שלישי 17 באוקטובר 2017
ידיעות אחרונות
"היום הכל בסדר". ספיר צבי | צילום: יובל חן
24 שעות • 02.04.2016
"להפוך את הסרטן לסוכרת"
ספיר חלתה בסרטן ריאות עם גרורות במוח, שנעלם לחלוטין. אריה אובחן בשלב 4 של המחלה, ותוך שלושה חודשים היה נקי. לאריאל התגלו מספר גידולים, והיום הוא בשלבי החלמה מתקדמים, ללא כאבים וללא תופעות לוואי. המשותף לכולם: בדיקה גנטית ייחודית ומהפכנית, שמתאימה לכל גידול תרופה ספציפית, ופותחת עידן חדש של ריפוי סרטן, גם אם הדרך עדיין ארוכה
נעם ברקן | צילום: יובל חן

כשספיר צבי התגייסה לצבא, היא הייתה בריאה לחלוטין, ספורטאית מצטיינת שמעולם לא עישנה. "שמונה חודשים אחרי הגיוס, היא הגיעה לחדר שלי ואמרה לי שהיא לא יכולה לנשום", מספרת אמה ליאן. "לקחתי אותה למיון בוולפסון, ואמרו לנו שזאת דלקת ריאות. אחרי מספר ימים הייתה הטבה וספיר חזרה לבסיס לתפקוד מלא". אמה התעקשה שתעשה שוב צילום ריאות כדי לוודא שהריאות נקיות. אף על פי שהצילום הראה שהריאות לא החלימו לגמרי, ספיר חזרה לשירות. "ביקשתי מספיר לבקש מהרופא בחר"פ סי־טי. בסי־טי ראו הצללה אבל לא ידעו לתרגם אותה".

 

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 

 

ליאן המשיכה להתעקש להבין מה בדיוק קורה לבת שלה. היא פנתה לתל השומר לרופא ריאות. "כשהוא ראה את הצילום הוא כבר ידע בלב שלו שמשהו לא בסדר. הוא הסתכל עליי ושלח אותנו לעשות עוד צילום. הוא נתן לנו הפניה לבדיקת ברונכוסקופיה, ולאחר מספר שעות התקשרו אליי מתל השומר ואמרו שהרופא רוצה לעשות ביופסיה — דחוף. כשהגיעו התוצאות ואמרו לנו שיש לספיר גידול ממאיר — כולם בכו חוץ ממני. אני לא יכולה לבכות לידה, אני חייבת להיות חזקה. ספיר חששה שתהיה לה קרחת. אמרתי לה 'אל תדאגי. אני אעשה הכל כדי שלא תקריחי, ונברר בכל מקור רפואי איזה טיפול תוכלי לקבל ללא נשירת שיער'".

 

אמה של ספיר לא נחה לרגע. היא עברה על כל המאמרים והמחקרים שפורסמו בנושא סרטן הריאות, וחיפשה את הטיפול הטוב ביותר לבתה. "איך שאמרו לי שלבת שלי יש גידול סרטני, התחלתי לבדוק בכל בתי החולים בעולם איך אפשר לקבל טיפול כימותרפיה מתאים וללא נשירת שיער". כשספיר עברה ניתוח לכריתת האונה הימנית התחתונה של הריאה ומספר גרורות מתחת לחזה, ליאן נפגשה עם פרופ' ניר פלד, אונקולוג ריאה מבית החולים בילינסון, ויחד הם החליטו לשלוח את האונה לבירור מולקולרי בחו"ל, כדי לבצע מיפוי גנטי לגידול, ולמצוא את הטיפול הממוקד המתאים ביותר.

 

"מדובר בבדיקה של שינויים גנטיים בגידול", מסבירה פרופ' תמי פרץ, מנהלת מרכז הסרטן בבית החולים הדסה. "אנחנו בודקים שינויים מולקולריים של מאות גנים שכבר נחקרו, ונמצאו כקשורים להתפתחות סרטן ונחשבים למחוללים. הטכנולוגיה הזאת מתפתחת וחשובה, כי אנחנו הולכים היום לכיוון טיפול מותאם אישית. אנחנו לומדים יותר ויותר על השינויים, ויש יותר ויותר תרופות שמותאמות לשינויים הגנטיים הייחודיים. כך אנחנו לומדים להתאים תרופה ספציפית לחולה. יש היום מידע על יותר מ־70 אלף גידולים. אמנם אצל חלק מהחולים הבדיקה לא תתרום מידע, אבל יש חולים שזה בהחלט מוביל אצלם לשינוי בטיפול, לפעמים אנחנו מדברים על הארכת חיים, ולפעמים על ממש ריפוי".

 

"אנחנו נלחמות"

 

מיפוי הגנום עתיד לחולל שינויים של ממש במלחמה בסרטן. לפני כשנה השיק הבית הלבן תוכנית בשם "רפואה מדויקת", שמטרתה לקדם רפואה המבוססת על גנטיקה. "רופאים תמיד הכירו בכך שכל מטופל הוא ייחודי, ותמיד ניסו לתפור את הטיפול למידותיו ככל שיכלו", אמר אובמה בנאומו לרגל השקת הפרויקט, בינואר 2015. "כיום ניתן להתאים עירוי דם לסוג הדם – זו הייתה תגלית חשובה. מה אם התאמת הטיפול בסרטן לקוד הגנטי שלנו הייתה פשוטה וסטנדרטית באותה מידה?"

 

בעבר הגידול הוגדר רק על פי האיבר בגוף, אולם היום ידוע על המאפיינים הגנטיים שלו. למשל, ניתן לטפל בחלק מחולי סרטן ריאה בתרופות שפותחו לסרטן השד, בלוטת התריס ואפילו סרטן העור. לבדיקה הגנטית קוראים "פאונדיישן וואן", של חברת "פאונדיישן מדיסין". מדובר בבדיקה פרטית ויקרה שמתבצעת בבוסטון, ובמהלכה מבודדים את הדי־אן־איי של הגידול עצמו. "אם, למשל, מוצאים בסרטן מעי גס שינוי גנטי שמתאים למלנומה, אפשר לתת לחולה טיפול שלרוב ניתן לחולי מלנומה", מסבירה פרופ' פרץ.

 

חודש לאחר ביצוע הבדיקה, עברה ספיר ניתוח להוצאת רקמה שחלתית, כדי לשמר רקמה בריאה טרם תחילת טיפולי הכימותרפיה. היא עברה כימותרפיה והקרנות, ושיערה לא נשר. בסיום הטיפולים היא עברה בדיקת סי־טי שיצאה נקייה. אולם אחרי ביצוע MRI למוח, הגיעו התוצאות ובישרו על גרורות במוח.

 

בזכות מיפוי הגנום של הגידול, התגלה הפגם הגנטי שיצר את הסרטן בריאות. הותאם לה טיפול ביולוגי מדויק והיא החלה בטיפול.

 

הטיפול הביולוגי הראשון "קריזוטיניב" בכדורים הוביל לנסיגת המחלה במוח למשך שנה, אך כעבור שנה הוא הפסיק להשפיע והייתה החמרה במצבה. התרופה הוחלפה באחרת, "זיקאדיה". "אחרי שבועיים ספיר התחילה להרגיש קשיי נשימה, פצעים בפניה, הקאות ושלשולים, לא עמדה על רגליה והתגלתה הצטברות של נוזל סביב הלב", מספרת אמה. "לאחר שניקזו את הנוזל, היא אושפזה למשך עשרה ימים בטיפול נמרץ לב, ובמהלכם התברר שמדובר בתופעת לוואי של התרופה. תחילה ניסו להמשיך את הטיפול לסירוגין, אך כשתופעות הלוואי חזרו, הוחלט להפסיק את הטיפול והיה חשש גדול שאולי אין טיפול אחר. בשלב הזה, ספיר אמרה, 'אמא אני לא יכולה יותר. אני רוצה למות'. אמרתי לה, 'אם המצב יחמיר — אני הולכת איתך כל הדרך עד להמתת חסד. אבל כל עוד אני יכולה להציל אותך אנחנו נלחמות'".

 

פרופ' פלד החל לחפש עבורה תרופה חדשה, "אלקטיניב", שלא הייתה זמינה בישראל, ובעזרת עמיתים מאירופה, הצליח להכניס את ספיר לתוכנית טיפולית ייחודית בשווייץ. אחרי טיפול של שנה בתרופה, אפשר כבר להגדיר אותה כהצלחה מסחררת: הסרטן בנסיגה מלאה, עם אפס תופעות לוואי.

 

היום ספיר בת 22 וחצי, ומרגישה טוב. "היום הכל בסדר", היא מספרת. "כבר מגיל 9 ידעתי שאני רוצה להיות רופאה. עברתי אז ניתוח בברך ומאז רציתי להיות מנתחת. היום אני יודעת שאני רוצה להיות אונקולוגית, ולטפל באנשים שעוברים את מה שאני עברתי". אמה ליאן הצטרפה לעמותה הישראלית לסרטן ריאה, שמשמשת כבית ומקור תמיכה לחולים ולבני משפחותיהם. העמותה פועלת גם במישור הציבורי ומנסה לקדם הכנסת טיפולים לסל הבריאות.

 

"בריאים ואופטימיים"

 

אחותו של נתי לרר, אשרת, נפטרה לפני שנה מסרטן הקיבה. לפני חודשיים אובחן גם אביו, אריה (62) כחולה במחלת הסרטן. "היום אדם צריך לנהל את המחלה שלו בעצמו", אומר נתי לרר. "אצל אבא שלי זה התחיל עם כאבים בשכמות, ושלחו אותו לבדיקות לב. בגלל הטראומה שעברנו, התעצבנתי יום אחד ופשוט לקחתי אותו למיון. רציתי לחפש סרטן. לא עניין אותי שום דבר אחר. בתוך תוכי ידעתי. תוך יומיים הוא נשלח לסי־טי. עלה חשד לסרטן. ישבתי על מנהלת הפתולוגיה עד שהיא הראתה לי במיקרוסקופ את התאים הסרטניים של אבא שלי. החלטתי שאני לא מוכן לתת לאבא שלי להיות שפן ניסיונות. מהיום הראשון ידעתי שצריך לאפיין בדיוק את המחלה שלו, ולדעת מה רמת הפיזור שלה בגוף".

 

לרר פנה באופן פרטי לכמה בתי חולים, וביקש עבור אביו בדיקת "פט סי־טי", המאבחנת את שלב המחלה. "התקשרו מהדסה ואמרו לי תגיע היום באחת וחצי. באותו יום עשינו את הבדיקה. בדקתי מי הרופא הכי טוב ומתאים לטפל בסרטן של אבא שלי. חיפשתי מומחה שמבצע הרבה מחקרים והוא לא שמרני. דרך האתר של האגודה למלחמה בסרטן מצאתי את פרופ' ניר פלד, שהוא מומחה ברפואת ריאות ואונקולוגיה, ומנהל המרכז לרפואה מותאמת אישית בבילינסון".

 

במקביל שלח לרר את הגידול למיפוי גנטי. "בגלל הניסיון שהיה לנו עם אחותי, הכתבתי מראש מהן הבדיקות שאני רוצה. אבא שלי לא יהיה שפן ניסיונות של המדע. הוא לא יקבל טיפול לפי הפרוטוקולים, ואחרי שיראו אם זה מתאים ימשיכו ואם לא יחליפו לו תרופה. ככה בזמן הזה גומרים את הבן אדם. היום כל הטיפול בסרטן הוא רפואה מותאמת אישית. יכול להיות לכמה חולים סרטן ריאה אבל לכל אחד תהיה מוטציה אחרת".

 

לרר פנה בעצמו גם לחברות התרופות רוש וטבע, וביקש לעשות בדיקות התאמה לתרופות המתקדמות שקיימות כיום לטיפול בסרטן. "לאבא שלי גילו את סרטן הריאה בשלב 4, ב־17 בינואר השנה", מספר לרר. "ב־7 בפברואר הוא כבר נכנס למחקר של חברת התרופות. ב־21 במארס היינו בבדיקה אצל פרופ' פלד, ואת המשפט שהוא אמר אני לא אשכח בחיים: 'אבא שלך נקי מהמחלה. נשארה לו רק המעטפת של הגידול'. זה לא אומר שאבא שלי נרפא. כל החיים הוא יהיה חולה סרטן, ונצטרך כל החיים לשמור עליו, כדי שהסרטן יהפוך למחלה כרונית שאינה מסכנת חיים כל עוד מטפלים בה כראוי, כמו סוכרת".

 

אריה עצמו מרגיש היום טוב. "איבדתי את הבת שלי בחודש אוגוסט, כשהיא הייתה בת 36. ואז, כשגיליתי שגם אני חולה זה היה קשה מאוד. חשבתי, חבל שהבת שלי לא נשארה בחיים ואני הלכתי. אבל הבנתי שחייבים להמשיך הלאה. יש משפחה, ילדים ונכדים וצריכים להיות בריאים ואופטימיים".

 

"נעלם כלא היה"

 

אריאל, בן 57 מצפון הארץ גילה שהוא חולה במחלת הסרטן לפני שלוש שנים. "מרגע האבחנה לקחתי את הגורל בידיים. לא נפלו עליי השמים, ולא נפלתי לתהום. פשוט עשיתי סוויץ' בראש. נקרעתי מעצמי הישן ונכנסתי לדמות חדשה, כי ידעתי שמעכשיו הכל הולך להשתנות. עוד לא הכרתי את המערכת הרפואית, אבל ידעתי שאני עומד בפני משהו שאריאל הישן לא היה עומד בו. עברתי תהליך כימותרפי בבית החולים, עברתי סדרת הקרנות, ותודה לאל זה עשה את העבודה. אבל אז נחשפתי לטיפול מוכוון אישית, והכרתי את פרופ' ניר פלד. פניתי אליו, ואחרי שנפגשתי איתו התברר שאני נמצא בפנתיאון של רפואה ברמה אחרת לגמרי. עשינו בדיקת מוטציה וריצוף גנטי, חזרה תשובה חיובית מבוסטון, והותאם לי טיפול ביולוגי מכוון וממוקד. חשבו שיש לי סרטן מסוג מסוים, והבדיקה גילתה שיש לי מוטציה נדירה אחרת. בדיעבד, טיפלו בי נגד סרטן שלא היה לי בכלל. היום הגידול בריאה התכווץ, והגידול שהיה לי בצוואר נעלם כלא היה. אם הייתי נשאר במלתעות הכימותרפיה לא היינו מדברים היום. היום אני עצמאי, מתקלח לבד, הולך לבד, אוכל ומטגן לעצמי חביתה לבד, עושה דברים וחי עם התרופה. אני מודה לקדוש ברוך הוא עשרות פעמים ביום על כך שאני ללא כאבים וללא תופעות לוואי. מה חולה סרטן יכול עוד לבקש?" •

 


פרסום ראשון: 02.04.16 , 21:06