אומץ ליבו של הרמטכ"ל בשדה הקרב מובן מאליו, אבל האומץ שנדרש לו כדי לעמוד מול ההתלהמות הפופוליסטית מימין בהחלט מעורר השראה. לעיטורי העוז שמגיעים לאיזנקוט על אמירת המובן מאליו בימים מעורערים אלה צריך להוסיף עיטור על תוכניתו להוצאת האגף לתודעה יהודית מידי הרבנות הצבאית.

כבר שנים נשמעות תלונות, לא רק מחיילים אלא גם מקצינים בכירים, כולל קצין חינוך ראשי, על פעולותיה הבעייתיות של הרבנות הצבאית בתחום החינוך בצה"ל. גם מבקר המדינה לינדנשטראוס נדרש לעניין, ובדו"ח 2011 המליץ להסדיר אותו. אך אף רמטכ"ל לא העז לגעת באגף הבעייתי. איזנקוט הוא הראשון שהחל במלאכת ההפרדה הראויה בין הרבנות לבין החינוך בצבא.

צריך לחזור לעבר כדי להבין איך הגענו עד הלום. בשנות ה־80 התנהל בחיל החינוך, תחת סא"ל מוטי שלם, "מדור זהות יהודית וציונית". המדור עסק בשאלות של "זהות" ולא של "תודעה". כיוון שכך, מובן למה הוצגו בו גם עמדות של חילונים גמורים, ובין המרצים היו אנשים כמו השר לשעבר יאיר צבן (מרצ).

המדור ספג במהלך השנים פגיעות תקציביות חוזרות ונשנות, ואיתו הידלדל גם כלל מערך המרצים במילואים שהועסקו על ידי חיל החינוך (בהם חיים גורי, עמוס עוז ומיטב אנשי מדעי הרוח בישראל). במקביל החל תהליך שבמסגרתו הרבנות הצבאית עברה מניהול טכני של צורכי הדת של חיילי צה"ל, תפקידה הרשמי, לתפקידים שניתנו להם כותרות כגון "עיצוב דמותם הרוחנית על חיילי צה"ל" ו"ערכי תורת הלחימה". התמורה החלה בזמנו של הרבצ"ר ישראל וייס, והגיעה לשיא בתקופת הרבצ"ר אביחי רונצקי. אז גם שונה השם הכולל של הפעילות ל"תודעה יהודית".

במה שונה תודעה מזהות? עצם קיומן של זהויות יהודיות שונות (ואף לא־יהודיות) בין חיילי צה"ל היא עובדה, וממילא עיסוק בזהות הוא פתוח, שואל, מאתגר. הדיון נועד לבירור, לא ליישוּר קו. אגף תודעה יהודית אינו מנסה לברר זהות, אלא לחשל תודעה. הוא פועל לעצב את החיילים ולא לאתגר אותם.

מעבר לכך, הרבנות הצבאית מוגבלת מאוד בגיוון הרעיוני שהיא יכולה להציע. היא כולה אורתודוקסית, ולכן מציגה את פניו הרעיוניים של זרם אחד בלבד, המהווה מיעוט בין יהודי העולם. ההדרכות עצמן מתקיימות על טהרת המין הגברי: אין "רבות", וממילא אין מרצות נשים. החיילים נפגשים רק עם נקודת המבט האורתודוקסית והגברית של "התודעה היהודית".

בסופו של דבר השאלה פשוטה: האם אנחנו מעוניינים במצב שבו נכפית על החיילים אינדוקטרינציה שיטתית מטעם זרם אחד של היהדות? האם אנחנו מוכנים למצב שבו אין בצבא ייצוג ליהדות חילונית וליהדות מסורתית? האם אנחנו מוכנים למצב שבו רק גברים מחליטים מהי תודעה יהודית?

יש לקוות שהאומץ שהציג הרמטכ"ל עד כה לא יפוג מול הלחץ האדיר מכיוונו של הממסד הרבני האורתודוקסי. את אגף תודעה יהודית יש להוציא מידי הרבנות הצבאית, ולהעמיד בראשו אדם המכיר בערכו של גיוון דעות ובלגיטימיות של זהויות לא־אורתודוקסיות. צה"ל הוא צבא העם, והעם היהודי מגוון ועשיר בזהויות. לזהויות אלה מגיעים הכרה וביטוי בכל פעילות חינוכית בצבא. √

ד"ר תומר פרסיקו הוא עמית מחקר במכון הרטמן והמנהל האקדמי של מדרשת עלמא