yed300250
הכי מטוקבקות
    דודי חסון
    7 לילות • 22.03.2016
    סופר־גירל
    בין ראיון לאלן דג'נרס, לטוק–שואו עם ג'ימי קימל. בין צלמי פפראצי אובססיביים למדידת שמלות אינסופית. רז שכניק פגש את גל גדות באל–איי ושמע ממנה איך מתמודדים עם כל הטירוף הזה שנקרא וונדר וומן ולמה צבטה את עצמה כשעמדה ליד בן אפלק בחליפת באטמן
    רז שכניק, לוס־אנג'לס | צילום: דודי חסון

    עם כל הכבוד לבאטמן, זכר לבן שכוח־העל שלו הוא כסף, וונדר וומן יכולה לעשות דברים מעבר להפעלה של גאדג'טים מתוחכמים. היא כמו סופרמן, רק עם ליהוק יותר מעניין מהנרי קאוויל, צנון בריטי עם הכריזמה של הנסיך צ'ארלס. ובקיצור: בקרב בין באטמן וסופרמן, המנצחת הגדולה היא גל גדות. אולי זאת הסיבה שלמרות שהסרט על וונדר וומן עצמה ייצא רק ביוני 2017, היא נעה בשבועות האחרונים בין ראיון לאלן דג'נרס, ג'ימי קימל וסבבי שיחות עם התקשורת האמריקאית על זרועותיה בקצב מהיר ועצבני של השכמה בשש בבוקר והגעה למלון לא לפני עשר בערב. איפור, שיער, תלבושות, עוד טאץ' בשיער לפני מסיבת עיתונאים עם הקאסט מול מוזמנים מכל העולם, ויש נסיעה קצרה נוספת למקסיקו כדי להציג את הסרט, טיסה חפוזה לניו־יורק, לעצירה שיווקית בומבסטית שהגו מיטב המוחות האמריקאיים, ואחר כך לונדון על הקו, פרמיירה. כל זה נדחס לשבוע אחד שגל גדות מעולם לא חוותה כמוהו. "זה אינטנסיבי בטירוף", היא מודה בחיוך לא עייף, "אבל אני ממש לא הולכת להתלונן על הרגעים האלה. רק הקול שלי כבר הלך. שמעת לבד. אני צרודה לגמרי".

     

     

    את מאמינה שכל זה קורה?

     

    "לא באמת".

     

     

    מתוך הסרט
    מתוך הסרט

     

    איך לא, עם הלו"ז האינטנסיבי הזה?

     

    "אני לגמרי בהכחשה".

     

    אז הנה כמה הוכחות: בובות של וונדר וומן בדמותך, חולצות, פוסטרים ברחבי הוליווד.

     

    "אני מרגישה אסירת תודה. אף פעם לא תיכננתי להיות שחקנית. אמא שלי מורה, אבא מהנדס, אני בחרת ללכת בכיוון של עורכת דין. הרי גם לא חלמתי שיבחרו אותי למלכת היופי והייתי די מודאגת מזה שיש אפשרות שאנצח גם במיס יוניברס, אז מרדתי בתחרות הזו. לא ראיתי סיבה להגיע לארוחת בוקר בשמלה. לא באמת נתתי לעצמי סיכוי. אחרי כל זה, ברור שלא דמיינתי אף פעם להיות סוג של גיבורת־על בקולנוע. מי חשב על זה בכלל?"

     

     

    צילום : ידיעות אחרונות
    צילום : ידיעות אחרונות

     

    ועכשיו, בכל זאת?

     

    "אני כל כך עסוקה בימים האחרונים שאין לי באמת זמן לנוח וליהנות מהרגע. אני חושבת שייקח לי זמן עד שאעכל מה קורה פה בדיוק. אני אפילו לא חושבת על מה כל זה אומר. כשלבשתי בפעם הראשונה את התלבושת של וונדר וומן אמרתי לעצמי, 'הו אלוהים, מי היה מאמין שאני, הילדה הקטנה מראש־העין שבמדינה קטנה במזרח התיכון, תגיע להיות וונדר וומן?"

     

     

    * * *

     

    מכונת השיווק של וורנר ברדרס ליהקה את גל גדות לתפקיד הראשי במסע לקידום 'באטמן נגד סופרמן: שחר הצדק', בדיוק כמו הבכירים יותר בסרט הזה בן אפלק (באטמן) והנרי קאוויל (סופרמן), שקיבלו יותר דקות מסך. ההיגיון אומר שאפלק וקאוויל נטחנו מכל כיוון אפשרי בתקשורת בשנים האחרונות, כך שגדות צריכה לתת את הערך המוסף והמרענן בדרך לסוף השבוע הראשון בקופות, שבדרך כלל גוזר את גורלו של הסרט. מבחינת וורנר, מוטלים על הכף מאות מיליוני דולרים ואף מיליארדים, אם לוקחים בחשבון את הסרטים הנוספים שמחכים לגדות כוונדר וומן, כל זה מבלי לספור את המרצ'נדייז הנלווים, שהחלו לפלוש לחנויות עוד לפני עליית הסרט. "אני מודעת לציפיות מהסרט, ממני, להתעניינות של מעריצי דמויות הקומיקס בכל מה שקורה", אומרת גדות, "אבל אני לא בלחץ מהן. אני רוצה להראות שאני יכולה לעשות את התפקיד של וונדר וומן טוב בדיוק כמו שגברים יכולים לגלם את סופרמן, באטמן או קפטן אמריקה".

     

    ברחוב כבר מזהים אותה, מה שאומר שכל יציאה מהמלון כרוכה בסוללה מעובה של מאבטחים, שנחרדים במיוחד מהמילה סלפי. הלו"ז מתוכנן עד רמת דיוק מפחידה. כל משפט מוקלט בתיאום מראש, אין מקום לגמישות, אין אלתורים. העיתונאים, מצידם, מוקסמים מהסיפור הדרמטי של החיילת הקרבית, שהפכה למלכת יופי, השתתפה בתחרות מיס יוניברס, הפסידה בישורת האחרונה של האודישנים לנערת ג'יימס בונד, שבזכותם הגיעה ל'מהיר ועצבני', והתגלגלה בסוף עד לוונדר וומן הראשונה בהיסטוריה של הקולנוע ולכוכבת הישראלית הכי מצליחה באמריקה בכל הזמנים. לשאלות על השירות הצבאי יש לגדות תשובה די קבועה, עם שינויים קלים של ניואנסים. "לפני הכל, כולנו היינו שמחים אם מדינות לא היו צריכות צבא", היא יורה בלי להתבלבל, "המצב בישראל הוא כזה שהשירות הצבאי הפך להיות חלק ממך, חלק מלהיות ישראלי. ההנחה היא שאתה צריך להחזיר למדינה שנתיים או שלוש מהחיים. אתה מוותר על החירות שלך לזמן הזה, ולומד מהי משמעת. הדברים שעברתי בשירות הצבאי שלי עזרו לי להתמודד גם בקריירה".

     

    ויש עוד דבר שמטריד את מנוחתם של העיתונאים ומתנקז לשלב השאלה הזהה. "ספרי לנו בבקשה, איך הגעת לתפקיד הזה". גדות סבלנית. היא מספרת על זה שכבר רצתה לוותר על הקריירה הבינלאומית אחרי אודישנים שנכשלה בהם וכתוצאה משחיקה מהטיסות בקו תל־אביב ־ לוס־אנג'לס. "התפקיד של וונדר וומן הגיע בדיוק בחלק שבו חשבתי כבר לוותר על לנסות להיות שחקנית קולנוע. וזה סיפור ארוך אבל אקצר", היא משחזרת שוב ושוב, "הכל התחיל כשוורנר רצו לעשות לי אודישן לתפקיד מסוים, אבל לא אמרו מה. אז הצטלמתי, וזאק סניידר, (במאי הסרט) היה שם. בערך שבועיים אחרי הגעתי לעשות אודישן עם בן אפלק מול המצלמה והרגשתי טוב למדי, שאלתי מה התפקיד. לא אמרו לי, אבל מסרו שזאק יתקשר אליי. הוא באמת צילצל ואמר, 'תראי, אני לא בטוח אם יש לכם את זה בישראל, אבל האם שמעת פעם על 'וונדר וומן?' קפאתי כמה שניות, ניסיתי להוציא את הקול הרגוע ביותר שלי ואמרתי באדישות, 'כן, שמעתי כמה דברים, מכירה'. עברו שבועיים מאז האודישן ולא הגיעה תשובה. בהתחלה עוד הרגשתי טוב עם זה, אבל בהמשך התחלתי להיות עצבנית, 'למה לעזאזל הם לא מודיעים כלום?' שבעה שבועות אחרי, כשאני כבר עוברת שבעה מדורי גיהינום וכולי נמצאת במתח נוראי, הם התקשרו. הייתי בהלם. צרחתי".

     

    כאן מתערב סניידר: "ידעתי מהרגע הראשון שאת תהיי וונדר וומן. גל, אני מצטער שסבלת".

     

    גדות: "יכולת לומר משהו!"

     

    גם בן אפלק רוצה לומר משהו: "היא הטובה מכולן. גל עשתה עבודה מדהימה ובזכותה, סצנות בסרט נראו טוב יותר, ואני הייתי טוב יותר. היא שחקנית נהדרת ולדעתי וונדר וומן תהיה דמות מעולה. אחת הסצנות האהובות עליי בסרט מגיעה כשהיא פתאום מופיעה. מאוד נהניתי לעבוד איתה".

     

    גדות: "שילמתי לו לפני כדי שיגיד את זה".

     

    סניידר: "אני יכול לומר שמבחינתי גל הביאה לדמות משהו מעבר לעולם הזה, משהו מבריק, בדיוק מה שחיפשתי".

     

    * * *

     

    ההכרזה על גדות לתפקיד וונדר וומן נתקלה בביקורות קשות של מעריצי הקומיקס (אכזבה הייתה גם מליהוקו של אפלק) שקיוו לקבל בתפקיד מישהי בעלת חזה שופע יותר. כשגדות הגיעה לתוכנית של ג'ימי קימל, היא ידעה לאן הולכת השיחה והלמה ראשונה. "מה אתה חושב על החזה שלי", שאלה. המגיש המנוסה נשאר בהלם קל. הראיון לקימל עורר דיון נרחב באינטרנט, בבלוגים, בקרב מעריצי הסדרה, כולל פרשנויות של בעלות טורים פמיניסטיות בעיתונות האמריקאית שתמכו בגדות וסברו שהיא חירבה לקימל את הפאנץ' והראתה לו מי שולטת במצב. בימים שאחרי, גדות הייתה מרוצה מהתגובות על הראיון אצל קימל. "בהתחלה עקבתי אחרי מה שכתבו המעריצים על הליהוק שלי", היא מודה, "כמובן שקיוויתי שהם יהיו מרוצים. היו המון תגובות על גודל החזה שלי, בסגנון, 'ככה לא נראית וונדר וומן המקורית'. אבל אם כבר להיות כמו הדמות המקורית, אז בואו נקפיד ונסביר גם שלאמזונות היה שד אחד כדי שהן יוכלו להניח בצורה טובה את הקשת והחץ. אז מה העניין?"

     

    זו השאלה.

     

    "אתה אף פעם לא יכול לרצות את כולם והאחריות שלי היא לא לשים לב לכל הרעש מסביב, אלא לתסריט ולבמאי. להגן על הדמות, לספר את הסיפור שלה בצורה הטובה ביותר. במקרים האלה אני כמו סוס, רצה במסלול שלי. לא שמה לב לאף אחד".

     

    לינדה קרטר הייתה וונדר וומן המיתולוגית בטלוויזיה. ראית פרקים מהסדרה שלה?

     

    "הייתי בערך מינוס חמש כשהסדרה הזו הייתה באוויר אבל אחרי שהתקבלתי לתפקיד כן ראיתי כמה פרקים. לינדה קרטר הייתה וונדר וומן מצוינת. כשבחנו אותי לתפקיד הנוכחי, לסניידר היה חזון מאוד בהיר של מי תהיה וונדר וומן בסרט ומה יהיה הסיפור שלה. כל מה שהייתי צריכה לעשות זה לכתוב לי הערות קטנות בעברית עם דגשים על מה להקפיד. ככה התכוננתי".

     

    הביקורות הנוספות של מעריצי הקומיקס נגעו לעובדה שגדות לא מספיק שרירית כיאה למעמד, אלא רזה ושברירית. לא עוד. היא העלתה כשמונה קילוגרמים במהלך אימוני ההכנה לתפקיד, אבל מוקדם להתחיל בשמחה לאיד. "גדלתי רק במסת שריר, עובדה שנותנת לי ביטחון בפעולות פיזיות שאני עושה בסרט, וגם ביומיום, בהליכה וביציבה. התאמנתי עם מאמן אישי במשך שעתיים כל יום בשבעה וחצי חודשים האחרונים. יש משהו מספק בלראות את עצמך הופכת למשהו חדש. היום אני מסתכלת על תמונות מוקדמות שלי מתחילת הקריירה וחושבת לעצמי, 'היית רזה מדי, לא קול'".

     

    בתחילת הסרט, גדות מופיעה בדמותה של דיאנה פרינס המסתורית, האלטר־אגו של וונדר וומן, בתו האלה למחצה של זאוס, בת 5,000 שנה לערך. למעשה, וונדר וומן די פרשה מהעסק לפני שהעלילה הסתבכה ואילצה אותה לחזור. "קשה לשנות את העולם והיא הייתה פה המון זמן", מפרשנת גדות, "בנקודה מסוימת היא הרגישה שהיא יכולה לעשות כל דבר כדי לעשות את העולם יותר טוב, הזיזה הצידה את וונדר וומן ונשארה דיאנה פרינס. אבל נוכח ההתפתחויות, היא הייתה צריכה לחזור לעניינים".

     

    קשה להחמיץ את הלך הרוח הפמיניסטי בתקשורת האמריקאית סביב גדות והכניסה שלה לגלימה של וונדר וומן, בשורה אחת עם גיבורי־העל הגברים. היא, מצידה, שמחה להרים את דגל ההעצמה הנשית, עם מסרים מאוד ברורים בנושא. "יש לי ילדה בת ארבע, אלמה, שאוהבת נסיכים, וזה הרי די טבעי בגיל הזה. שמתי לב שעל הנסיכות היא אומרת שהן עייפות כל הזמן, ודי חלשות, שהנסיך הוא זה שצריך לעורר אותן, להציל אותן. אז אני שמחה להיות זו שמעבירה את הסיפור של וונדר וומן. מבחינתי, יש פה חשיבות מאוד גדולה עבור ילדות, וגם ילדים, להביט סוף־סוף על גיבורת־על בקולנוע. אני חושבת שנפתחה היום דלת לגיבורות־על נוספות בסרטים שיגיעו מהז'אנר, ואני שמחה להיות חלק מזה".

     

    והתובנה מהסרט?

     

    "ילדות קטנות יוכלו לראות שהן מסוגלות להיות עצמאיות ומתוחכמות, בדיוק כמו הדמות של וונדר וומן. נערים יוכלו ללמוד שהם צריכים לכבד נשים אחרות, כי גם להן יש את העוצמה. וונדר וומן מביאה איתה הרבה ערכים, חוץ מהעניין של כוחות־העל. היא הרי הייתה פה כל כך הרבה זמן, עידנים ממש, והיא מאוד חכמה, יודעת איך לבחור את הקרבות שלה, יודעת לראות מראש כמה צעדים קדימה. היא לא חלק מסיפור אהבה, היא לא נשענת על שום גבר בסרט והיא לא פה כדי לשרת גבר אחר. אני חושבת שטיפשי שיש נשים שמנסות לכסות על הרגשות שלהן כדי להיראות קשוחות. אנחנו צריכות להוציא הכל אם אנחנו מרגישות ככה, לא לזייף. סניידר מאוד בעניין של העצמה נשית. היה לו חשוב להראות אישה חזקה על המסך, שוות ערך לגיבורי־העל האחרים, הגברים".

     

    את הרגע שהכי זכור לה מהצילומים היא לא מתקשה לבחור. "עשינו את המדידות של התלבושות בנפרד, כל אחד עם האנשים שלו. הפעם הראשונה שבה שלושתנו נכנסנו לתלבושות בצילומים יחד, שלושה גיבורי־על זה לצד זו, יצרה רגע חזק מאוד על הסט. קשה לי לתאר במילים כמה נרגשת הייתי. כשראיתי את הקטע הקטן על המסך במהלך העבודה, הייתי צריך לצבוט את עצמי כדי להבין שזה אמיתי. התחושה שלי הייתה שוק מוחלט. זה דבר מאוד עוצמתי לראות פתאום כאלה אייקונים, שכל בית בעולם מכיר, ועוד להיות חלק מזה ולמעשה שותפה ליצירה. טירוף".

     

    "זה היה לגמרי ככה", מיישר סניידר קו, "בפעם הראשונה כשהם עמדו יחד עם התלבושות אמרתי לעצמי, 'הו אלוהים, זה טירוף', די מטורף לראות את שני הגיבורים האלה יחד, ואז לראות את השלושה, זה בכלל".

     

    למי וונדר וומן יותר קרובה?

     

    גדות: "למרות שבאטמן הוא דמות מאוד אפלה ודיאנה היא טהורה ואופטימיסטית, יש להם הרבה מהמשותף. הם חולקים המון. זו הסיבה שהם עובדים טוב יחד. זה מעניין כי שניהם מנסים לבודד את עצמם מהאנושות בצורה כזו או אחרת".

     

    רכשת חברים על הסט?

     

    "איימי אדמס, שמגלמת את לויס ליין. ב'מהיר ועצבני' הייתי מוקפת גברים. פה עבדתי גם עם נשים על הסט וזה היה מרענן מבחינתי. יכולתי לדבר עם איימי על סוגיות אמהיות. הרגשתי קרובה אליה ונשארנו כאלה".

     

    מה את יכולה לומר על הסרט הבא?

     

    "שסוף־סוף וונדר וומן מקבלת את הכבוד לסרט משלה".

     

    לוח הזמנים של גדות והקפיצות התכופות בין המדינות מקשים עליה להקדיש את הזמן לאלמה בת הארבע ולבעלה, איש העסקים ירון ורסנו. "בכל התהליך של העבודה, הדבר הקשה ביותר הוא רגשות האשם שלי לגבי כמה אני רואה את אלמה. אבל גם זה קצת משתפר. כשהיא הייתה בת שנתיים, התייסרתי הרבה יותר. את עוברת איתה בין מדינות, השפות משתנות. זה לא פשוט".

     

    והמסקנה?

     

    "ירון אמר לי פעם, 'גל, תחשבי איזה מודל השראה את רוצה להיות עבורה. אם את רוצה להראות לאלמה שהיא יכולה ללכת אחרי החלומות שלה, אז זה מה שאת עושה. עם העניינים הלוגיסטיים נסתדר'. המזל הבאמת גדול שלי הוא שיש לי את ירון. תמיד אמרנו לעצמנו, מההתחלה, שאין כאן משחקים, רק אמת על השולחן. לא הייתי מצליחה להגיע לאן שהגעתי בלעדיו. המשפחה היא בעדיפות עליונה בשבילי ואני כל הזמן חושבת אם אני עושה את הדברים הנכונים בשביל אלמה".

     

    היא יודעת מה קורה סביבך?

     

    "היא קצת מבינה, כן. אם תשאל אותה איפה אמא, היא תעשה את התנועה הזו של ההצלבה מעל הלב ותגיד: 'וונדר וומן'. היא הסתכלה פעם אחת על התלבושת שלי ועל הסמלים, שאלה אם זה אומר שהיא נסיכה".

     

    בכל זאת, מבחינתה היא הילדה של וונדר וומן.

     

    "לא רוצה לחשוב על זה. במשך יותר משנתיים הייתי דיאנה פרינס, ונראה לי שעברתי משבר זהות. היו לי רגעים שבהם חיפשתי בכיס את הלאסו המוזהב ואז חשבתי לעצמי, 'רגע, אני גל, לא דיאנה'".

     

    השמלה של וונדר וומן עדיין צמודה מדי?

     

    "עשו את הכיוונונים האפשריים אחרי שבהתחלה היה לי קשה ללכת לשירותים. אבל אמרתי כבר, אני לא מתלוננת".

     

    razs@yedioth.co.il

     

     


    פרסום ראשון: 22.03.16 , 00:57
    yed660100