אדוני שר התקשורת, בנימין נתניהו, הגיע הזמן להודות שטעיתם. הייתה לממשלה שקדמה לקודמת, שגם בראשה עמדת, רפורמה מוכנה לרשות השידור. אתה וממשלתך תמכתם בה, ולמרות זאת זרקתם אותה לפח אחרי הבחירות. ואז החל מחול המוות של רשות השידור, שנמשך עד היום.

מאז ועדת לנדס אתם מענים בטלטולים את יותר מ־1,000 עובדי רשות השידור. עכשיו מגיעה ההתעללות לשיאה: בוקר אחד העובדים המטורטרים והמודאגים, שממשיכים לבצע את עבודתם במסירות נגד כל הסיכויים, שומעים שהרשות תיסגר בעוד שנה. בו־בערב מתברר שהרשות תובא לסיומה באוקטובר. בצהריים אנחנו עוברים למודיעין, אחר הצהריים אנחנו חוזרים לירושלים. ואולי בכלל מכתבי הפיטורין לכולנו כבר בדרך, וסוגרים אותנו תוך שבועיים, ב־31 למארס, כפי שקבעה הכנסת, או שתהיה דחייה נוספת ונשרוד. כמו ששרדנו מאז מועד הסגירה המקורי ב־31 למארס 2015.

האם מישהו יודע, אדוני ראש הממשלה, לאן אתם מובילים את הספינה הזאת? מה יהיה על קול ישראל, הרדיו הציבורי המפואר שחוגג עתה 80 שנה לקיומו וזוכה להאזנה מצוינת והערכה גבוהה בציבור? האם ערוץ 1 יוקם כ"תאגיד" (מילה משונה למוסד תרבותי ועיתונאי) בלי ליבת הכור, שהיא מהדורת החדשות המרכזית? האם התאגיד החדש ישדר חדשות ואקטואליה שיקנה מ"חברות קבלן"? האם החדשות שיגיש השידור הציבורי יופרטו, והפקתן תימסר לכל מי שימעיט במחיר וירבה בחנופה לשלטון?

האם זה מה שמגיע לציבור שיממן מכיסו, בעקיפין, דרך תקציב המדינה ולא ישירות דרך האגרה, שידור שיכונה "ציבורי" ויהיה בעצם שידור מסחרי מופרט הנתון לאינטרסים של רווח והפסד ולא לשיקולים של איזון ואחריות ממלכתית? מי הגה את הרעיון ההזוי הזה? ומה ישדר התאגיד, כאשר מקימו אלדד קובלנץ מכריז שלא יהיה לו מה להראות לצופים עד לשנת 2018?

אדוני השר הממונה, הממנה והמממן, כדאי בכל זאת שתשקול את הצעתו של ח"כ אילן גילאון, למרות שהוא סמולן ממרצ, לבלוע את הכבוד העצמי ולבטל את חוק העוועים הגרוע הזה, להחיות את רשות השידור, לחזור לרפורמה שנועדה לשפר ולייעל אותה ולהחזיר את האגרה השנואה כל־כך בסך שקל ליום. כי עיתונאים שמשרתים את הציבור רוצים להיות חייבים לציבור ולא לפוליטיקאים, שידעו לגבות תמורה על כל שקל שיעבירו לרשות השידור.

שואלים אותנו אם יש כאן מזימה. חשדות בטח יש. אבל אי־אפשר להוכיח משהו שעוד לא קרה. צריך לראות מי יהיו 400 העובדים החדשים שיגויסו ל"תאגיד" בלי מכרזים, כי כך מאפשר החוק הנוכחי. ואם יוקם התאגיד החדש בלי תוכניות אקטואליה וחדשות שיערכו ויגישו עובדיו, נראה למי יימסר מיקור החוץ הזה. של מי יהיו הידיים? ולמי יהיה שייך הקול?

וגם אם אין כאן קונספירציה נכלולית והשתלטות פוליטית על השידור הציבורי, הולמת כאן אמירתו האלמותית של המדינאי הצרפתי שארל־מוריס דה טליראן: "זה גרוע מפשע – זו טעות". √

אריה גולן הוא עיתונאי ב"קול ישראל"