בית־המשפט המחוזי בתל־אביב התיר לפרסם אמש כי אליאור גיל, חזאי ערוץ 10 וקריין במהדורות חדשות ברדיו האזורי מטעם הערוץ, הוא איש התקשורת שעל פי תחקיר "ידיעות אחרונות" קיים במשך תקופה ארוכה מגע מיני, לרוב אלים, עם נערות רבות, שלפחות אחת מהן הייתה בת 15 בעת ביצוע המעשים. צו איסור הפרסום על פרטיו של גיל הוסר לבקשת "ידיעות אחרונות", באמצעות עו"ד תמיר גליק ממשרד ליבליך־מוזר.

על פי התחקיר גיל, המוכר בעיקר כבלוגר סנסציוני ובוטה בישראבלוג תחת הכינוי "דניבוי", יצר פעם אחר פעם קשר עם נערות צעירות, חלקן במצב נפשי קשה, ושיכנע אותן לקיים איתו מגע מיני אלים, תוך שהוא מנצל את התלות שלהן בו.

עו"ד גליק טען בבית המשפט כי בקשת גיל למנוע את פרסום הכתבה, ובהמשך למנוע פרסום שמו, הם ניסיון חסר תום לב למנוע פרסום כתבה בעלת חשיבות ציבורית, תוך ניסיון ליצור מצג שווא. שופט בית־המשפט המחוזי רחמים כהן קבע בפסיקתו כי הוכח לכאורה שעומדת לעיתון הגנת "אמת דיברתי" וכי יש בפרסום עניין לציבור. לפי קביעתו, "יש חשיבות ציבורית לפרסום המעשים לכאורה של גיל, אשר תר אחר נערות במצוקה באמצעות האינטרנט ומנצל אותם לצרכיו המיניים".

השופט ציין כי על התייחסותו לנערות ניתן ללמוד מתשובתו לגבי אחת מהן. גיל נשאל "אתה מאשר שהייתה בת 16 בעת קיום יחסי המין" - והשיב "יותר. לא הכרתי אותה אישית. נפגשנו פעם אחת בלבד, ובפעם היחידה שנפגשנו קיימנו יחסי מין אוראליים. הייתה שיחה אחת או שתיים באיזו תוכנת מסרים. המפגש היה בכניסה לבית שלה".

השופט רחמים כהן

לבסוף השופט קובע כי "לאור המסקנה הלכאורית, שתיאור מעשיו של גיל הוא אמת, הרי שיש עניין לציבור בפרסום (ובפרסום השם) על מנת שלא יוכל לפגוע בנערות נוספות".

מאז פרסום התחקיר יצרו בנות נוספות קשר עם "ידיעות אחרונות", ודיווחו שגם הן נפגעו מגיל בעבר באותה דרך. גם במקרה שלהן, גיל יצר איתן קשר לאחר שכתבו פוסטים שנוגעים למצבן הנפשי הקשה או לאלימות מינית שחוו בעבר. חלקן נפגשו איתו, ומיד ביצעו עימו אקטים מיניים, לעיתים קרובות תוך שימוש באלימות.

גיל נהג להחמיא לנערות, לומר להן שהן "בוגרות לגילן", דיבר אליהן במילים גבוהות ויפות וניסה לשבות את ליבן. באחד המכתבים שהגיעו לידינו לאחר פרסום התחקיר, כתב גיל לכאורה לנערה בת 14: ״נדיר שאני פונה לבלוגריות מיוזמתי, ועוד מתחת לגיל המותר לשימוש, קחי את זה כמחמאה. וכן, הלכה לך האנונימיות לגמרי, אבל כאמור את בגיל ה(מו)גן...".

בהמשך ההתכתבות שואל גיל על הפגיעה המינית שאותה נערה רמזה עליה בבלוג, מגלה עניין ואמפתיה ומבקש ממנה לספר לו ״מה זה עושה לך? פתחי״ ר׳ משתפת אותו והוא בתגובה כתב לה: "תמיד מדהים אותי מחדש איך דווקא בנות כמוך שנחשפות לצד הדוחה של המין הגברי מתעניינות בבלוג שלי".

הבנות שעדויותיהן הובאו בתחקיר — כולן עברו בדיקות פוליגרף ויצאו דוברות אמת — סיפרו בתיאורים הופכי קרביים על המפגשים המיניים עם גיל. במקרה אחד, סיפרה אחת הנערות, חנק אותה גיל עד אובדן נשימה.

בין השאר, טענו הנערות שגיל השקה אותן באלכוהול ולפחות במקרה אחד הוא נתן לנערה לעשן חומר לא מוכר. אף שהמעשים בוצעו בהסכמתן, חשו כל הנערות מנוצלות, נקלעו למשבר נוסף, וכל אלה שהעדויות שלהן מופיעות בכתבה ניסו לשים קץ לחייהן או אושפזו במחלקות פסיכיאטריות.

אליאור גיל מסר בתגובה: "כל קשר שקיימתי היה בהסכמה מלאה לכל אורכו, מרצון, ובגיל החוקי. מעולם לא אילצתי אף אחת לפעול בניגוד לרצונה. כך נתמלאה הכתבה בתיאורים רחוקים מהמציאות כמרחק שמיים וארץ. הטענה על מתן אלכוהול וסם מצידי גם היא משוללת כל יסוד. הראיות יוצגו במלואן בתביעת לשון הרע ויתבררו, כמו שאר ההכפשות, בבית־המשפט".

עורכי דינו, אלעד שאול אלבז ואסף דוק, ביקשו להוסיף: "כל מעשה שעשה הלקוח שלנו נעשה בהסכמה מלאה ובהתאם לכל דין. כל טענה בדבר מעשים לכאורה בעלי גוון פלילי – טוב שיושמעו בפני גופי האכיפה הרלוונטיים ולא מעל דפי העיתון. ללקוח שלנו ראיות רבות להוכחת חפותו ולהפרכת החשדות המתוארים בתחקיר. אנו מציעים לא להסיק מסקנות משפטיות על סמך תחקירים עיתונאיים, עסיסיים ופרובוקטיביים ככל שיהיו".

מערוץ 10 נמסר בתגובה: "עם הגעת המידע אל הנהלת חדשות 10 טופל הנושא בתקיפות ובמהירות — לאחר שני מפגשים עם העובד שבהם נשמעו דבריו, הוחלט מיידית להשעותו מכל תפקידיו בחברה, אלה שלפני הקלעים ואלה שמאחורי הקלעים, והוא צפוי לעמוד בימים הקרובים בפני שימוע".

תגובת ישראבלוג, שבה פעל גיל: "במערכת ישראבלוג ממונה אחראי מיוחד שכל תפקידו סינון תכנים פוגעניים. הבלוג הנדון ירד עוד בשנת 2014".