yed300250
הכי מטוקבקות
    מתוך סרטון "בצלם"
    חדשות • 28.03.2016
    גיבורים, לא אויבי העם
    רונן ברגמן

    יש לתת למצ"ח לחקור, אבל עיקר הראיות (והגופה) ובראשן הסרט המצמרר כבר מוטלות לפנינו. צריך לצוץ משהו דרמטי, עדות משנה מציאות, ראיה חדה וברורה, כדי שלא יוגש כתב אישום חמור נגד החייל היורה מחברון. החומר הנאסף מצביע לכיוון החשד בעבירת רצח – הריגה בכוונה תחילה.

     

    בפרשת קו 300, אז הורה ראש השב"כ, אברהם שלום, לאנשי יחידת המבצעים לרצוח את שני המחבלים אחרי הפשיטה על האוטובוס החטוף, גויסה תחילה הצנזורה בניסיון להחשיך את הסיפור. אחר כך הוחלף היועץ המשפטי לממשלה. כשזה לא עזר, גויס הנשיא חיים הרצוג כדי לחון את המעורבים טרם שנשפטו. הפעם התגייסות הימין הקיצוני והִתחרות נתניהו ובנט בהתחנפות לבוחרים שלהם, כל כך בוטות שכלל לא יהיה צורך בצעדים כאלה. מבחינתם, לא קיים מצב שבו חייל יהודי ירצח. הוא "שגה" הוא "טעה", אבל רצח? "השתגעתם?" כמו שכתב בנט. ספק אם באווירה הציבורית הנוכחית תוכל הפרקליטות הצבאית להישאר עצמאית ואובייקטיבית ולהטיל פצצה כזו לסדר היום.

     

    הרבה מילים נשפכו בימים האחרונים על האירוע ועוד יישפכו עליו. שתי הערות חשובות קשה למצוא בהן. הראשונה, כולם מדברים על הנזק שהפרשה גורמת לדמותה של ישראל, אבל מעטים מדברים על כך שמדובר בעבירה החמורה ביותר בספר החוקים והמעשה הלא־מוסרי ביותר שאדם יכול לעשות. לא מדובר ב"הקם להורגך השכם להורגו" אלא בפצוע שוכב חסר ישע על הכביש, שעומד להיות מועבר למשפט ולשנים ארוכות בכלא. ב־2004 הודה ראש השב"כ כי טעה בפרשת קו 300. ומה הייתה הטעות? שהורה להרוג את המחבלים למרות שהיו שם צלמים. אף מילה של חרטה על הרצח שהורה לבצע, פשע מלחמה שבו סיבך את פקודיו ואת הארגון בראשו עמד (לצד מעשי הטיוח החמורים והעלילה שרקם נגד יצחק מרדכי).

     

    ההערה השנייה: מילה לזכותו של ארגון "בצלם", שתחקירן מטעמו צילם את הסרטון. הארגון הזה עושה עבודת קודש בהגנה על החוסן המוסרי והביטחוני של ישראל. הצלם הגיבור אלכס ליבק החביא בגרב את סרט הצילום שבו הנציח את המחבלים החיים מוּרדים מקו 300, צילומים שהביאו לחשיפת הרצח ולהתפוצצות הפרשה. בזמן אמת הוצגו ליבק, העיתון "חדשות" שפירסם את התמונות בניגוד להוראת הצנזורה וכל מי שניסה לעסוק בעניין כאויבי העם, שמנסים לפרק את שב"כ ולפגוע בביטחון המדינה. היום מתגאה הארגון (בצדק) בניקוי האורוות שעבר בעקבות הפרשה ומציג את אותן תמונות באתר האינטרנט שלו. אין כמו ראשי השב"כ מאז להעיד עד כמה תרם הפרסום ההוא לשירות להיות גוף הרבה יותר ערכי, מוסרי, שומר חוק, ובעיקר חזק.

     

    "בצלם" נלחם על גילוי האמת אודות המתרחש בשטחים במציאות בלתי אפשרית – נגד רוב הציבור שרואה בו גוף שיש להשמיד ("על סף בגידה", עבירה שבגינה עונש מוות, כינה אותו השר יובל שטייניץ), כשקיצוני הימין ונציגיהם בממשלה מתאמצים לפגוע בו ובמקורות המימון שלו. בפעמים שבהם העזה ישראל לפתוח בחקירה בעקבות תחקירי "בצלם", הם הוכחו שוב ושוב כמדויקים ואמינים.

     

    ברור שאם "בצלם" לא היה מצלם את הסרטון אלא רק מתעד את האירוע, תלונה של עד ראייה שהיה טוען כי המחבל הוצא להורג אחרי שנפצע ונלכד הייתה מסתיימת בלא כלום. שורה לאקונית בסיכום החקירה שלפיה לא נמצאו ראיות או שהעד הערבי משקר. מי יודע כמה תלונות על אירועים אחרים היו מסתיימות אחרת אילו תועדו בוידיאו.

     

    גם אם נניח את המוסר בצד (ואסור לעשות זאת), מטעמים פרקטיים גרידא "בצלם" חשוב לביטחון ישראל כמו העדשה של ליבק בזמנו – החשיפה מביאה לניקוי מאורות ושורות, לבדיקה ולהרתעת עבריינים עתידיים מלחזור על מעשים כאלה, ולפיכך לאי־הכתמתה של ישראל כולה בפשעי מלחמה.

     


    פרסום ראשון: 28.03.16 , 23:56
    yed660100