בגלגול הקודם שלה יעל פוליאקוב הייתה עבד. "לא רק עבד, הייתי גם בשואה", היא חוזרת בזמן. "רצתי שם, התחבאתי ובסוף ירו בי, ממש הרגשתי את זה בגב. בגלגול אחר הייתי בארמון מלוכה, ורצחו את כולם. הייתי הרבה גלגולים במלוכה, ארמונות, שפע, וזה תמיד נגמר לא טוב. או שרציתי לברוח או שרצחו את כולם, או שהיה אבא מכה".
צפו: יעל מפתיעה את חברתה הטובה מיה דגן, שבאה לטיפול
ומה היה תפקידך בארמון?
"אני הייתי הנסיכה".
בעלה, לעומת זאת, רק התחכך במחזיקי הכתר. "הייתי יועץ הכספים הראשי של המלך באירופה", אומר אלעד מילוא. "ההמון כעס ונמצא מחוץ לגדר של הארמון ופרץ פנימה. בגלל שאני תמכתי במשהו שקשור לכספים נגד העם, רצו להיכנס בי. ואז רצחו אותי".
את ההיסטוריה הקדומה הזאת חשפה בפניהם אמא של מילוא והמטפלת של שניהם. יהודית אורנייה־מילוא היא נומרולוגית ומתקשרת שייסדה את שיטת הניאו־הומנולוגיה, "החושפת את 'סודות הבריאה' ומספקת ידע לחיים בריאים, ארוכים ומאושרים". הודות לכישורים האלה הפכה מגנט לסלבריטאים. "יהודית אומרת שלפעמים בסוג של היפנוזה מעלים דברים מגלגולים קודמים וזה עוזר לך להיפטר מחרדה או פחד רציני", מסבירה פוליאקוב. "אתה רואה דברים, אומר לעצמך, 'אני ממציא? לא ממציא?' אני עוצמת עיניים, רואה תמונה, היא מובילה אותי ואני מספרת. וזה תמיד נשמע הזוי. גם חברים שלי שהיו אצלה ראו זוועות".
למשל בר רפאלי שביקרה אצל יהודית. מה היא הייתה?
"בגלגול קודם? בר בטח הייתה כונפה מכוערת".
אלעד, זו שיטה שאמא שלך פיתחה בעצמה?
"היא קיבלה את זה בתקשור, מצד שלישי. היא גם מתקשרת, יכולה לתקשר עם ישויות יותר גבוהות וחכמות מאיתנו".
יעל: "כל דבר אנחנו שואלים אותה. למשל על השם של הבת שלנו, רפאלה. גם על מספרים. גרנו בבית מספר שמונה והיו בו אנרגיות לא טובות. הכל נפל שם, רבנו, נורא התעקשנו והיא אמרה לנו שזה מספר קשה. בסוף עזבנו אותו ומצאנו אנרגיה יותר טובה".
זה לא מבלבל ששניכם בטיפול אצלה?
"היא לא פסיכולוגית ולא באגודת הפסיכולוגים ואני לא קוראת לזה 'טיפול'. זה לא 'האמא שמתערבת', ממש לא".
אבל בזכותה הכרתם. זה סוג של התערבות.
"אני הייתי אצלה בטיפול שנה וחצי לפני שהכרנו, כשהייתי בזוגיות אחרת, ונושא הטיפול היה: 'איך תתבגרי ותחכימי לבחור את בן הזוג המושלם בשבילך'. היא הובילה אותי לאן שהובילה ונעשיתי אדם אחר, עם בחירות ורצונות אחרים. בסוף הטיפול היא אמרה לי, 'את מוכנה. את מרגישה שאת מוכנה? כי אני רואה מאחורייך מישהו, והוא שחרחר'. אמרתי, 'לא רוצה שחורים, רוצה בהיר'. היא אמרה 'זה מה שאני רואה מאחורייך'. ואז יצאתי מהחדר ואלעד היה שם".
היא לא ראתה אותו עומד מאחורייך?
"זה היה הלם גם בשבילה. אחרי כל הזוועות שהיא שמעה בטיפול, הדבר האחרון שהיא רצתה זה שהוא ילך איתי. המזכירה שלה אמרה, 'אני רוצה שתכירי את הבן של יהודית' ו'אני רוצה לתת לו את הטלפון שלך'. התלהבתי, אבל לא שלא יכולתי לשלוט בעצמי. הוא התלהב יותר".
אלעד: "לא שלטת בעצמך? איבדת שליטה".
יעל: "התקשרת, התקשרת, התקשרת".
אלעד: "וכמובן שאת לא עונה בחיים בטלפון. ובסוף זה נגמר בזה ש... חחח..."
יעל: "אתה יכול להגיד 'מוצצת' בעיתון, זה בסדר".
אלעד: "לא אמרתי מוצצת. יצאנו ו..."
יעל: "בסוף זה הלך".
למה רצית לצאת עם יעל?
אלעד: "היא מאוד מזכירה לי את אמא שלי. בתכונות - כוח, דומיננטיות, חוכמה בדברים מסוימים. אם הן עומדות אחת ליד השנייה בשיער פזור זה אותו בן אדם".
אתה מדבר על אמא שלך.
"לפי השיטה של אמא שלי, אתה בעצם מביא בזוגיות או את אמא שלך או את אבא שלך. אחרי כמה זמן הבנתי שהבאתי את אמא שלי".
לפני כמה שבועות ההורים שלך נחקרו בגלל חשד להעלמות מס בעסק של אמא שלך.
אלעד: "הם עשו טעות במע"מ".
יעל: "טעות, טועים, טעינו".
אלעד: "לאמא שלי אין תיק במע"מ, הוא היה תחת אבא שלי. הם חשבו שהכל מנוהל בשחור וגילו שהכל מנוהל תחת אבא שלי. זה התפרסם כי הרבה סלבס באים אליה".
אמא שלך מתקשרת עם חייזרים, הם לא הודיעו לה שמס הכנסה באים?
אלעד: "טל ואביעד אמרו שחייזר הלשין עליה".
יעל: "זה היה מצחיק לראות שם את ההורים שלו, הכי לא קשורים. זה נתן לנו אקשן! אל תשכח, אני צריכה סיפורים לסדרה".
* * *
הסדרה היא 'פוליאקובים', שתעלה בהוט 3 וב־VOD בחמישי הקרוב. וגם לה אפשר לחטט בגלגולים קודמים. בראשית, לפני כעשור, הייתה 'הכל דבש', אחת מדרמות הטלוויזיה הטובות שנוצרו כאן. פוליאקוב עיבדה שם חומרים אוטוביוגרפיים בצורה מצחיקה מאוד אך גם מקמטת לב, וכיכבה בה לצד אביה פולי (בעונה הראשונה) ואמה שוש (בעונה השנייה). אחר כך הגיעה 'גולשי ספות', הדוקו־ריאליטי שבו פוליאקוב ואחיה הגדול איתמר התמודדו עם שהות בבתי זרים ועם היחסים המורכבים ביניהם. גם הסדרה החדשה היא דוקו־ריאליטי ועם הזוג פוליאקוב־מילוא מקבלים את כל המשפחה: אמהות, אחים, בתם בת השנה וארבעה חודשים ובנה של פוליאקוב בן ה־14 מנישואים קודמים.
מצפייה בפרקים הראשונים נראה שגם כאן פוליאקוב מסובבת את העולם - והוא מסתובב סביבה. יותר מזה, היא מצטיירת כפרימדונה. אישה חסרת רגשות שמתנהלת כמו ילדה קטנה ומפונקת. לא אכפת לה מבעלה, מאמא שלה, מהילדים. היא מסתלבטת על העולם וחושבת שכולנו אמורים לשרת אותה. דמות טלוויזיונית מצוינת, המשך אמין לקודמתה ב'הכל דבש'. תעטפו את זה בז'אנר הדוקו־ריאליטי, שמנסה כל כך לשכנע אותנו שהוא מציאותי, ותשאלו את עצמכם: מה הסיכוי שפוליאקוב לא כזו גם בחיים?
אלא שכאן היא דווקא מפתיעה. הביץ' מהסדרה מתגלה בפגישה כאדם נעים ומסביר פנים. היא לא מכחישה את הקשר ההדוק בינה ובין הדמות שעל המסך. אין לה רגשות אשם על עצלנות, על בזבזנות, על רצונה המובהק בנוחות. אבל המציאות הרבה יותר עגולה מתוכנית ערוכה היטב ומתוסרטת במידה. "בתוכנית זו אני באקסטרים", היא מודה.
את יוצאת שם פרימדונה בטירוף.
"אין לי בעיה עם זה. זה נכון, אז מה?"
מה יחשבו עליך בעקבות הסדרה?
"שאני כזו. אני יוצאת שם בהמה, לא שמה זין, עושה מה שהיא רוצה. זה די נכון. אני כזאת, אבל אני לא רעה, לא בן אדם חרא. אני לא באה לדפוק מישהו והעיקר שיהיה לי טוב. יש פה תפיסת עולם שלי, שאני עושה מה שטוב לי אבל לא על חשבון אחרים. וכשטוב לך אתה עושה טוב לאחרים".
נראה שבאופן כללי את לא הבן אדם שחושבים שאת.
"אני בטוחה שחושבים דברים אחרים. רואים אותי כפרועה ובוטה כבר הרבה שנים. הייתי פעם בתוכנית של דנה מודן ('יחסים מסוכנים', ששודרה לפני כ־15 שנה - נ"ז) ודיברתי על רוקט פוקט, שזה דבר שמאוננים איתו, עשיתי לאבא שלי התקף לב. ההורים שלי לא יצאו מהבית, לא האמינו שזה קורה להם. ואז כל החברות של אמא שלי רצו לקנות את הרוקט פוקט. בבית הם אמרו לי שאני סתומה, אפסה, מטומטמת. על מי שיש לו פה גדול אומרים שהוא פרוע. אבל לא הייתי כזו".
הכל יחסי. פוליאקוב, 39, היא הר געש לעומת בעלה. הוא בן 32, חנון מתחום האינטרנט. שותף עם גיסו בחברה לפרסום ברשת. הם יחד כבר חמש שנים. למילוא היה יתרון, הוא יכול היה להתיישב מול הכל 'הכל דבש' ולעשות שיעורי בית על בת הזוג, "אבל לא ראיתי הרבה", הוא אומר. "ממה שראיתי הבנתי שעדיף לי לא".
כי יעל מנהלת שם רומן בזמן נישואיה הראשונים?
"בין היתר. היה מאוד קשה לקבל את זה, היו שנתיים מאוד קשות, הרבה בגלל זה".
יעל: "יש דברים שהיו, זה מה שסיפרתי".
יכולת לברוח ממנה.
אלעד: "זה גם קרה כמה פעמים, בין היתר בגלל זה. עזבתי את הבית יותר מפעם אחת, אבל זה נגמר, זה מאחורינו. היו לנו גם טיפולים זוגיים. בלי אמא שלי, יעל ואני לא היינו יחד. היה לנו ריבים קשים ולמדתי שצריך לצחוק מהכל".
גם הסיפור של ה'פוליאקובים' לא בא לו בקלות. "זה לא העולם שלי", הוא מסביר. "בחיים לא עשיתי סלפי, יעל נכנסה לי לחיים ועוד רגע תראה אותי לבוש כמו אלאדין בשלטי חוצות". יעל: "עבדתי עליו. אמרתי לו כל הזמן, 'זה עליי, אתה לא שם'".
אלעד: "אמרתי, 'אין סיכוי. כמה משלמים?' יעל אמרה לי כמה, אמרתי, 'תבקשי יותר, אין מצב שיסכימו'. הסכימו. מה שסידר את הראש זה הכיס, הכסף שאמרו לנו שאנחנו מקבלים".
* * *
כסף הוא שחקן מרכזי כאן. אמנם פוליאקוב לא קים קרדשיאן ומילוא הוא לא קניה ווסט, אבל מהשיחה שמתקיימת בחצר המרווחת של ביתם השכור בשכונה צפון תל־אביבית עולה שהחיים שלהם שווים סדרה, או לפחות עצה מרואה חשבון.
יעל: "החיים שלנו מאוד־מאוד איזי, של זקנים".
אלעד: "אני או היא קמים בשש בבוקר לילדה, המטפלת באה בשמונה ואז חוזרים לישון. היא עם הילדה עד ארבע".
יעל: "ישנים עד 11, לא קמים לפני, לא קובעים פגישות לפני, לא מוכנים לכלום לפני. אנחנו הולכים לישון בשתיים בלילה כי אנחנו רואים סדרות. כשאנחנו קמים, הולכים לקפה וחוזרים לנוח".
אלעד: "בין לבין עושים פגישות וסידורים. מנסים רק ליהנות, קליל וכיף".
יעל: "אחר הצהריים, עד שבע אנחנו עם הילדה, ובערב עושים הליכה. בלילה היא לא קמה, היא למדה. היינו אצל יועצת שינה. ובשישי־שבת יש עזרה לפעמים. אמרתי לאלעד שאני לא אהיה מהזוגות העייפים שיש להם תינוק והם לא מדברים אחד עם השני כי כל אחד רוצה שהשני יעשה והם מאשימים אחד את השני ואין להם שנייה לעצמם. אני רוצה שיהיה לנו וויקנד משלנו מדי פעם ושלא נריב על דברים קטנים".
מה עם עבודות הבית?
יעל: "אני לא מנקה את הבית, יש מי שמנקה. לא אלעד. אנחנו עושים הכל במינימום מאמץ, כל דבר שצריך בו עזרה, יש לי. המבשלת שלי באה פעם בשבוע ומבשלת לכל השבוע".
איך מממנים את זה?
"אנחנו עובדים, לגמרי עובדים".
מתי?
אלעד: "בנינו את זה בצורה שנוכל לעבוד בצורה נעימה. אני משתדל לעבוד כמה שפחות, זה נורא חשוב לנו".
יעל: "הרעיון זה לעשות קצת ולהרוויח הרבה. לא רוצה להיות במרדף, באטרף. אם יש פרויקט אחד אז אני בפרויקט אחד, אין מצב שאני אעשה כמה ולא אהיה בבית מהבוקר עד הלילה".
אלעד, מה מעצבן ביעל?
"הבזבוזים וזה שחצי בית מלא בבגדים שלה".
איך אתה מתמודד עם זה?
"אני אומר לה, 'לכי תקני מה שאתה רוצה, לא מעניין אותי'".
יעל: "הוא אומר לי, 'לא מזיז לי' ואני רואה שהוא מת. זה תרגיל, בטח יהודית אמרה לו לעשות לי את זה. אני מבינה את התרגיל, זה טוב, הוא עובד. בטח אמר לה, 'היא מפרקת'. ואני מפרקת".
כמה את מבזבזת בחודש?
יעל: "לא מדברים על כסף, אסור, לא מדברים על מספרים".
אלעד: "היא קונה בהרבה כסף. מלא".
אבל לא תמיד הכל הולך באיזי. במהלך העבודה על הסדרה, פוליאקוב נכנסה להיריון. "כבר צילמנו שאני מודיעה לכולם", היא מספרת. "בחודש רביעי הלכנו שנינו בחגיגיות לרופאה לדעת אם זה בן או בת. אני רציתי בטירוף לראות בולבול, לאלעד לא היה אכפת".
אלעד: "הרופאה הראתה לנו אותו במסך, זז, חי, ואתה אומר 'וואו!' ואז היא פתאום אמרה, 'משהו לא בסדר'. הפנים שלה נהיו שחורות פתאום. רופא צריך לבדוק שהכל בסדר ואז להראות לך. כיום יש כל כך הרבה הפלות ויש סיכוי גבוה שמשהו לא בסדר, אז למה להראות? זה כבר היה בשלב מתקדם וזה מה שהיה קשה. לראות אותו זז ואז צריך להפיל. אחרי שהרופאה אמרה את זה בקושי הצלחנו לדבר".
יעל: "עברתי הפלה, זה היה עצוב־עצוב־עצוב, אבל עברנו את זה בשלום. עוד רצינו לבוא עם מצלמות לבדיקה ואיכשהו זה לא הלך. זה נכנס לסדרה בקטנה, לא עשינו מזה סיפור. ההלם שקיבלנו, לא צפינו את זה. אז בכינו יום־יומיים והמשכנו הלאה. אין מה לעשות, זה קורה בדרך כלל בגיל הזה, וזה קורה כל כך הרבה מסביבי והבנתי שזה יכול לקרות. אבל בסדר, נמשיך הלאה ואני בטוחה שנצליח".
* * *
סגנון החיים של בני הזוג תואם גם את המוטיבציה המקצועית של פוליאקוב. יותר נכון את היעדרה. כבר ב'אחד העם 1' הוכיחה את עצמה כקומיקאית מחוננת. 'הכל דבש' הקפיצה אותה ליגה וסימנה אותה גם ככותבת מבריקה. אבל העונה השנייה של הכל דבש ירדה ב־2010 ומאז, למעט סרטונים קצרים עם אילן פלד, היא בריאליטי ושעשועונים. "אני עושה דברים, יש פה, יש שם", היא מבהירה. "בסדרה החדשה כתבתי הרבה ומבחינתי היא 'הכול דבש 3', המשך. כשתהיה הצעה אחרת, אז אעשה בשמחה".
מפחדת שיגידו שמה שאת יודעת לעשות זה רק לכתוב על המשפחה שלך?
"אני לא מפחדת, זה מה שאני יודעת לעשות. פעם ביקשו ממני לכתוב סדרות אחרות ואמרתי שאני לא יודעת אם אני יודעת בכלל".
יהיו עוד סדרות על המשפחה?
"ברור, איזו שאלה!"
את לא דוחפת שזה יקרה?
"אין לי את זה. אני לא יודעת לדחוף ולא איזה חרוצה שיושבת כל היום ומציעה רעיונות".
חווית הרבה כישלונות לפני 'הכל דבש'.
"כן, בטח. לא הייתה לי חובת ההוכחה בגלל אבא שלי, והייתי מתנשאת. מגיעה לאודישנים ממקום של 'אני יודעת איך לעשות'. וזה הפריע. הייתה תחושת כישלון ובכלל חרדה כללית. כל הזמן נורא עניין אותי שתהיה עבודה. אבא שלי כל הזמן אמר לי, 'חייבים לעבוד! בן אדם צריך לעבוד!' וזה כל כך הפחיד אותי, כל פעם שנגמר לי פרויקט אמרתי, 'אמאל'ה, מה אני אעשה?' היום כשבא לי פרויקט אני אומרת, 'מה אני אעשה? בא לי למות!' אז הייתי בחרדת עולם. התחושות האלה ליוו אותי - החרדה ודיכאון ובאסה ופחד של מה יהיה ומה אני אעשה ואיך אני אעשה והכל חרא. כמו נערה מתבגרת עד גיל 30".
ואז מהפך. נתפסת כיוצרת מפתיעה שהביאה את הדרמה הכי טובה על המסך. הייתה ציפייה להמשך.
"רציתי, לא נתנו לי. כתבתי עונה שלישית ממש טובה ואחרי שסיימתי לכתוב אותה אמרו לי, 'עופי'".
למה?
"כי זה 'יותר מדי טוב', כי זה 'לא יביא רייטינג', כי זה 'איכותי'. ככה אמרו, במילים האלה. אגב, זו סצנה שכתבתי בעונה השלישית - שאני באה ל'רשת', כולי מנופחת, אומרת למשפחה שהולכים להביא לי בוחטה. ובאמת באתי מנופחת והעיפו אותי. 'תשמעי, זה לא מדבר לכולם'".
צדקו, הרייטינג בעונה השנייה ירד, התכנים לא עברו את הקהל.
"כי זו הייתה עונה יותר קיצונית ובלי פולי, שהוא מישהו שמדבר לכולם ועוגן כזה, ופתאום נשארה רק המופרעות. בעיניי זה היה טוב אבל אי־אפשר לדעת. בגדול הסיפור היה שאבא מת והמשפחה מתרסקת. אני לוקחת את זה נורא קשה ומפרקת את הנישואים שלי והולכת ונהיית קיצונית ורעה".
כמה מזה קרה בחיים שלך?
"היה נתק מהחיים לשנה, הלכתי לטיפול, לכל מה שיכול לעזור לי להתקדם ולראות מה יש לי. אני עד היום לא מאמינה שזה קרה. עברו שמונה שנים. בן אדם נעלם לך מהחיים, זה הלם, והוא לא עוזב אותך, ההלם הזה. איפה הבן אדם? איך זה קרה? היה לי חשוב ליהנות ברמה מוגזמת. זה נורא מבהיל. אתה נורא רוצה לחיות ואומר, 'מה אכפת לי? גם ככה מתים'. היה הרבה בכי, עצוב נורא. כשכתבתי את עונה 3 היא חזרה עם המון צחוקים. הייתי טאלנט עם משכורת קבועה וכתיבה קבועה, וקטעו לי את זה".
למה?
"כחלק מהחוזה הציעו לי לעשות דברים שלא רציתי. אם מדברים על פרימדונה - כך הצטיירה התמונה, יכול להיות גם שבצדק. הצעתי סדרה אחרת וקיבלו אותה וגם עצרו אותה. הייתה קצת הפינה ב'ארץ נהדרת' עם אילן פלד".
גם שם זה נגמר, מה קרה?
"יותר מדי התערבו לנו בתכנים והיינו קצת יותר מדי משוגעים לדבר הזה. רצו יותר לחבר את זה, 'רחב', כמו שכל היום אומרים לי, 'רחב', ואנחנו קצת יותר מוזרים. אז הלאה. ומאז אתה לא יושב ובוכה, אתה מנסה".
בעשור הקודם עשית דרמה ועכשיו ריאליטי.
"אני לא קוראת לזה ריאליטי. לא שיש לי בעיה עם ריאליטי".
יש לך דיון ערכי עם עצמך? גבוה ונמוך?
"הדיון שלי עם עצמי השתנה. אני משנה דעה, נפתחת לדברים אחרים. אתה כן רוצה לעשות ואומר, 'זה לא דבר שאני הייתי מתה לעשות אבל נעשה אותו כמו שאני אוהבת'".
כמה זה בשביל הכסף?
"כסף הוא חלק מהעניין, זה ברור. לפעמים אתה יותר אוהב את העבודה ולפעמים פחות. לרוב אלה דברים שאני בוחרת ואוהבת. יש גבולות. הדילמות השתנו עם הזמן. פעם יהודית אמרה לי, 'את לא מתאימה לתקופה'. צריך לזרום עם התקופה, עם תוכניות שהשתנו".
מה אבא שלך היה אומר על זה?
אנחנו בתקופה אחרת. המון אנשים כבר לא מכירים את הגשש. זה הולך ומתרחק. לפני כמה ימים ישבנו וזיפזפנו בשתיים בלילה, פתאום ראינו סרט על פשנל וראו את אבא שלי חי! חי!!! זה הבהיל אותי. אבא שלי היה אדם ישר, יותר מדי ישר. והגון, וטוב".
מה קרה עם שייקה לוי? פורסם שיש בלגן והוא לא בא לטקס הסרת הלוט משלט ההנצחה לאבא שלך.
"מה אני אגיד לך? זה לא סוד שאני לא מחבבת אותו במיוחד".
סכסוך על תמלוגים?
"אין שום סכסוך כספי".
הוא שיחק בסדרה שלך.
"עשה טובה. אבא שלי היה כל כך סרגל, מעולם לא אמר מילה רעה על אף אחד. אני לא אעשה את זה עכשיו".
הגששים זה פרה קדושה.
"אנשים עובדים 40 שנה יחד, מה אתה חושב? זה מדהים כל הזמן? ברור שלא. ברור שהיו שם עניינים. אבא שלי נורא ספג ולא דיבר. זה גם עשה לו נזק, נזק נפשי. אתה שומר בבטן, מצייר תמונה שהכל בסדר ולא מוציא את הדברים. לפעמים זה בא על חשבון, שאתה מרצה. זה לא תמיד טוב. עם גברי אנחנו בקשר".
ריקי גל, שהייתה אשתו הראשונה של אבא שלך, אמרה בראיון במוסף הזה שאת ואמא שלך נוטרות לה.
"כן, זוכרת. סתם חארטה. אמא שלי זוכרת את הנשים של אבא שלי. כשאנחנו רוצים לעצבן אותה אנחנו מזכירים לה בחורה של אבא שלי. ואם אנחנו רוצים להתסיס את העניינים, נשים שיר של ריקי גל, והיא ישר תצרח שנכבה את זה מיד. זה מצחיק אותנו".
היא איבחנה אתכם כך: "חוסר פרופורציות מטורף במערכת הרגשית. 'ההוא אשם בזה, ההוא אשם בזה, אנחנו לא - אנחנו משוגעים'". צודקת?
"זה נורא מצחיק. אני חושבת שאנחנו נורמליים לגמרי. הדבר היחידי שמשוגע פה זה הדיבור, שפותחים את זה וצוחקים על זה. כשאמא שלי פותחת את הפה שלה ככה - אני פיה לידה. אני לא חושבת שיש פה שיגעון".
