן למיזם. "נפגשתי עם עדן באוגוסט 2013", משחזר בפנינו מוטי. "הוא אמר שהוא בעל ניסיון בניהול נכסים וסיפר על המבנה ברמת־גן. הוא אמר שהוא מחפש שותף שיעזור לשפץ ולרהט את הדירות. הבנתי שיש עוד משקיעים שמעוניינים בעסקה, ולכן לא קיימתי בדיקות מעמיקות. הוא אדם מאוד מרשים, וסמכתי על המילה שלו וככה לחצנו ידיים, חתמנו חוזה וגם הקמנו חברה משותפת. די מהר התחלתי להזרים כסף לחברה. כדי לקבל הלוואה שיעבדתי את דירת המשפחה ואת הרכב שלי, לקחתי הלוואה מאחי וכמובן הבאתי מאות אלפי שקלים מהבית. עד היום אני מופסד שם כשני מיליון שקל".

מוטי מספר שבשלב מסוים נכנס בעצמו לשפץ את הבניין. "הבאתי פועלים, ציוד, כל מה שצריך כדי להכניס שוכרים, כי ההוצאות גמרו אותי, זה 22 אלף שקל בחודש".

בינתיים, היחסים בין השותפים הידרדרו. מוטי טוען שהזכויות בבניין לא הועברו לחברה שפתחו יחד, וכי עדן שילם שכירות עבור משרדיו בתל־אביב מצ'קים של החברה המשותפת. מנגד טוען עדן שמוטי הכיר היטב את מצב הפרויקט, לא העביר את מלוא הסכום שהיה אמור להעביר והפר את החוזה.

לפני כשנה הגיש מוטי תביעה, שעדיין מתבררת, בסך 2.8 מיליון שקל. "עסקינן בתובענה שבאה לעולם עקב שרשרת מעשי תרמית וכחש מצד עדן כלפי התובעים במטרה להוציא מידיהם כספים, בין היתר לצורך כיסוי חובותיו האישיים וחובות של חברות שבשליטתו הבלעדית", נטען בכתב התביעה. עדן, מנגד, דוחה את הדברים וטוען בכתב ההגנה כי שותפו לשעבר הפר הסכמים ו"הטענות בדבר 'מרמה והונאה' נטענו לצורכי הכפשות הנתבעים בלבד והינן שקריות".

רשימת המלינים על עדן רחוקה מלהיגמר כאן: סוחרים, שוכרים, ספקים ואחרים שבאו איתו במגע נכוו כל אחד בתורו. פעם היה זה כפיר משה, שסיפק עשרות מזגנים והגיש תביעה בטענה שלא קיבל שקל (עדן טוען בכתב ההגנה שקיבל מזגנים לא חדשים עם תקלות); פעם האינסטלטור יצחק נחשון, קרוב משפחתו של עדן, שנאלץ לתבוע מהחברה 214 אלף שקל בגין עבודות שביצע (הסכם פשרה בין הצדדים קבע כי נחשון יפוצה במרבית הסכום שתבע); ופעם בעל חברה שעוסקת בתמלול קלטות, שתימלל 1,084 עמודים ושמע מעדן שמגיעים לו 1,340 שקל בלבד (בית המשפט פסק כי עדן גרופ תשלם לו כ־22 אלף שקל).

"פרצוף של חמום"

והינה סיפור נוסף, שנראה כמו סכסוך נקודתי, אך יש בו כדי ללמד על התנהלותו של איש הנדל"ן. ביוני 2014 שכר עדן נכס בתל־אביב מזוג אחים שמתגוררים בארה"ב. האחים היו בטוחים כי עדן מתכוון להתגורר במקום בעצמו, אלא שלעדן היו תוכניות אחרות: אחרי שביצע במקום שינויים מפליגים, ובהם הקמת מחיצות גבס, התקנת דלתות ומזגנים – השכירה החברה שבבעלותו את המקום לשלושה לקוחות.

בשלב מסוים הגישו האחים מארה"ב תביעה לפינוי עדן מהנכס, תוך טענה שאפילו דמי השכירות לא הועברו אליהם כמסוכם. בכתב ההגנה טען עדן ששילם שכירות ושהשינויים בדירה והשכרתה הלאה נעשו בהסכמה. ביולי האחרון, אחרי שעדן ולקוחותיו פינו את הדירה, פסק בית המשפט הוצאות לטובת האחים בגובה 15,500 שקל.

אבל החלק המעניין בסיפור הזה מסתתר בתכתובת מיילים מקיץ 2014, שצורפה להליך המשפטי. המיילים מלמדים על ניסיונות חוזרים לגבות את דמי השכירות מעדן וכוללים את הסבריו. "אם חיפשתם אותי בטלפון והוא היה סגור", כתב לאחד האחים מארה"ב ב־20 ביוני 2014, "נקראתי למילואים בעקבות החטיפה של הצעירים בגוש עציון, אני מקווה שעד מוצ"ש העניינים פה יתקררו ואוכל להיות זמין כבעבר".

והנה מייל נוסף שכתב עדן לאחד האחים מאוחר יותר, בזמן מבצע "צוק איתן". "שוחחנו כמה פעמים, הפעם האחרונה לפני שבוע וחצי, בעת ששהייתי באימון מילואים בדרום הארץ לקראת ההסלמה... נקראתי לדגל בעקבות המצב. סיפרתי לך על כך (למען האמת אפילו שמעת באחת מהשיחות בינינו את הפיצוצים ברצועה ברגע של השיחה). מי כמוך יודע איך עם ישראל מתנהל במצבי מלחמה – קודם כל דואגים למדינה ורק אחר כך לעצמך".

אלא שבבדיקה שאנחנו עורכים מתגלה ממצא מפתיע: עדן שוחרר משירות מילואים לפני שנים. כשעימתנו אותו עם הדברים, טען שהוא שירת ביחידה מובחרת והוא מתנדב אליה מדי פעם. אלא שגורם בכיר בצבא מסר, כי "עדן לא גויס למילואים שנים רבות ולא גויס בתקופה שאותה ציין במכתביו".

"בשבועות האחרונים פנו אליי בסביבות עשרה אנשים שונים שטענו שנפגעו ממנו", מספר עו"ד חן גראופן, שייצג באותה תביעה את האחים מארה"ב. שנתיים קודם לכן ייצג עו"ד גראופן תובעים אחרים נגד עדן.

לקוחותיו אז טענו כי עדן השתלט על ציוד משרדי שלהם, כולל שולחנות, כיסאות וארונות, כשפינו משרד ששכרו בתל־אביב. לדבריהם, בעת הפינוי הופיע עדן, שסיפר כי הוא השוכר החדש וביקש להשאיר את הציוד לזמן קצר. לאחר כמה ימים, כשחזרו לקחת את הציוד, נדהמו לגלות שעדן מסרב ואף הזמין משטרה.

עדן מנגד העיד בבית המשפט, כי הציוד הושאר לו במתנה וכי אחד מנציגי החברה "השתולל... הגיע למרחק של אפס ממני, פרצוף של בן אדם חמום מוח שעומד להשתולל באטרף... נאלצתי להתקשר למשטרה". בסוף אותו דיון הגיעו הצדדים לפשרה שלפיה ישלם עדן 7,000 שקל.

המקרה הזה אינו יוצא דופן. שוב ושוב תיארו בפנינו שוכרים ואנשי עסקים התרחשויות שבסופן מיהר עדן לפנות למשטרה או לאיים בכך.

דוד רומנו, מבעלי החברה שמשכירה לעדן את המבנה בז'בוטינסקי, בילה שני לילות במעצר לאחר ויכוח סוער איתו. "פניתי אליו בגלל חוב של 50 אלף שקל. זה התפתח לצעקות, ובלהט הדברים אפילו איימתי בלי שהתכוונתי. באיזשהו שלב עדן אמר שהוא מזמין משטרה. אמרתי 'תזמין' ויצאתי החוצה, כדי שלא יגידו שהרבצתי או משהו. בתחנת המשטרה טענו שניסיתי לדקור את עדן ואפילו הראו לי סכין ומספריים שלא ראיתי קודם. זה היה קשקוש". חצי שנה לאחר אותו אירוע סגרה המשטרה את התיק נגד רומנו בשל היעדר ראיות.

גם שמואל ישורון נאלץ לספק הסברים לחוקר משטרה. חברה שבבעלותו משכירה חלק ממבנה לחברה של עדן, וזו משכנת שם עשרות דיירים. "קראו לי מהמשטרה", מספר ישורון, "טענו ששילמתי לאנשים כדי שיאיימו על עדן. ברור שלא עשיתי דבר כזה. הדבר היחידי שזכרתי זה שבאחת הפעמים אמרתי לו, 'אתה נוכל ושקרן וסופך קרב'. זה לא היה איום, התכוונתי שהוא לא יוכל להמשיך בדרך העסקית הלא־ישרה שלו. זה נגמר בזה שהתבקשתי שלא לייצור איתו קשר חמישה ימים".

צילום וידיאו שהגיע ל"ידיעות אחרונות" מתעד פגישה אחרת שהתקיימה לפני כחודשיים. "לפני רגע אתם איימתם ברצח, 'חכה, חכה מה אנחנו נעשה לך'", נשמע עדן בפגישה עם שוכרת ושני מכריה, שהגיעו למשרדו. השוכרת מספרת שביקשה כספים שהחברה הייתה חייבת לה, אך לדבריה איש לא איים ברצח. "אם הייתי יודעת את מה שאני יודעת היום", היא מסכמת, "לא היה סיכוי שהייתי שוכרת שם דירה".

אלעד עדן: מסע שיסוי פרוע נגד יזם נדל"ן צעיר

תגובת אלעד עדן: "לצערנו, כתבה זו היא אבן דרך נוספת ברצף השמצות חסרות שחר ובסיס כלפי יזם נדל"ן צעיר, ושיאו של מסע שיסוי פרוע שמנוהל נגדו בחודשים האחרונים על ידי יעל שמש ואחרים. זאת אך ורק משום שחברה בניהול עדן העזה לעמוד על זכויותיה כדין ולנקוט הליך משפטי לאכיפתן. קמפיין ההשמצה כולל טענות שלא היו ולא נבראו בעמוד פייסבוק מכפיש, אתר אינטרנט התוקף את החברה ואת אלעד ועוד.

"בניגוד לטענתכם, לא מדובר באדם מאוים תמידית. עם זאת, כמו לא מעט בעלי עסקים אחרים, גם עדן מצא עצמו נתון לאיומים מצד גורמים כאלה או אחרים שסברו כי בדרך פסולה זו יוציאו ממנו כספים. ככל חברה עסקית העובדת מול לקוחות, ספקים ושותפים, מתגלעות לעיתים מחלוקות. מרבית המחלוקות נפתרו מחוץ לכותלי בית המשפט לשביעות רצון הצדדים. מדובר באחוז קטן ושולי מפעילות החברה ואין בו דבר יוצא דופן. חוזי השכירות סטנדרטיים, הפקדת פיקדון כספי מקובלת במקומות רבים. כל הדיירים שצוינו חתמו על סעיף פיקדון בחוזה".

בעניין עדויות העובדים: "מדובר בטענות שגויות לחלוטין. לחברה הליך צ'ק־אין וצ'ק־אאוט ברור ומובנה, שנעשה בנוכחות ובהסכמת השוכר, והדירה אף מצולמת בכל שלב כנדרש".

בעניין המבנה ברמת־גן: "עיכובים ביורוקרטיים הביאו למצב שבו החל תהליך אכלוס חלקי בד בבד עם חתירה לקבלת היתר, וזאת לאור פסיקת בית המשפט. הליכי ההיתר נמצאים במצב מתקדם".

בעניין קבוצת Secret Tel Aviv: "בכשנה וחצי נרשמו בעמוד הפייסבוק 12 פוסטים, המהווים פחות מאחוז מכלל לקוחות החברה בתקופה זו. בשנה האחרונה לא נרשמה ולו תלונה אחת באתר, פרט לתלונות ולפרסומים של שמש וקרובה".

בעניין אלן גולדברג: "אנו מודים שהפניתם אותנו לעניין זה. יתרת הסכום שטרם הועברה מועברת כעת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית וכן פיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה".

בעניין שרה לוי: "במהלך השכירות לא שולמו חשבונות חשמל ומים, תשלום שכר דירה לדצמבר שולם חלקית, וכך גם חיובים נוספים. החברה נאלצה לשלם את חובות הדיירת מהפיקדון שנתנה, וגם הוא לא הספיק".

בעניין אנה לורנה פרז: "בסיום השכירות התברר שהטלוויזיה נעלמה מהדירה. בפגישה במשרדי החברה היא החלה להתבטא באופן לא מכבד. משלא חדלה הוחלט לסיים את הפגישה. החוב שהותירה עולה על הפיקדון שמסרה, כך שהיא חייבת כסף".

בעניין רובן שוקרון: "בסיום השכירות בוצע מולו גמר חשבון והוא חתם כי קיבל את החזר הפיקדון. לא ברור כיצד דייר שחתם מרצונו שאין לו טענות טוען כעת טענות מסוג זה".

בעניין אליוט עזרא: "הוא חתם ערבות לאחייניתו מצרפת ולחברתה. הן הפרו חוזה, נטשו את הדירה ללא צ'ק־אאוט, לא שילמו חשמל ומים והשאירו את הדירה במצב לא תקין".

בעניין אורן הראל: "היא ביקשה להתיר חוזה לפני הזמן ומצאה דיירת חלופית, שלא יכלה לעמוד בשכר הדירה. הדיירת המחליפה התגוררה בנכס שלא בהסכמת החברה, ולאחר שעזבה נמצא שהדירה נפגעה, נזקקה לשיפוץ ונעלם ממנה ציוד".

בעניין האב שתבע: "בתקופת שכירות בתו לא שולמו חשבונות חשמל ומים. בפינוי הדירה התגלו חוסרים ופגמים בדירה. החברה ניסתה להשיג את הדיירת ללא מענה, ולכן נאלצה להשתמש בשטר חוב כדי לפרוע את החובות. נראה שהתביעה הוגשה כדי להימנע מתשלום חובות".

בעניין דוד רומנו: "בפניכם הוצג סרטון שמראה כיצד רומנו התפרץ למשרדי החברה ואיים פיזית על עדן (הערת מערכת: מצפיה בסרטון קשה לקבוע שרומנו התפרץ למשרד ואיים פיזית). כל אדם נורמטיבי בסיטואציה דומה היה פונה למשטרה. לא בכדי רומנו נעצר ל־48 שעות".

בעניין שמואל ישורון: "בפניכם הושמעה הקלטת שיחות איום מגורמים עברייניים הקשורה לפרויקט ברחוב סמטת בית הבד, בבעלות חברה שמנהל ישורון (הערת המערכת: משמיעת השיחה לא עולה כי המאיים קשור לנכס זה או לישורון). זמן לא רב קודם מקורב לבעלי הנכס איים: 'אתה תראה איך עושים עסקים בישראל'. כל אזרח שומר חוק היה פונה למשטרה".

בעניין השוכרת ומכריה שנטען ש"איימו ברצח": "היא הפרה חוזה שכירות לפני תומו ובסוף סגרה עם החברה הסדר תשלום. למרות זאת היא הגיעה למשרדי החברה, כשאדם שהוצג כבן דודה צועק ומטיח איומים מילוליים".

בעניין "מוטי": "הוא הציג מצג שווא שלפיו יש לו יכולת כלכלית מתאימה והוא אף הפעיל לחצים כדי להיכנס לשותפות בפרויקט. הוצג בפניו כל המידע הרלוונטי שהיה ידוע באותה העת, כולל תוכנית עסקית. הוא שהפר את ההסכם בין הצדדים והעביר רק חלק מהסכום שעליו התחייב".

בעניין יצחק נחשון: "בשל סכסוך עסקי והטלת עיקול, הצ'קים מטעם החברה לא כובדו. נחשון הודיע לחברה שאין לו כל טענה".

בעניין יעל שמש: "קרובה הפר חוזה באופן חד־צדדי, נטש את הדירה ששכר והשאיר אותה ללא השגחה כשהיא פתוחה, מוזנחת, עם קירות מלוכלכים, ציוד שבור ועוד. לאחר שלא הצליחה ליצור קשר עם השוכר, ולאור הפרת ההסכם והנזקים, החברה נאלצה לממש את שטר החוב בהוצאה לפועל. מאז מנהלים שמש ואחרים קמפיין השמצות פרוע נגד אלעד והחברה. הוגשה תביעה בגין פרסומי לשון הרע החמורים". עדן העביר למערכת העיתון תמונות המציגות לדבריו את הנזקים בדירה בעניינה של שמש, אלא שהשוכר טוען בתוקף שלא כך השאיר את הדירה. בעניין תביעת הדיבה נגדה, מסרה שמש: "אנו מברכים על הגשת התביעה, שתאפשר דיון משפטי מעמיק באופיו ובדפוס פעולותיו של עדן".