גילי מוסינזון עשה את זה בדרכו. הניח פצצה והמתין בסבלנות לרעש שיבוא בעקבותיה. ביום שישי בצהריים שחקן הכדורסל לשעבר ואושיית הביצה בהווה העלה לעמוד הפייסבוק שלו פוסט ארוך במיוחד, ממעמקי הלב, עם שורה תחתונה שאי־אפשר להתעלם ממנה: אני בי־סקסואל, נמשך גם לנשים וגם לגברים. על הדרך הוא נכנס בקולגות, בעיקר עסקנים ומאמנים, האשים אותם בהומופוביות ומיזוגניה, ועורר מיני־סערה.

בזמן שחלף הוא קיבל מאות תגובות, באופן פרטי וגם פומבי. סלבריטאים, שחקנים, אוהדים וסתם חברים בירכו אותו על המהלך. רובם הגדירו את המהלך כאמיץ, אחרים תמכו במהלך אבל לא אהבו את הביקורת. מוסינזון עצמו, כפי שהבהיר בפוסט, לא דופק חשבון. בראיון ל"ידיעות אחרונות", זמן קצר אחרי שחולל את הסערה, הוא סיפר על הנסיבות שהובילו אותו להתוודות בפומבי על נטיותיו המיניות.

״פתאום ביום חמישי האחרון, אחרי שנים של הסתרה, כמו פוסט־טראומה, החלטתי לשים תמונה באתר היכרויות", סיפר. "בעבר, כשהתכתבתי עם גברים, לא שלחתי להם את תמונת הפנים שלי. היינו צריכים להיפגש כמו באייטיז, ואז רואים אם זה מתאים או לא מתאים וממשיכים הלאה. זה משהו שלא עשיתי עד יום חמישי. קיבלתי המון תגובות, או יותר נכון קללות מהאנשים באתר שעימם התכתבתי בעבר. הרגשתי שמפה אי־אפשר לחזור אחורה. שמתי תמונה באתר גייז, וזהו. אז החלטתי לשבת ולנסח פוסט אמיתי מהלב בפייסבוק. עדיין לא עצמתי עין. זה סוג של פוסט־טראומה. הרגשתי מוכן לחשוף את עצמי ולהגיד 'אני, גילי מוסינזון, אוהב גם גברים וגם נשים. יכול ליהנות מכל העולמות, לדפוק את המערכת, לאו דווקא בטרמינולוגיה הזו'. אחותי, רנן מוסינזון (39) היא לסבית מוצהרת מגיל 16. היא דמות לחיקוי עבורי ובשביל רבים וטובים מקהילת הלהט"בים בישראל״.

מוסינזון (37), בנו של הסופר יגאל מוסינזון (חסמב"ה) - שנחשב בצעירותו לכישרון גדול והעביר קריירה ארוכה בין היתר בהפועל תל־אביב, עירוני רמת־גן והפועל גליל עליון - תמיד היה דמות מוחצנת. הוא לא מסתיר את אהבתו לאור הזרקורים, וגם הזרקורים עצמם אוהבים אותו ("רוקדים עם כוכבים", למשל).

צילום: רמי זרנגר

הו, אילנה

במשך השנים היו שמועות או דיבורים על נטיותיו המיניות, אבל הוא העדיף לשתוק. "היה איזה קטע מסריח. יצאתי לפני יותר מ־10 שנים עם אילנה ברקוביץ', בתקופת השיא שלי, והיה לה חבר טוב מירושלים שבעבר הייתי איתו", הוא חושף. "החבר הזה סיפר לה, ופתאום אילנה התקשרה אליי בצרחות ואמרה לי 'איך אתה לא מתבייש שלא סיפרת לי'".

ומה אמרת לה?

"בהצלחה. נפרדנו אחרי חודשיים של מערכת יחסים. היא עפה עליי ברמות. הייתי ממש בחרדות". (ברקוביץ' בתגובה: "גילי חבר ושכן ומאחלת לו בהצלחה. כל הכבוד לו").

פנית לאותו בחור ושאלת אותו למה הוא חשף אותך?

"ברור. אני זוכר שהייתי נסער בטירוף ולא ידעתי מה הולך לקרות. יש למישהו סוד עליך ועכשיו הסוד הזה עבר גם לאילנה ברקוביץ', וחששתי ממה שיהיה".

ממה פחדת?

"פחדתי שגברים שהייתי איתם יתקשרו גם למאמן ולשחקנים ששיחקתי איתם ויספרו על הנטיות שלי. פחדתי שאאבד את הקריירה שבניתי במשך שנים".

על הפחד הזה מפני התגובות ומפני היחס של השחקנים והמאמנים, כתב מוסינזון גם בפוסט. לנקודה הזאת היו כמה וכמה ספורטאים, מהענף שלו ומענפים אחרים, שפחות התחברו. "כל הכבוד לגילי על המהלך", אמר אחד מהם, "אבל אני מתקשה לראות תגובות הומופוביות במגרשי הספורט. כמו שיש אוהדים הומואים, יש גם שחקנים הומואים שהמאמנים והשחקנים לצידם יודעים עליהם, ובכדורסל יש גם שופט הומו מחוץ לארון (עומר אסתרון – צ"ק), ולא נראה לי שמישהו מהם שילם מחיר על הנטיות המיניות שלו. אפילו האוהדים המרושעים ביותר, במשחקים שיצא לי לראות, לא מזכירים לרגע לשופט את נטיותיו או מלגלגים או מנצלים את זה כדי לפגוע בו".

אם זה כל כך פשוט, למה אין אף כדורסלן או כדורגלן פעיל שיצא מהארון?

"זה לא כל כך פשוט. בטח לא פשוט להצהיר על זה, כי מספיק שיש סיכון של עשרה אחוז שזה יפגע באותו ספורטאי – וזה כבר לא משתלם".

מוסינזון, אגב, היה נשוי בעבר ויש לו 2 בנים, תאומים, שלטענתו עדיין לא יודעים. "השבוע הגיעו אליי הילדים שלי וסיפרו לי שבחוג לכדורסל שאני מאמן בבית הספר אוסישקין יש להם חברים שהאבות שלהם הומוסקסואלים", הוא מספר. "הם העלו את זה וגרמו לי להיות בטוח בעצמי מולם. הם בעצמם הסבירו לי על הורות משותפת. לא סיפרתי להם כי הילדים שלי קטנים, בני שש וחצי, אבל אני בטוח שהם עוד ישמעו על זה. יש לנו עוד אנשים במשפחה מהקהילה הלהט"בית. זה אמור להיות בצורה טבעית, נעימה ובאווירה טובה".

"שחקנים בארון פנו"

מאז גירושיו ממור, עלה שמו של מוסינזון לא פעם במדורי הרכילות. מערכת היחסים שגרמה לו לככב במדורים אלו הייתה עם הזמרת מרינה מקסמיליאן בלומין. השניים חיו יחד במשך שלושה חודשים. לאחר מכן ניהל מערכת יחסים עם הסטייליסטית תמר מרקוביץ, ולפני כחצי שנה יצא עם יוצאת "האח הגדול", העיתונאית רותם איזק. האחרונה לא הופתעה לקרוא את הפוסט שלו ביום שישי. "אני שמחה שגילי בחר ללכת עם הלב שלו ולחיות על פי נטיות ליבו, כפי שכל אדם צריך לחיות", אמרה אתמול. "אני גאה בו. הלוואי שנחיה יום אחד בחברה שבה דבר כזה לא יהיה אישיו".

עוד בארסנל של מוסינזון: הצעת נישואים לנירית אהרוני ברהאמס, שהייתה מבוגרת ממנו בחמש שנים, לאחר חודש וחצי של היכרות. הם התחתנו ולאחר תשעה חודשים התייצבו שוב ברבנות, הפעם לצורך גירושים. בתחילתה של אותה שנה הוא התארס לתסריטאית ליאל גרשקוביץ, אך השניים נפרדו עוד בטרם התייצבו תחת החופה. "מערכות היחסים שלי עד כה היו רק עם נשים, מעולם לא הייתה לי מערכת יחסים עם גבר", הודה מוסינזון אתמול. "עד עכשיו היו בעיקר מפגשים קצרים עם גברים. אף פעם לא נתתי לזה מקום בגלל המקצוע שלי. חששתי".

אתה חושב שתהיה לך זוגיות עם גבר?

״וואלה, לא יודע. אני בשלב שאני נהנה מהקיים ולא מתכנן תוכניות. אני יכול לעשות מה שבא לי. מה שיקרה יקרה. לא עשיתי את הצעד הזה כדי לאבד את אחד מהצדדים. אני מאמין שאלמד ואגלה תוך כדי התהליך. אל תשכח שאני יממה אחרי הפצצה".

סיפרת למישהו מהמשפחה?

״סיפרתי לאחותי רנן שאני נמשך גם לגברים, כשהייתי בן 18. היא היחידה שידעה".

ואיך אמא שלך חנה קיבלה את זה?

"עשיתי לה הכנה מוקדמת לפני כשנתיים, כשחגגתי יום הולדת. היא גם עשתה שיתוף לפוסט שהעלתי. היה לה קל כי היא עברה את זה עם אחותי רנן וקיבלה את זה באהבה גדולה".

אומרים שכשיוצאים מהארון מרגישים סוג של לידה מחדש, חווית את זה?

״בהחלט. אני ממש מרגיש ככה. כשכתבתי את הפוסט הארוך הרגשתי שאני מוציא ולא יכול לעצור. סוג של שחרור. בדיוק ביום העצמאות זה התחבר לי, להיות עצמאי. אני עושה פה משהו טוב עבורי. זו בהחלט התחלה של משהו".

מה מצב הכרטיס שלך באתר ההיכרויות, עכשיו כשתמונתך גלויה?

"אתה לא מאמין. שחקנים שנמצאים בארון פנו אליי באתר הגייז אטרף, שלחו לי תמונה שלהם ורצו להיפגש איתי. מטורף״.

היה לך רומן עם איזה שחקן ששיחק איתך בעבר?

"לא. זה הקטע".

ובחו"ל?

"גם אם שחקן זר היה מתחיל איתי, הייתי משותק. הייתי חותך מהסיטואציה. זה היה ניתוק רגשי. לא רציתי שזה יהיה קשור לכדורסל. פחדתי".

מה היעד הבא?

"אשמח לאמן נוער גאה. זה משהו שאני הולך לעשות, בטוח. יש לי רצון רב לקרב את הקהילה הלהט"בית לתחום הספורט. אני רוצה למתן את המאמנים ואת ראשי האיגוד וגם אם יש שחקן גיי, שיקבלו אותו באהבה".

מוסינזון אינו הספורטאי הראשון שיצא מהארון. ג׳ניה דודוצקין, קפטן הפועל מטה אשר/עכו בכדורעף, עשה היסטוריה כשהפך לספורטאי הבכיר הראשון בארץ שיצא מהארון. קדמו לו כמה וכמה ספורטאיות בענף הכדורסל, וגם אחת מנושאות הדגל – החותרת הפראלימפית מורן סמואל. בארצות־הברית היה זה ג'ייסון קולינס שהפך לפני שנתיים לספורטאי הפעיל הראשון בארבע הליגות החשובות (בייסבול, הוקי, פוטבול וכדורסל) שיוצא מהארון, ובינתיים הוא פרש. בענף החמישי בחשיבותו שם, כדורגל, יצא מהארון זה מכבר רובי רוג'רס, וגם הוא פרש ממשחק פעיל מיד לאחר מכן אך חזר כעבור כמה חודשים.

"הלסביות נמצאות במקום אחר מאיפה שנמצאות ההומואים מבחינת הספורט", מסביר שחקן העבר דורון ג'מצ'י. "בכדורסל הנשים הנושא יותר פתוח ויותר מקובל. בנוגע לגברים, כששיחקתי כדורסל לא נתקלתי בהומופוביה אבל אם הייתי נתקל לא הייתי נופל מהכיסא. זה עניין של מודעות ותהליך. בכל מקרה אתקשר לגילי לברך ולחבק אותו".

מאיה בוסקילה, שיצאה איתו בעבר, הוסיפה: "מתקשרים אלי כאילו אני אשתו לשעבר. מה זה משנה מהן הנטיות שלו? שיאהב גם ארנבים, מה אכפת לכם? הדבר היחידי שיש לי לומר עליו זה שהוא אחד האנשים הכי מתוקים, מקסימים וחכמים שהכרתי בחיי. והכי חשוב, האבא הכי מושלם שיש. אגב, לכל הגברים ששואלים אותי איך הוא, אני לא יודעת. תשאלו אותו".

המעוז האחרון

פוסט היציאה מהארון של גילי מוסינזון, שעורר את הרעש, בקיצורים הכרחיים

קולולולולולו, היום יום העצמאות ה־68 של ישראל – זהו היום שבו החלטתי שאני חוגג את השחרור האישי שלי. את העצמאות שלי. את החופש שלי. היום יצאתי מאיזה סוג של ארון כזה שקונים במבצע מאחר והוא רק חצי ארון. רק חצי אגנד'ה. האמנם? הרי את החצי שלי של ה'רב שגל' רובכם מכירים, פעם ראשונה כי הרכילות דאגה לעדכן אתכם ופעם שניה כי אני תמיד דאגתי לעדכן אתכם.

אמא שלי תמיד אומרת שבן אדם שאוהב כרובית חיי יותר טוב מבן אדם שלא אוהב. אז אני אוהב כרובית וכרוב. תתמודדו, מאחר ואני מתמודד עם המשיכה לשני המינים מגיל צעיר. יש מצב טוב מאוד שככה נולדתי, וגם אם לא זה הכי לא משנה. אני פה ואני נוכח. כשקמתי הישר לחגיגות העצמאות של המדינה האהובה שלי, לפתע היה נראה לי הדבר הכי הגיוני לשים את תמונת הפנים שלי גלויה ומתנוססת בגאווה על דף המשתמש שלי באתר אטרף – אתר גייז. מבחינתי מדובר בחדשות ישנות. אני חי עם עצמי בסבבה כבר 37 שנה ואני שמח שאתם פה ואתם לוקחים חלק. תודה. היום החלטתי לפרסם תמונת פנים שלי באטרף. וואי וואי וואי כמה תגובות על משכב זכר ותרגילי כדורסל וקללות ותמיכה ועקיצות והכל מהכל קיבלתי היום, אחרי שחשפתי פנים.

יושבי הראש, המנהלים/ העסקנים הסיליזים עם ההערות הסקסיטיות הנמוכות. ראיתי אתכם, שובבים. אני יודע איך הייתם מביטים. אני חייב לספר שמדובר בהומופובים הגדולים ביותר. אולי אותם מנהלים, בעלי קבוצות ומועדוני ספורט צריכים לשאול את עצמם, מה עשה המועדון שלנו השנה בכדי לעזור בנושא ההסברה והמודעות לקהילת הלהטבי"ם? הא, לא יותר מדי. מספר לא מועט של מאמנים מהאסכולה הישנה עדיין צועקים כיום על השחקנים שהם כוסיות ורצים כמו הומואים. הומופביה נוסח 2016. אם לא תהיה לראשי הספורט בארץ תוכנית סדורה, ההומפוביה בספורט תישאר פה גם לנוסח 2046.

המדינה בת 68, אני בן 37, ומאחורי 16 שנה של כדורסל מקצועני בו המסרים היום־יומיים לא משתמעים לשתי פנים. גברי משמעו חזק. נשי – חלש. בהינתן כי נולדתי עם עוד סוג של כישרון בדמות משיכה לגברים, זה ממש לא אומר שאני אמור להיות לשחק פחות טוב או יותר טוב או נשי או גברי. או שאתה טוב או שאתה לא. תמיד היו לי את המאמנים השוביניסטים, ההומופבים, שבמו ידיהם מקבעים את מעמדו של הספורט המקצועני הגברי, כמעוז הפטריאכלי האחרון הנלוז והחשוך, אשר עקף בסיבוב את צה"ל או עוד כל מיני צבאות שהמדיניות הרווחת בהם היא 'פליז אל תגלה ואנחנו לא נשאל'.

ובספורט הגברי המקצועני? אפשר לספור על כף יד אחת את השחקנים שיצאו מהארון. למה? כי הם מ־פ־ח־ד־י־ם. הפחד משתק. שבטעות לא יראו או יקלטו משהו ממני. אולי אני לא בסדר? אולי נולדתי פגום? אולי כל השנים אדפוק מכות לכל השחקנים הכי גבריים והכי גדולים והכי יכולים למעוך אותי לחצי, וכך אולי אצליח להוכיח למישהו שאני בסדר. להוכיח לעצמי כנראה. לקח לי הרבה שנים להגיע למצב שבו התחלתי את בוקר זה. לקח הרבה שנים להבין שאני אחלה.

כל השנים ברחתי מעצמי. ברחתי מחדרי חדרים חשוכים שבהם נאלצתי לקיים יחסי מין עם גברים משל אנחנו בערב הסעודית, ואוי אם יתפסו אותי, הכדורסלן. איזה פאדיחות. אף מאמן לא ירצה שחקן הומו במקלחת, או לפחות רוב המאמנים שאימנו אותי.

בכלל, חלאס עם ההדרת גייז מהעולם הספורטיבי המקצועני. תמיד מותר לחלום ששיקוף החלק היחסי של של הגייז בחברה יקבל את הביטוי גם בספורט. השינוי צריך להתחיל מלמעלה ויהיה מספיק חד משמעי שיצליח לשטוף את כל הלכלוך, את כל הגזענות ואת כל הבורות החוצה.

בקרוב תתחיל עונת המלפפונים והשאלה ההיפותטית שלי היא האם יש מאמן שבאמת ובתמים יחפוץ בשחקן שזה עתה יצא מהארון? ההומואים נמצאים בספורט ובכל מקום, הם פשוט ממש מפחדים על התחת שלהם, על הפרנסה. אותה בורות שמביאה לפחד מהאחר ומהשונה. אותה בורות שגרמה לי במשך כ"כ הרבה זמן להסתיר. היה לי המון מה להפסיד כשחקן כדורסל מקצועני. אני מבקש מכם סליחה שלא דיברתי בזמן. מבקש ממני סליחה.

השנה בעזרת השם אקח את כל הספורטאים שאני יכול למצוא במדינה, יחד איתי, הישר למצעד הגאווה... באמאשלכם, תתחילו לבנות סביבה פחות אלימה. מלמעלה למטה ולא הפוך. למרות שבינינו? מדי פעם גם הפוך בא לי הכי בכיף ובזרימה.