טלטלה בבנק הפועלים: ציון קינן, שכיהן כמנכ"ל הבנק הגדול במדינה ב־7 השנים האחרונות, הודיע אתמול במפתיע על פרישתו מהתפקיד, שתיכנס לתוקף בעוד שישה חודשים. מבין המועמדים המובילים להחליפו: אריק פינטו, מנהל התפעול הראשי בבנק.

קינן, שצפוי לסגור באוגוסט שבע שנים בתפקיד, נכנס לכיסא המנכ"ל ב־2009 לאחר שהחליף את צבי זיו, שפרש על רקע חילוקי דעות קשים עם יו"ר הבנק דאז, דני דנקנר.

קינן עבד בבנק במשך 38 שנים וכיהן בתפקידי הנהלה שונים. בין היתר, הוא היה ממונה על חטיבות משאבי אנוש ולוגיסטיקה, הקמעונאית, והחטיבה העסקית. "הבנק היה לביתי השני", הסביר קינן, "עם הגיעי לגיל 60, אחרי 38 שנות עבודה בבנק, החלטתי שזה הזמן לפנות לאתגרים עסקיים חדשים, לאחר שהשלמתי את תוכנית הארגון מחדש של הבנק, ששמה אותו בעמדת זינוק מצוינת להתמודדות עם אתגרי העתיד".

תחת הובלתם של קינן והיו"ר יאיר סרוסי הצליח בנק הפועלים להחזיר לעצמו את ההובלה במערכת הבנקאית, וב־2011 עקף את בנק לאומי בשווי השוק וברווחיותו. בשנים האחרונות הוביל קינן את הפועלים לתוצאות שיא ברווחיות, שהעפילה אשתקד אל מעל ל־3 מיליארד שקל. בנוסף, הוא עמד בראש תוכנית התייעלות שבמסגרתה הקטין הבנק את מצבת כוח האדם במאות עובדים והוביל את מעברו לעולם השירותים הדיגיטליים.

המועמד המוביל. אריק פינטו | צילום: אוראל כהן

הודעת הפרישה של קינן מגיעה שלושה ימים אחרי שהכנסת אישרה את החוק להגבלת שכר הבכירים בענף הפיננסיים ל־2.5 מיליון שקל בשנה — כלומר "רק" פי 35 מעלות השכר של העובד בעל השכר הנמוך בחברה. במהלך שבע שנותיו כמנכ"ל גרף קינן (לא כולל השכר שיקבל עבור השנה הנוכחית) שכר בעלות כוללת של כ־66.5 מיליון שקל, שמתוכם כ־14.5 מיליון שקל במשכורת, 21.9 מיליון שקל במענקים והיתרה במענקים מבוססי מניות.

החלטתו של קינן לפרוש בעיתוי הנוכחי תניב לו כ־10 מיליון שקל נוספים בפיצויים: על פי הסכם ההעסקה שלו, במידה ויפרוש לפני גיל 62 הוא זכאי יהיה לפיצויים בשיעור מוגדל של 250% משכרו האחרון — כלומר סכום כולל של 16.6 מיליון שקל. אם היה פורש בעוד שנתיים אחרי שהגיע לגיל 62, הפיצויים היו נעמדים ב־6.65 מיליון שקל.

למרות העובדה שחוק שכר הבכירים החדש — שיאלץ עוד לעבור את מסוכת בג"ץ כדי לקבל תוקף — אמור לצאת לפועל בעוד כחצי שנה, קינן לא קישר בהודעתו אתמול בין סמיכות הזמנים שבין פרישתו למימוש החוק, שעלול היה גם לפגוע בתנאי הפרישה שלו אם היה ממשיך בתפקידו.

עזיבתו של קינן מגיעה על רקע חקירת הרשויות בארה"ב את הבנק במסגרת פרשת העלמות המס של לקוחותיו האמריקאיים. באותה פרשייה נאלץ בנק לאומי לשלם קנסות של מעל 400 מיליון דולר, בעוד שהחקירה בעניין בנק הפועלים עדיין בעיצומה. לא מן הנמנע שקינן יעזוב בטרם תסתיים.