אחרי ערב ארוך שבו טקס האוסקר התקדם לפי הצפוי, והפרסים חולקו פחות-או-יותר לפי כל ההימורים המוקדמים, בכל זאת הטקס הסתיים בדרמה גדולה. הסרטים ההוליוודיים היקרים "האיש שנולד מחדש" בכיכוב ליאונרדו דיקפריו ו"מקס הזועם: כביש הזעם" שחילקו בינהם את הפרסים לאורך הערב, הפסידו ברגע האחרון את אוסקר הסרט הטוב ביותר ל"ספוטלייט" – דרמה קטנה וצנועה על עיתונאים שחשפו את שערוריית הכמרים הפדופילים לפני כעשור בבוסטון. הדרמה הסולידית ניצחה סרטים חדשניים ומדוברים יותר בעונת הפרסים, כמו למשל "מכונת הכסף" ובעיקר "האיש שנולד מחדש" שהוביל במועמדויות ובהימורים לזכייה (ואף זכה בפרס הבימוי – פעם שנייה ברציפות – לבמאי המקסיקאי אלחנדרו גונזאלס איניאריטו – הישג שלא התרחש מזה עשורים). נראה כי ברגע האחרון, בעונת פרסים שהייתה מאופיינת בפתיחות ומרדנות יחסית, הוליווד בכל זאת עשתה פניית פרסה אל הסרט המוכר שמייצג את פניה הליברליות והנאורות לכאורה. אולם ההתלהבות מ"ספוטלייט" לא הייתה טוטאלית, והסרט בכל זאת זכה רק בפרס אחד נוסף (התסריט המקורי), מה שמעיד כי השנה לא באמת היה סרט אחד שהוליווד אהבה במיוחד.

מי שבכל זאת הוליווד אהבה השנה והרעיפה עליו את הפסלון, בעיקר כי היה מאוד לא נעים אם זה לא היה קורה, היה ליאונרדו דיקפריו – הלוזר הנצחי של האוסקר שהפך החל מהבוקר לווינר. זו אמנם הייתה זכייה צפויה מאוד, ובכל זאת ליאו נראה נרגש לקבל אוסקר ראשון בגיל 41, והקהל קם להריע לכבודו (רק זוכה אחד נוסף זכה למחיאות כפיים כאלה: אניו מוריקונה, המלחין האגדי של מערבוני הספגטי שזכה באוסקר ראשון על הפסקול של "שמונת השנואים"). אחרי שהודה למקורות השראה כמו סקורסזה,דיקפריו הקדיש את מרבית נאומו לטובת העברת מסר אקולוגי ועל החשיבות שבמלחמה בהתחממות האקלים. מאוד ממלכתי. עוד זוכה צפויה – אך הרבה פחות מוכרת לקהל בישראל – הייתה השחקנית הצעירה ברי לארסון שזכתה באוסקר השחקנית בגיל 26 בלבד על תפקידה המטלטל בדרמה "חדר".

מנגד , המאוכזב הגדול של הטקס היה ככל הנראה סילבסטר סטאלון, שקיווה לקל פרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר שימחק שנים של לעג מהממסד. אך הגאולה הזו לא הגיעה, והפרס הלך לשחקן הבריטי הכמעט אנונימי מארק ריילאנס שזכה על תפקידו השקט והמינורי כמרגל קומוניסטי ב"גשר המרגלים" המשובח של ספילברג. סטאלון ניסה להסתיר את האכזבה אבל לא הצליח ממש, ואילו שוורצנגר מיהר לצייץ הודעת תנחומים בטוויטר. גם ליידי גאגא, שקדיוותה לקבל אוסקר ראשון על השיר שלה מתוך הסרט התיעודי "שדות הציד" העוסק באונס בקמפוסים ברחבי ארצות הברית, נותרה מאוכזבת כשפרס השיר הטוב ביותר הלך לסם סמית' על שירו בספקטר.

והייתה כמובן את שערוריית היעדרות השחורים מהאוסקר, שלא פסחה על אף חלק מהטקס – בעיקר דרך ההנחייה של כריס רוק. למרות כמה בדיחות עוקצניות ("הגזענות של הוליווד היא כמו גזענות בקולג', אומרים לך הבעיה היא לא בך, אתה פשוט לא מתאים לבית האחווה שלנו"), נראה כי רוק משתדל גם לא להרגיז יותר מדי אף אחד. הוא הקדיש חלק ניכר מהבדיחות שלו לתקוף דווקא את השחקנים והפעילים השחורים שקראו להחרים את הטקס ("מה זאת אומרת שג'יידה פינקט סמית לא מגיעה? אף אחד לא הזמין אותה") יותר ממה שהקדיש כדי לתקוף את הגזענות הלבנה.

והייתה גם נקודה ישראלית כמובן – כפול 2: הסרט הזר הזוכה "הבן של שאול" פותח כידוע לראשונה בחממת התסריטים של סם שפיגל בירושלים, ומשתתף בו השחקן אמיתי קידר שחגג אתמול בלוס אנג'לס את הזכייה. והיה גם רגע של עברית על הבמה, כשהתסריטאי צ'ארלס רנדולף – שזכה בפרס התסריט המעובד הטוב ביותר – הודה בעברית לאשתו , הלא היא מילי אביטל. "אני אוהב אותך מילי", אמר בעברית על הבמה. מזל טוב לזוכים.