בית משפט השלום מתח השבוע ביקורת חריפה על חברת הביטוח מגדל, שהפחיתה מהסכום שהייתה צריכה לשלם על תיקון רכב של מבוטח 2,667 שקל. בנוסף להחזר, חויבה מגדל בהוצאות ושכר טרחה בסך 5,000 שקל. השופט ציין שחברות ביטוח נוהגות לקזז סכומים, מתוך הנחה שכיוון שהם זניחים, לא יתעקשו איתן על ההפרש.
לפי פסק הדין של השופט נצר סמארה, מגדל הכירה באחריות של נהג לתאונת דרכים, והסכימה לשלם על כיסוי הנזק שנגרם לרכב השני 28,885 שקל. בהמשך היא הפחיתה מכך 2,886 שקל, בטענה ל"אשם תורם" של הנהג הנפגע, וזה החליט לתבוע את ההפרש.
פרקליטו, עו"ד ישראל שדה, טען שהוא נסע ישר בצומת עם זכות קדימה והופתע בידי הרכב המבוטח במגדל שהתפרץ לצומת, ובית המשפט קיבל את עמדתו, וקבע כי לנהג הנפגע לא היה אשם תורם. נקבע כי קביעת אשם תורם שמורה לביהמ"ש ולא לחברת הביטוח, וזו הייתה חייבת לבסס את טענתה על ראיות: נקבע כי מבטחת לא רשאית לנכות מהנזק על דעת עצמה – ללא הסכמת הצד מנגד, ביסוס אחר, או הכרעה שיפוטית.
"אין לאפשר לחברות הביטוח לבצע קיזוז באופן גורף על דעת עצמן באופן חד־צדדי בגין אשם תורם או אחריות נטענת של הנהג הנפגע, אלא כאשר יש לכך בסיס איתן", קבע סמארה, והסכים לקזז ממלוא הנזק רק 219 שקל על נזק קודם, שלא נגרם מהתאונה.
לדבריו, "לא מן הנמנע כי חברות ביטוח, מבלי להטיל דופי בחברה כזו או אחרת, מפחיתות במכוון את הנזק שהן נדרשות לשלם, בשיעור לכאורה נמוך, ביודען כי חלק ממבטחות הרכב שנפגע לא יתביעו הפרשים. לא מן הנמנע כי הפחתות אלו נובעות מהבנות כאלו ואחרות בין החברות, בנוהג או לפי הסכמים סמויים, ובית משפט לא יכול להיות צד להם. החשש הוא כי חברות יקבעו הפחתות נזק בנימוק של 'אשם תורם' באופן שרירותי, דבר שיש לו השלכות מרחיקות לכת".
נקבע כי "חברת ביטוח המטפלת בדרישת הנפגע לפיצויים צריכה לבחון אותה ביסודיות, ובמקום שבדעתה לקזז את סכום הפיצוי, לעשות זאת רק על יסוד ממצאים מוצקים וטובים, בהסכמת הצד שמנגד, או על יסוד הכרעה שיפוטית. אם החברות לא יקפידו לעשות כן, לא יהסס בית המשפט מחיובן בהוצאות כבדות".
