שלושה שבועות חלפו מאז הושק המלך התורן של סמארטפוני האנדרואיד, גלקסי S7 של סמסונג. 20 ימי חסד הוא כיכב בשווקים לבדו, כמעט ללא תחרות. אבל ביום שני הקרוב יושק בארץ ובעולם הטוען לכתר, G5 של LG.
מה הוא יודע לעשות
לא במקרה מעוררים שני המכשירים היריבים תשומת לב עזה: ראשית, מדובר ב"דרבי" אלופות מלא יצרים: שתי הקבוצות מגיעות מדרום־קוריאה, עם רקע טעון של קרבות עבר. מעבר לכך, יש כאן פייבוריט פצוע (סמסונג) מול אנדרדוג רעב (LG). תתפלאו: בישראל מגיע נתח השוק של LG — בזכות מכשירי הדגל המצוינים שלה, G4 ו־G3 – לכ־23%, מול 30% של סמסונג. אבל בעולם הגדול LG לא נכללת אפילו בחמישייה הפותחת של ענקיות הסלולר (שאותה מובילה סמסונג). מוזר? לגמרי לא, הישראלים לא פראיירים – הם מבינים מה שהעולם השמרן עדיין לא תופס: שווה לנסות.
אנחנו ניסינו. אחרי התנסות אינטנסיבית ב־G5 החדש, נראה שגם אם הגלקסי S7 הוא הסמארטפון הטוב בעולם (נכון לשנייה זו), ה־G5, שלא נופל ממנו בהרבה, הוא המעניין והנועז בעולם. כי בעוד מהנדסי סמסונג החרוצים עמלו בשקדנות על שדרוג מרכיבי מכונית המרוץ שלהם, המהנדסים של LG פשוט החליטו לצאת מהקופסה עם רעיון מקורי.
וכך, לעולם – ובמיוחד לישראלים שכבר ראו הכל – ה־G5 מביא אתו לפחות שני חידושים מרעננים ובעיקר מפתיעים. שניהם דווקא בתחום החומרה, בצד הפיזי של המכשיר.
אתגר מתכתי
החידוש הראשון נובע ישירות מהצורך לפתור בעיה. LG – כמו סמסונג וכמו כל שאר המתחרות בשוק – מבינה שסמארטפון יוקרתי ב־2016 כבר לא יכול להיות עשוי פלסטיק. היצרניות הגדולות עברו כבר אשתקד למארזי אלומיניום, מגנזיום וטיטניום. אבל המעבר למכשירי מתכת יצוקים חייב אותן לוויתור קשה על החופש של המשתמש להסיר את הכיסוי האחורי, לשלוף ולהחליף את הסוללה.
את הצרה הזו ניסה הצוות של LG לתקוף בדרך מקורית: המארז של ה־G5 אמנם מתכתי, אבל מורכב משתי יחידות. האחת – גוף הסמארטפון, והשנייה — החלק הצר המתחיל בדיוק בנקודת החיבור בין המסך לבין חלקו התחתון של המכשיר. ה"רצועה" הזו, ש־LG קוראת לה "חריץ הקסם", ניתקת מן ה־G5 ובתוכה מקובעת הסוללה (הצהובה!). זללתם את הבטרייה בתוך חצי יום? לחיצה, שליפה, החלפה לסוללה אחרת – ואתם מסודרים.
רעיון טוב, וגם אם המוח הקוריאני הקודח היה מסתפק בו, היה מדובר מבחינתנו ב"אס" מנצח ובאחד הסלולריים הטובים בתבל. אבל ב־LG הלכו עם זה קדימה: למה רק סוללה? למה שלא ננצל את חריץ החיבור המודולרי שיצרנו, ונחבר דרכו ל־G5 כל מיני "אביזרי הרחבה"? נגיד — מצלמה מקצועית יותר עם זום, או נגן מוזיקה מתקדם, או כל הברקה שתעלה על דעתנו בעתיד. אמרו ועשו, וכך נולדו האביזרים החדשים המתחברים לטלפון, "החברים של LG", שאותם תתחיל החברה למכור (או לחלק) לצד ה־G5 כבר בתחילת השבוע.
אזהרה: מדובר בהרפתקה מסוכנת. רכיבים פיזיים מתפרקים הם הסיוט של כל יצרנית חומרה בכל תחום וכאב ראש כרוני לכל רשת שיווק. הסיכוי לתקלות, שברים וסדקים בצעצוע פריקי כזה — בוודאי בישראל — גבוה מאוד. אלא אם מדובר כאן בתכנון גאוני המבוסס על חומרה עמידה בצורה יוצאת דופן, התורים של הלקוחות במרכזי השירות צפויים להתארך מאוד בתוך זמן קצר. שלא לדבר על הקללות בפייסבוק. כל היצרניות בעולם מייחלות כמובן לתסריט הזה. אבל אם הוא לא יתממש, כבר בשנה הבאה נראה אותן מאמצות בזו אחר זו וריאציות לנושא.
בדיוק בגלל זה התעללנו בימים האחרונים במנגנון שוב ושוב: כדי לשלוף את הסוללה בביטחון רצוי לאחוז במכשיר הפוך, ללחוץ עמוק על כפתור קטן מימין, ובמקביל למשוך קלות את חלקו התחתון של ה־G5, שבו תחובה הסוללה. את הסוללה עצמה, אם צריך, יש למשוך החוצה בכוח מתון, אבל בזהירות. הכל נצמד בקליק ומשתחרר בקליק.
פתיחת ה"מגירה", כמובן, מחייבת כיבוי של המכשיר. לא נורא: G5 הוא אחד הטלפונים עם האתחול המהיר בעולם. בכל מקרה, לא חייבים: גם אם אתם לא משתגעים על ההתעסקות הזו, לפחות תוכלו ליהנות מקצת שקט נפשי בזכות האופציה העומדת לרשותכם – והסוללה הרזרבית הדקיקה בכיס. אגב, אתם תצטרכו אותה: עם נפח של 2,800 מיליאמפר/שעה בלבד סוללה אחת לא תוכל להספיק לשימוש אינטנסיבי.
שלוש שהן אחת
החידוש המרכזי השני ב־G5 הוא שתי מצלמות נפרדות הממוקמות זו לצד זו בחלקו האחורי – חוץ ממצלמת הסלפי הקדמית. בעצם, החידוש הוא באחת מהן: מצלמת 8 מגה־פיקסל (לעומת שכנתה, הרגילה, עם 16 מגה־פיקסל) בעלת עדשה רחבה של 135 מעלות.
המשמעות פשוטה: בממשק הצילום של המכשיר תמצאו שני אייקונים קטנים – האחד למצב צילום רגיל, והשני לצילום בעדשה רחבה. הבחירה במצב השני קולטת שטח רחב יותר מזה שקולטת העין האנושית. תוכלו לצלם בלחיצה אחת תמונות נוף רחבות מרשימות, אבל גם לדחוף לתוך פריים רחב אחד את כל השושלת המשפחתית במסיבת בר־המצווה התורנית.
מדובר במצלמה נפרדת לחלוטין מהמצלמה הראשית – החיישן אחר, העדשה שונה, הרזולוציה נמוכה יותר, הרגישות לאור נמוכה יותר, ואין לה גם מייצב רעידות אופטי כמו לחברתה. כך שהאיכות הטכנית של התמונות שהיא מפיקה נמוכה יותר. יותר מזה: כמו תמיד בעדשה רחבה, היכונו לעיוות קל בתמונות, בסגנון "עין הדג".
את גימיק המצלמה השלישית הזה מנצלת LG גם לתכונה שמאפשרת לצלם בלחיצה אחת, בו־זמנית, שתיים או שלוש תמונות – סלפי, רגילה ורחבה – ולייצר מהן תמונה או מצגת משולבת אחת.
ולא שהמצלמה ה"רגילה" לא עושה את העבודה: מדובר באחת הטובות שראינו בסמארטפונים. כיפית וקלה לתפעול וללמידה (ידידותית אפילו ב"מצב ידני" הכאילו מקצועי), חמושה במיקוד לייזר, בפלאש כפול ("חם" ו"קר") ובמייצב תמונה אופטי, היא מפסידה רק בנקודות בודדות לזו של ה־S7.
עוד חידוש חשוב, שמופיע כאן לראשונה במכשירי LG, הוא שקע מסוג C־USB. מדובר בפורמט חדש ומהיר שהתקבל על ידי כל היצרניות, אבל מתחיל לחדור לשוק רק בימים אלה. שלא כקודמו, הוא ניתן להכנסה לשקע משני צדדיו. אבל היתרון הבולט שלו ב־G5 הוא בהעברת קבצים מהמחשב האישי ואליו במהירות שיא – עד פי 20 מבסמארטפונים אחרים. העתקה של סרט מהמחשב, לדוגמה, שבעבר הייתה אורכת כשעה, לוקחת ב־G5 כ־3 דקות.
תצרפו את החיבור המהיר הזה עם התאימות המיוחדת של מעבד ה־G5 (סנאפדרגון 820 של קוואלקום, בגרסתו הכי חדשה) לטעינה מהירה, ותקבלו מהירות טעינה שטרם נראתה בסמארטפון: כ־80% מהסוללה בכ־40 דקות בלבד. ראינו בעיניים.
אופס, נמחק לי
ה־G5 אפילו לא מתחיל להזכיר במראהו החיצוני את קודמו, ה־G4. הצג שלו למשל, קטן משל ה־G4: 5.3 אינץ' מול 5.5 אינץ'. הוא עגלגל יותר, חלקלק ונעים יותר לאחיזה ולתפעול ביד אחת. כל חזית המכשיר מצופה זכוכית, ובחלקו העליון היא מתעקלת קלות כלפי מסגרת המתכת.
המסך של המכשיר מרהיב ומציג ניגודיות ובהירות גבוהות באופן יוצא דופן. אין כמו השחור העמוק של ה־G5. גם כשהמכשיר בהמתנה, תכונת ה־Always On, שראינו גם בגלקסי S7, מספקת תצוגה קבועה של מידע חיוני כמו שעה, תאריך, וסמלוני חיווי על הודעות, אירועים ושיחות נכנסות, במינימום של צריכת חשמל. הצצה חטופה בטלפון — ותקבלו לפחות מושג מה אתם מפסידים בכל רגע נתון.
בכלל, כל נושא התצוגה זכה כאן לטיפול מושלם. הרכיב הגרפי המובנה במעבד החדש מותאם במיוחד למשחקי תלת־ממד ולעידן החדש של הצגת צילומי 360 מעלות ומציאות מדומה. בשילוב עם 4 ג'יגה זיכרון RAM, תוכלו ליהנות בו, כמונו, ממשחקים תובעניים, במקביל לכל יישום שתפתחו, והוא אפילו לא יתחמם.
במעטפת הממשק החדשה של LG (על גבי גרסת האנדרואיד מרשמלו החדשה) תמצאו עוד הפתעה קטנה: אפליקציה בשם "יישומים שהוסרו לאחרונה". כשמה כן היא – כמו "סל המיחזור" במחשב, היא שומרת את כל היישומים שהסרתם לאחרונה ל־24 שעות ויודעת לשחזר אותם, למקרה שמחקתם אותם בטעות. כהשלמה, אפליקציה מובנית בשם המקורי Smart Doctor פועלת ברקע – מנתחת, פותחת, סוגרת, זורקת – ושומרת לכם על הביצועים.
לא מספיק? יש גם "מנהל קבצים", שיודע להעביר קבצים בקלות בין כונן האחסון הפנימי, כרטיס ההרחבה, המחשב האישי – והענן. הוא יכול אפילו לכווץ עבורכם קבצים לפני שיגור.
מה היה חסר לנו?
LG החליטה ב־G5, משום מה, לשים קץ ל"מגירת האפליקציות". כלומר, כמו באייפון – כל האפליקציות מתנחלות על מסכי הבית עצמם. נכון, אפשר לארגן אותן בתיקיות, אפשר גם לבחור "להסתיר" את כולן או את חלקן, אבל מגירת אפליקציות כמו פעם, בלחיצת כפתור – יוק. תוחזר המגירה!
אין למכשיר גם עמידות בפני מים ואבק – תכונה חשובה שסמסונג תחזור עכשיו ותדגיש בקרב שצפוי להתפתח מול ה־G5. גם אם רצתה LG, עם המגירה הנשלפת החדשה – אין מצב לאפשר אטימה. ואחרונה חביבה: התכונה שהקוריאנים אהבו להתהדר בה בעבר – האפשרות להטענה אלחוטית של הסמארטפון – לא שולבה במכשיר החדש. ככל הנראה מדובר בעוד מחיר שגובה המארז המתכתי, שמשבש את הטעינה. אם סמסונג הצליחה להתגבר על זה ב־S7, תהיו בטוחים שהפתרון יגיע גם אצל LG. בכל זאת, הרי צריך להשאיר משהו ל־G6.
