תקפת הטרור בבריסל גרמה לאירופאים רבים להבין שחייבים להחליף דיסקט. מאז יום שלישי האחרון מהדקות הרשויות באירופה ובארצות־הברית את אמצעי הביטחון בשדות התעופה, תחנות הרכבת ומוסדות השלטון, ושולחות כלבי גישוש וסוכנים סמויים לפטרל ברחבי הערים ובאתרים מרכזיים. לצד החששות והפחד מהסלמת המצב, הולכים וגוברים הקולות — מצד מומחים בכירים, פרשנים ואזרחים מודאגים — שחייבים ללמוד מישראל איך מתמודדים עם הסכנה.

לא היה בימים האחרונים שום כלי תקשורת במערב שמכבד את עצמו שלא שלח כתבים לנמל התעופה בן־גוריון כדי לתעד את המציאות בישראל, ובעיקר כדי להשוות את שיטת האבטחה הישראלית לאלו שנהוגות באירופה. כלי תקשורת רבים העלו לדיון את השאלה האם אפשר ליישם את שיטות האבטחה הנהוגות בישראל גם באירופה.

בסוכנות הידיעות אי־פי צוטטו גורמי אבטחה ופרשנים אירופים רבים שקבעו כי חייבים לשדרג באורח דרסטי את רמת האבטחה בשדות התעופה, ברכבות ובקניונים. "האיום שאנחנו מתמודדים איתו עכשיו באירופה דומה לאיום שאיתו מתמודדת ישראל שנים", הסביר אוליבייה גיטה, מנכ"ל גלובל־סטארט, חברת ייעוץ ביטחון בינלאומית. "נכנסו לעידן שבו נצטרך לבצע שינויים ולקחת את סוגיית הביטחון מאוד ברצינות".

גם טום סימונדס, הפרשן הבריטי של רשת בי־בי־סי, השווה את המצב באירופה למצב בנתב"ג. "שדה התעופה בתל־אביב, שנטען פעמים רבות כי הוא מהבטוחים בעולם, נשען על שיטת הפרופיילינג", אמר. "עוקבים בצורה קרובה אחרי הנוסעים ומתשאלים אותם בצורה אינטנסיבית מי הם ולאן הם טסים או נוסעים". עם זאת, סימונדס גם ציין כי על שיטת הפרופיילינג נמתחת ביקורת מצד כאלה שחושבים שהיא פוגעת בצורה קיצונית בזכויות האדם.

צילום: רויטרס

מייקל צ'רטוף, לשעבר השר לביטחון פנים בממשל האמריקאי, אומר שכיום "אין באמת נוכחות בולטת בשדות התעופה בכל הנוגע לאכיפת החוק". לדברי צ'רטוף, "כמה מהאלמנטים של הגישה הישראלית יכולים לסייע מאוד באירופה ובארצות־הברית, אבל חלק מהשיטות מהוות גם בעיה". בשל ממדיו הקטנים יחסית של נתב"ג קשה להשוות את הבידוק בו לשדות תעופה גדולים בהרבה בעולם. "בלתי אפשרי שכל אחד שנכנס לשדה תעופה גדול יעבור דרך שני מעגלי בידוק", אומר צ'רטוף.

בתקשורת האמריקאית ציטטו את רפי סלע, שעבד שנים כאנליסט לסיכון בנתב"ג. סלע מתח ביקורת על השיטות הנהוגות בארצות־הברית: "מה שארצות־הברית עשתה לא קרוב אפילו לדאגה לביטחון שדה תעופה". סלע סיפר כיצד אנשי האבטחה בישראל מסתכלים בתדירות גבוהה לתוך המכוניות, האוטובוסים והמוניות שמורידות את הנוסעים בנתב"ג. "הזיכרון של הציבור נמשך יומיים או שלושה", הדגיש. "אף אחד לא יזכור שהייתה תקרית בבריסל והכל יחזור לקדמותו".

גם "הקוריירה דלה סרה", העיתון הגדול והחשוב באיטליה, הקדיש דיון נרחב לסוגיית האבטחה הישראלית. כתב העיתון ציטט שלל גורמים שהציעו "לאמץ" את שיטות האבטחה בנתב"ג, במיוחד בסוגיה אם להציב מגנומטרים ומכשירי שיקוף נוספים. "שדה התעופה בן־גוריון, שנחשב לאחד המתקנים הבטוחים בעולם, מבוסס על תערובת של מודיעין, סוכנים בשטח שמסוגלים לפענח את התנועות הכי מינימליות של האנשים, שימוש מסיבי של מצלמות מעקב, סורקי רנטגן ופרוטוקול אבטחתי שמשתנה כל הזמן", ציין העיתון. אבל בקוריירה ציטטו גם מומחה אחר שחשב שהמודל הישראלי אינו בהכרח ישים באירופה.

"בישראל יודעים איך להתמודד עם המציאות הזאת". הפיגוע בבטקלאן בפריז

להצליב בין הרשימות

מתיו פין, מנכ"ל חברה גדולה שמתעסקת בביטחון בתחום התחבורה והתעופה, הסביר כי "הדרישה לעשות את זה כמו הישראלים אינה בהרכח נכונה. "בישראל יש הרבה פחות נוסעים מאשר בשדות תעופה גדולים אחרים", אמר. אבל גם פין טוען ש"צריך בהחלט ללמוד את המודל הישראלי".

פין ומומחים אחרים טוענים כי הוספת אמצעי ביטחון, כוח אבטחתי ומעגלי אבטחה לא בהכרח הופכת את האתר לפגיע פחות, אלא מרחיקה את הסכנה לטווח הקצר. לטענתם צריך להיות יותר שיתוף פעולה מודיעיני ותיאום ביטחוני בין המדינות והגורמים הרלוונטיים.

גם בסוכנות הידיעות רויטרס השוו בין אמצעי הביטחון הישראלים לאלה שנהוגים באירופה ובארה"ב. "לאנשי הביטחון בישראל יש גישה לכל רשימות הנוסעים והם רשאים להצליב רשימות עם כל האנשים שנמצאים תחת מעקב כדי לדעת מיד את מי צריך להעביר דרך בידוק ביטחוני הדוק יותר".

רויטרס גם הזכירו את העובדה שאת הבידוק הביטחוני עוברים בישראל כבר במחסום הראשון שעל הכביש בדרך לשדה התעופה. "בניגוד לאירופה ולארה"ב, בישראל כל הנוסעים ומלוויהם נבדקים לפני שהם נכנסים לאולם ההמראות ואזור הצ'ק־אין".

כתב האתר האמריקאי השמרני "ברייטבארט", ארון קליין, כתב: "לאירופה ולארצות־הברית יש המון מה ללמוד מנתב"ג. "בישראל, תאמינו או לא, בשדה התעופה הכי הדוק מבחינה ביטחונית, התורים קצרים ב־30 אחוז מאשר בכל מקום אחר, ומהירים ב־200 עד 300 אחוזים. מדוע? משום שהם מאומנים לעשות פרופיילינג ולא בודקים כל נעל של כל נוסע". קליין אף הדגיש שבישראל כל נוסע צריך לעבור ארבעה מעגלי אבטחה בנתב"ג, ו"בלתי אפשרי כמעט שהמחבלים מהפיגוע בבריסל היו עוברים את כל הארבעה".

הליברליות בסכנה

נראה כי העיסוק הבוער בימים האחרונים באירופה הוא ההבנה שהולכת ומחלחלת כי תפיסת החופש הליברלית נמצאת על כף המאזניים. קלאוס שטרונץ, פרשן בכיר בערוץ הטלוויזיה הגרמני סאט־1, נשא יום אחרי הפיגועים בבריסל נאום חוצב להבות וטען: "מאז יום שלישי ברור לגמרי, אנחנו חייבים להיעזר בשיטה הישראלית. התפקיד המרכזי של המדינה הוא לספק לאזרחיה ביטחון. בגלל זה עלינו להתאים את עצמנו כעת יותר ויותר לישראל. האוריינטציה צריכה להיות קרובה יותר לאוריינטציה הישראלית מאשר לתפיסת העולם הנאיבית שלנו, של החיים המשותפים והשלווים. המשמעות המיידית היא שבעת מקרה של חשד - הביטחון קודם לחופש".

שטרונץ דרש יותר כסף עבור המשטרה ואבטחת הגבולות, יותר זכויות לחוקרים ולשירותי הביון, והגברת ושיפור הבידוק של אזרחים מצד הרשויות במקומות ציבוריים. "נצטרך לשנות את התפיסה שלנו ולוותר על כמה הרגלים נוחים", אמר. "נצטרך לקחת בחשבון יותר זמני המתנה וגם ללמוד לפעמים להתעצבן".

דבריו עוררו דיון סוער ברשתות החברתיות, רבים מהגולשים לעגו לו והשמיצו אותו. חלקם טענו שאין לו מושג על מה הוא מדבר ועל כך שבישראל הרבה יותר מסוכן מאשר באירופה. אחרים טענו שאין להשוות בין הטרור באירופה לטרור בישראל, ושהטרור בישראל הוא באשמתה של ישראל.

אבל דבריו של שטרונץ עוררו גם תגובות נלהבות, כולל של כמה בלוגרים גרמנים ששיבחו את דבריו האמיצים, והזכירו שגרמניה צריכה להתארגן, כמו בישראל, לבידוק בכניסה למסעדות, לבתי קפה וקניונים, "מציאות שהציבור הישראלי חי איתה בהשלמה ובסבלנות".

אז כן, הדעות בקרב המומחים באירופה עדיין חלוקות בשאלה אם גם אחרי מתקפת הטרור האחרונה צריך לשנות את אמצעי הביטחון באופן מוחלט. "הציבור צריך להבין שאם אנחנו רוצים להמשיך לחיות בחברה חופשית וליברלית, אנחנו צריכים לטפל בבעיה בצורה פרופורציונלית", הסביר סיימון בנט, מנהל חטיבת האבטחה והביטחון האזרחי באוניברסיטת לסטר באנגליה. "לדעתי, הביטחון בשדות התעופה כיום הדוק בדיוק בהתאם למה שאנחנו מסוגלים וצריכים כחברה חופשית".

בעקבות הפיגועים הפכו גם מומחי האבטחה הישראלים למרואיינים מבוקשים במהדורות החדשות ברחבי אירופה. אחד המרואיינים הוא פיני שיף, ראש מערך האבטחה לשעבר בנתב"ג, שאמר ש"הסיכוי שפיגוע כמו זה שקרה בבריסל יכול היה להתרחש בישראל — נמוך. שני טרוריסטים שנכנסים לאזור הטרמינל עם מטעני נפץ, זהו ללא ספק כישלון קולוסלי".

ואילו שלמה הר־נוי, בעל חברה לייעוץ ביטחון לשדות תעופה, צוטט בסוכנויות הידיעות כאומר ש"באירופה ובארצות־הברית הושקעו כמויות כסף לא סבירות בשדרוג מערכות היי־טק, אבל לא הושקע כמעט כלום באלמנט האנושי. "מי ששם את הדגש על לקחת את בקבוק המים מאישה זקנה, לעולם לא ימצא את חומר הנפץ". •