ועדת השחרורים של שירות בתי־הסוהר תתכנס היום כדי לקבוע אם נשיא המדינה לשעבר והאנס המורשע משה קצב ישתחרר בקרוב מהכלא או יישאר מאחורי סורג ובריח עד תום תקופת מאסרו. קצב ריצה יותר מארבע שנות מאסר מתוך שבע השנים שנגזרו עליו, והוא מבקש להשתחרר בסוף אפריל, לאחר שירצה שני שלישים מתקופת המאסר.
הבוקר בשמונה וחצי יתייצב קצב בפני ועדת השחרורים בכלא מעשיהו וימתין להכרעת הוועדה שבה חברים השופט בדימוס משה מיכליס, פסיכולוגית ועובדת סוציאלית. הקריטריונים העיקריים לשחרור הם התנהגות טובה, היעדר מסוכנות, שיקום ואינטרס הציבור. כפי שפורסם ב"ידיעות אחרונות", הפרקליטות תטען בפני ועדת השחרורים כי העובדה שקצב לא נטל אחריות למעשיו ולא הביעה חרטה מעידה על כך שלא השתקם כראוי ולכן אין לשחררו. התכחשותו המתמשכת של הנשיא לשעבר לעבירותיו אף הובילה לכך שלא עבר בכלא את השיקום המוצע לעברייני מין, מה שרק מגביר את התנגדותה של הפרקליטות לשחרורו המוקדם. עוד צפויה הפרקליטות לטעון כי קיצור עונשו של קצב יעביר מסר שלילי לקורבנות עבירות מין.
הפרקליטות לא תהיה היחידה שתתנגד לשחרורו המוקדם של קצב: בפני ועדת השחרורים יונחו מכתבים שכתבה אחת מקורבנות האונס, המבקשת שלא לקצוב את עונשו, וכן מכתב של אודליה כרמון (א' ממשרד התחבורה), שהעידה במשפט כי נפלה קורבן לקצב וטוענת: "שחרור מוקדם של הנשיא שאנס יעביר מסר לנשים בישראל כי מותר כבודן".
פרקליטיו של קצב יטענו מנגד כי כאסיר הוא התנהג למופת וכי הוא אינו מסוכן לחברה. הם גם צפויים לבקש מהוועדה להתחשב בהוקעה הציבורית שעבר, בגילו המתקדם ובמצבו הבריאותי. יצוין כי נשיא בית־המשפט העליון בדימוס, השופט אהרן ברק, תומך אף הוא בשחרור המוקדם. בהתבטאות נדירה על קצב אמר ברק בראיון שהעניק לפני כמה חודשים ל"ידיעות אחרונות": "כואב לי על משה קצב. הם לא רוצים לתת לו עכשיו שליש משום שהוא לא מודה. אני חושב שצריך לתת לו את השליש הזה, הוא הורשע ונענש וגמרנו".
ועדת השחרורים איננה חייבת לקבל את ההחלטה על קיצור העונש כבר היום, והיא עשויה למסור את הכרעתה במועד מאוחר יותר.
