כשהמטוס חג מעל ריו דה־ז'נרו לקראת נחיתה, מתגלים נופיה של העיר הנהדרת הזאת: הרים מכוסי יערות גולשים אל הים, חופים וים כחול. ומעל לכל משקיף בשלווה פסלו העצום של ישו. כשהמטוס ממשיך להנמיך, מתגלים גם פרטים קטנים יותר: הגבעות מכוסות בפאבלות, שכונות העוני שבהן מתגוררים מיליוני אנשים בתנאים מחפירים, ובין הים להר משתרכים טורים ארוכים של מכוניות התקועות בפקקי תנועה. כשנוחתים בנמל התעופה, שנמצא תמיד בשיפוצים, עם מזגן בתפקוד חלקי בחום של כמעט 40 מעלות, מתחילים להבין את המצב לאשורו: לריו יש אולי פוטנציאל להיות אחת הערים הנפלאות בעולם – אבל נראה שהדרך למימוש הפוטנציאל ארוכה.
מסקנה דומה עולה גם ממצבו של הפרויקט האולימפי של "העיר הנפלאה" – כפי שמכונה ריו בברזיל. כשמסתכלים על התמונה הגדולה, נראה שיש בה כל מה שצריך כדי להזניק את העיר שנים קדימה, אבל כשמתמקדים בפרטים קשה להשתחרר מהתחושה שהעיר לא תממש את הפוטנציאל הטמון באירוח האולימפיאדה. בניית המתקנים הולכת ונשלמת – אבל החזון השאפתני, שהוכרז כשהעיר זכתה באירוח המשחקים, הידלדל בשבע השנים שעברו. אז עוד חלמו שבעזרת הפרויקט האולימפי תוצג לעולם ריו משודרגת כחלון הראווה של ברזיל. עכשיו רק מקווים שהכל יעבור בשלום. למרות הצלחות בחלק מהפרויקטים, ברור שהעיר לא תצליח לרפא את הבעיות הכרוניות שלה. וריו לא לבד: הפרויקט האולימפי הוא מעין משל למצבה של המדינה כולה.
האמת היא שההכנות למשחקים האולימפיים הן, בערך, הדבר האחרון שמעניין כרגע את הברזילאים. המדינה נתונה בעיצומה של טלטלה פוליטית, ששיאה הגיע עם הדחתה ההיסטורית של הנשיאה דילמה רוסף מתפקידה בשבוע שעבר. רוסף, שנבחרה לכהונה שנייה רק לפני שנתיים, הודחה מתפקידה בעקבות חשדות שלכאורה פיקדה על תמרונים כספיים בתקציב המדינה, שגרמו למצב הכלכלי להיראות קצת פחות עגום משהוא באמת. מובן שמדובר בעבירה על החוק, ועכשיו תינתן לנשיאה הזדמנות אחרונה לנקות את שמה במהלך משפט שייערך לה בסנאט. לפי ההערכות היא תימצא אשמה ותעזוב את תפקידה לצמיתות. מישל טמר, שהיה סגן הנשיאה, החליף אותה בתפקיד וינהל כעת את ההיערכות למשחקים האולימפיים.
זו רק אחת בסדרה של פרשות שחיתות שבגללן יצאו מיליוני ברזילאים לרחובות בתחילת מארס, בהפגנות הגדולות בהיסטוריה של המדינה. לבסוף, הם קיבלו את מבוקשם: הנשיאה הודחה ומפלגת הפועלים איבדה את השלטון. דילמה הבטיחה להיאבק וכינתה את הדחתה "הפיכה ללא בסיס אמיתי", אבל כרגע היא בחוץ.
"בברזיל מושלת עכשיו ממשלה שלא נבחרה. כשמדיחים ראש מדינה חף מפשע זו לא דמוקרטיה – זו שחיתות", אמרה רוסף בנאום הפרידה שלה מהתפקיד. "לחמתי כל חיי. ניצחתי את השלטון הצבאי, את מחלת הסרטן ואת אלה שלא רצו אישה בארמון הנשיאות – ואלחם ואנצח גם הפעם", הבטיחה הנשיאה המודחת לתומכיה. אבל את המשחקים האולימפיים יפתח ב־5 באוגוסט הנשיא החדש, מישל טמר.
עכשיו השאלה הגדולה שכל העולם שואל היא: איך תיראה האולימפיאדה הזאת?
חגיגות ב־2009
ה־2 באוקטובר 2009 היה יום חגו של הנשיא לשעבר לולה, מייסד מפלגת הפועלים שנבחר לנשיאות ב־2002 וכיהן בתפקיד במשך שתי קדנציות מוצלחות עד 2010. חברי הוועד האולימפי הבינלאומי התכנסו אז בקופנהגן כדי לבחור בעיר שתארח את המשחקים ב־2016. אחרי כמה סבבי הצבעה מורטי עצבים התקבלה החלטה היסטורית: ריו דה־ז'נרו תהיה העיר הראשונה בדרום אמריקה שבה תתקיים אולימפיאדה. בברזיל כולה ובריו בפרט נפתחו החגיגות בניצוחו של חתן השמחה לולה, אבי הפרויקט האולימפי ואולי האדם היחיד שהיה מסוגל לשכנע את העולם להפקיד את המשחקים בידי מדינת עולם שלישי.
לברזילאים היו אז הרבה סיבות להיות מרוצים: הכלכלה צמחה בצורה מרשימה בעשור הראשון של המילניום וצלחה גם את המשבר הפיננסי הגדול של 2008 בצורה טובה יחסית. פרשנים כלכליים רבים ברחבי העולם דיברו באותה תקופה על הענק הברזילאי המתעורר מתרדמתו העמוקה בדרך להפוך למעצמה עולמית של ממש. מיליוני ברזילאים חוו שיפור משמעותי במצבם ונחלצו מחיי העוני מאז תחילת כהונתו של הנשיא הנערץ וחובב הספורט, וכבר היה ידוע שהמדינה תארח את הגביע העולמי בכדורגל ב־2014.
לכן, העדפתה של ריו על פני ערים מאורגנות הרבה יותר כמו שיקגו, טוקיו ומדריד, עברה בשקט יחסי. הגרפים שהציגו את הענק הברזילאי מתעורר סינוורו את עיני חברי הוועד וגרמו להם לבחור במדינה שלכל הדעות לא היו בה תשתיות מתאימות.
"המשחקים האולימפיים בריו יהיו בלתי נשכחים, מפני שהם יהיו מלאי קסם ותשוקה של העם הברזילאי", אמר לולה במצגת לחברי הוועד האולימפי. "אני מייצג את התקווה והחלומות של 190 מיליון ברזילאים. בשביל מדינות אחרות זו תהיה רק אולימפיאדה, אך בשבילנו זו תהיה הזדמנות חד־פעמית".
הסדקים הראשונים החלו להופיע ב־2010. דילמה רוסף נבחרה לנשיאה הראשונה בתולדות המדינה, נישאת על גלי התמיכה שאירגן למענה חברה הנערץ למפלגה, לולה. רוסף, אישה פרקטית וחזקה, אך חסרת כריזמה לחלוטין, קיבלה מקודמה המזוקן כמה ירושות בעייתיות מאוד. הכלכלה אמנם נראתה בשיאה, אך במהרה החל המצב להשתנות, גם הודות לסדרת החלטות שגויות של הנשיאה עצמה. את המשחקים, שבהם הנשיאה גילתה פחות עניין מקודמה בתפקיד, היא לא יכלה כמובן לבטל, ונאלצה לבלוע את הצפרדעים.
מאז, ברזיל מצויה בעיצומו של המשבר הכלכלי החריף ביותר מאז שנות ה־80 של המאה הקודמת. המטבע המקומי איבד כמעט מחצית מערכו בתוך חודשים ספורים, האינפלציה מגיעה ליותר מעשרה אחוזים וחמור מכל: המשק הברזילאי מצוי כבר בשנה שנייה של מיתון. בתסריט כזה, יודו גם האופטימיים שבברזילאים, מדינה כמו ברזיל תתקשה להרים פרויקט בסדר גודל של משחקים אולימפיים – אבל זה בדיוק מה שהיא עושה.
עיר קורסת
למרבה המזל, חלק גדול מהתקציבים לפרויקטים האולימפיים הועברו עוד לפני המשבר הנוכחי, מה שאיפשר לעבודות להתנהל בשקט יחסי. כשמדברים על הכנות בעיר המארחת נהוג לחלק את הפרויקטים לשני סוגים: מתקנים הקשורים ישירות למשחקים ותשתיות כלליות של העיר. מתקנים מהסוג הראשון חשובים לאתלטים ולרוב חובבי הספורט בעולם, שרוצים לראות את המשחקים באתרים מרהיבים וללא תקלות תפעוליות. לתושבי העיר המארחת חשובים הרבה יותר הפרויקטים מהסוג השני, שאמורים לשדרג את סביבת חייהם ולהקפיץ את העיר קדימה.
אין ספק שבכל מה שקשור למתקנים הספורטיביים, הברזילאים עשו עבודה גדולה. כמעט הכל כבר מוכן ומה שלא – יימסר כנראה לידי הוועד האולימפי בקרוב. בחלק גדול מהאתרים נערכות כבר תחרויות הכנה כדי למצוא ולתקן ליקויים לפני המועד הסופי. מובן שנרשמו כמה תקלות תפעוליות, כמו מזגנים שלא פועלים ולכלוך באתרי התחרויות, אך יש סיבות להאמין שהן יתוקנו בקרוב. זהו שיפור גדול לעומת המצב ששרר לפני פתיחת הגביע העולמי, אז העבודות בכמה אצטדיונים הושלמו ברגע האחרון.
המצב מעט מסובך יותר במה שקשור לתשתיות הכלליות של העיר, שחלקן כנראה לא יהיו מוכנות לחלוטין עד טקס הפתיחה. כשהתקבלה ההחלטה על האירוח הופנו משאבים גדולים בעיקר לשיפור תשתיות התחבורה, תחום שסומן כבעיה העיקרית של העיר. תושבי ריו סובלים כבר שנים ארוכות מפקקים אימתניים בכל שעות היום – בעיקר בדרכים המחברות את מרכז העיר לאזור בארה דה טיז'וקה, שבו ימוקמו הכפר האולימפי וחלק גדול מהמתקנים. כדי לפתוח את צוואר הבקבוק הזה יצאו לדרך במקביל כמה פרויקטים גדולים: הקמת קו מטרו בין בארה לאזור הדרומי של העיר (שבו מרוכזים עיקר מרכזי הבילוי והתיירות, כמו השכונות קופקבנה ואיפנמה), הקמת קווי תחבורה ציבורית מהירה, שיחברו ישירות בין אזורים שונים, הקמת קו רכבת קלה בין נמל התעופה המקומי לתחנת האוטובוס המרכזית והסדרת התנועה באזור הנמל.
"אין ספק שהמשחקים האולימפיים הביאו לשיפור גדול במצב התחבורה בריו", אמר לי תושב העיר, מנהל לוגיסטי במקצועו. "אני גר בבארה דה טיז'וקה ותמיד חלמתי שתהיה דרך מהירה ופשוטה יותר להגיע לעיר. והנה עכשיו כבר יש תחבורה ציבורית מהירה, ומבטיחים שגם המטרו יהיה מוכן עד לפתיחת המשחקים. בנוסף, בנו גם שביל אופניים יפה, שמגיע עד לאזור לבלון, כך שאיכות החיים שלי בהחלט השתפרה".
אבל מהאירועים בשבועות האחרונים מתברר שיש גם הרבה סיבות לדאגה. שביל האופניים היפה קרס לים בחודש שעבר אחרי שגלים גבוהים הרסו את הגשר שעליו הוקם, בזמן שסחפו אל מותם שני עוברי אורח בישי מזל. חקירת האירוע הקשה מעלה תהיות לגבי הדרך שבה בוצעו פרויקטים אחרים הקשורים למשחקים.
הים אותו הים
תשתיות אחרות שמצבן מדאיג הן אלו שאינן מעשי אדם – בעיקר הים והאגם המפורסם (לגואה), שבהם יתקיימו תחרויות השחייה במים פתוחים, השיט והחתירה. כבר עשרות שנים ששפכים לא מטופלים זורמים אליהם ומזהמים אותם. בהצעה של ריו לאירוח המשחקים הובטח שיתבצעו פעילויות אינטנסיביות לניקוי המים כדי לשקם את הטבע ולא לסכן את בריאות הספורטאים. אך דיבורים לחוד ומעשים לחוד, ומאז ההחלטה על האירוח לא התבצע שום צעד אפקטיבי לשיקום המפגע.
המצב החמור ביותר שורר במפרץ גואנברה, שבו יתקיימו תחרויות השיט. מעצם היותו מפרץ הוא סגור יותר כלפי הים הפתוח, והביוב הלא מטופל של מיליונים מתושבי ריו והסביבה עדיין זורם אל מימיו דרך שגרה. "בחודשים האחרונים אני שט די הרבה במפרץ גואנברה, ממש באזור שבו יתקיימו התחרויות האולימפיות", מספר לי פליפה קלמנטה, מהנדס צעיר שלוקח שיעורי שיט במפרץ המזוהם. "מדהים כמה המים מלוכלכים שם", הוא אומר. "מלא שקיות בכל הגדלים, זבל ולכלוך פלסטי. זה יכול להסתבך בסירות בלי בעיה. אחת השייטות אפילו מצאה שם פעם טלוויזיה ישנה צפה במים", הוא נזכר. "מה שאפילו יותר מדאיג, זה שהמים תמיד נראים מזוהמים, יש עליהם מין שכבה שמנונית כזאת ולפעמים גם ריח רע. מאוד לא נעים ליפול למים האלה, כל פעם שזה קורה אני מפחד שאדבק באיזו מחלה".
לתחושות האלה יש בהחלט בסיס מדעי. בדיקות שנעשו לאחרונה על ידי מעבדות מחוץ לברזיל גילו רמה מדאיגה של וירוסים וחיידקים מזיקים במימי המפרץ. "זה פשוט ביוב", סיכם את הממצאים באלגנטיות אחד המדענים שהשתתפו בבדיקות.
בברזיל התפרסמה לאחרונה כתבת תחקיר מעמיקה של סוכנות הידיעות APעל איכות המים באתרי התחרויות, וחשפה את העובדה המדאיגה שסוגים של בקטריות כבר נמצאו במי המפרץ. התחקיר גילה שגם במי האגם, שבו יתקיימו תחרויות החתירה, יש כמות נכבדה של גורמים מזהמים, ואפילו במימיו של חוף הקופקבנה, שנמצאים בים הפתוח, המצב מדאיג. הקופקבנה יארח את משחקי המרתון הימי, ומומחים מזהירים ששילוב של גשם חזק וזרמים לא ידידותיים יהפוך את מי החוף המפורסם למזוהמים ממש.
במהלך תחרויות ההכנה בענפי השיט התקבלו כמה דיווחים על מתחרים שחשו ברע וסבלו מקלקולי קיבה אחרי שיט במי המפרץ. בוועדה המארגנת דוחים את הטענות ומבטיחים עכשיו שבזמן המשחקים יפעילו אמצעים מסיביים, כמו סירות שינקו את מי המפרץ ומחסומי פלסטיק צפים שימנעו מהלכלוך להגיע לעומק המים, אך ברור שמדובר בכוסות רוח למת, ומי המפרץ והלגואה יישארו מטונפים.
זהירות: זיקה
ההתפתחויות הדרמטיות בפוליטיקה המקומית דחקו את וירוס הזיקה מהכותרות של עיתוני ברזיל. אבל המגיפה לא נעלמה, וברחבי ברזיל נדבקים כל יום אנשים בווירוס המועבר בעקיצת יתוש. רוב המקרים נרשמים עדיין בצפון־מזרח המדינה, אך לאחרונה הגיע הנגיף גם לאזור ריו דה־ז'נרו, שם לפי הערכות חלו עד כה כעשרת אלפים בני אדם. למעשה, הסברה הרווחת כיום היא שנגיף הזיקה הגיע לברזיל כשספורטאים נשאים מאזור אוקיאניה הגיעו להשתתף בתחרות הכנה בחתירה – כך שייתכן שהמשחקים האולימפיים הם הסיבה להתפרצות המחלה במדינה.
בהתאם לכך, הוציא לאחרונה ארגון הבריאות העולמית אזהרה לנשים הרות (קבוצת הסיכון העיקרית של הזיקה) לא לבקר באזורים הנגועים בנגיף, כולל ריו דה־ז'נרו. ומכיוון שבדרך כלל ספורטאיות אולימפיות אינן מגיעות למשחקים כשהן הרות, לא צפויים ביטולים של משתתפות מחשש להידבקות.
כרגע, ההמלצות לספורטאים ולתיירים שיגיעו למשחקים הן ללבוש בגדים ארוכים ולהשתמש בתכשירים דוחי יתושים כדי למנוע עקיצות והידבקות. במשלחת הדרום־קוריאנית החליטו לקחת את העסק ברצינות ועיצבו את מדי הספורטאים עם שרוולים ארוכים, נוסף על תכשיר דוחה יתושים שישולב באריג במטרה להגן על הספורטאים.
ואז, נגמר הכסף
מלבד הכישלון הקולוסלי בניקוי החופים, הבעיה הבוערת ביותר של המארגנים היא המשבר הכלכלי שפוקד את ברזיל. לאחרונה הודיעה הוועדה המארגנת, כי היא נאלצת לקצץ כ־12 אחוז מתקציב המשחקים האולימפיים, שיעמוד עכשיו על כ־7.4 מיליארד ריאל (כ־1.9 מיליארד דולר), לא כולל ההשקעות בתשתית של העיר. כתוצאה מכך יבוטלו כמה פרויקטים מתוכננים, כמו הצבת טריבונות זמניות בתחרויות החתירה ובחלק מהאצטדיונים שבהם יתקיימו משחקי הכדורגל – מה שכמובן יקטין את מספר הצופים שיוכלו לצפות בתחרויות ואת ההכנסות הצפויות. כמו כן הוחלט לקצץ בתפריט של העסקנים ואנשי הוועד האולימפי, שייאלצו להסתפק בתחליפים זולים או בפחות מנות גורמה, אבל כבר נמסר שתפריט הספורטאים לא ייפגע.
דוגמה טובה לעוצמת המשבר התוקף את המדינה הוא פרויקט הכפר האולימפי, שבו ישתכנו הספורטאים. כמו ערים מארחות אחרות לפניה, בריו נתנו זיכיון לאחת מחברות הבנייה להקים את הכפר, מתוך מחשבה שהדירות יימכרו, יחזירו את ההשקעה ואף יניבו רווחים. העובדה שהקומפלקס ממוקם באזור נדל"ני מבוקש יחסית, כמו הבארה דה טיז'וקה, תרמה לאופטימיות. אבל אז פרץ המשבר, ועד היום נמכרו בקושי 40 אחוז מהדירות. לשם השוואה, בפרויקט הכפר האולימפי של לונדון כל הדירות נמכרו זמן רב לפני השלמת הבנייה.
"אני אופטימי חסר תקנה, אבל גם אני לא מאמין בלב שלם שיהיה מי שיתחזק את כל המתקנים שבונים עכשיו וידאג שלא יתפוררו, כפי שקורה לחלק מאצטדיוני הכדורגל שבנו לגביע העולמי", אומר אריק. "הבעיות הקשות של העיר, כמו מצב הביטחון האישי והבריאות הציבורית, לא נפתרו וכל עוד הן קיימות יהיה קשה לשפר את השאר".
ואכן, בחודשים האחרונים רמת האלימות בריו עלתה מדרגה, כשכנופיות הפשע הידועות של העיר מפגינות בכל פעם יותר תעוזה. במהלך הקיץ האחרון התבצעו כמה פשיטות של פושעים, רובם בגיל העשרה, על חופי הרחצה באזור הדרומי והפופולרי יותר של העיר. הכנופיות פשוט שדדו את כל מי שהיה בחוף, ותגובת המשטרה התעכבה דקות ארוכות. נפגעי ירי תמימים מכדורים תועים הם דבר יומיומי, ועל מעשי שוד מזוין בלי נפגעים כבר לא טורחים לדווח בחדשות.
סביר להניח שבתקופה שבה יתקיימו המשחקים האולימפיים ירכזו כוחות הביטחון המקומיים מאמץ, בעיקר באזורים המתוירים וסביב אתרי התחרויות, ובכך יבטיחו את ביטחונם של התיירים (לפחות כל עוד לא ייצאו מהאזור המוגן). כולם יתרשמו מיופייה של העיר ומהארגון הטוב של המשחקים, כי כשבאים לכמה ימים קשה לראות את הפרטים הקטנים. אבל אחרי חודש של שיכרון חושים החגיגה תיגמר, הפושעים יחזרו לשגרה, התקציבים יפסיקו לזרום והתושבים, שמצליחים לראות את הקמטים גם מעבר לשכבות האיפור שיישפכו על העיר בחודשים הקרובים, ייאלצו להתמודד שוב עם הבעיות המוכרות. •
חברה ישראלית תאבטח את המטה האולימפי
אבטחתם של משחקים אולימפיים תמיד מציבה אתגר מורכב בפני המארגנים. בניגוד למגה־אירועים אחרים, כמו משחקי הגביע העולמי, שבהם עיקר הפעילות מתרכזת באצטדיון אחד וסביבותיו, משחקים אולימפיים מתרחשים בעשרות אתרים ברחבי העיר המארחת. בריו המצב מורכב במיוחד בגלל הטופוגרפיה ההררית של העיר, ובעיקר בגלל עוצמתם של ארגוני הפשיעה וכמויות הנשק שבידיהם. כשמוסיפים לכך את המצב הפוליטי העולמי בשנים האחרונות, כשזוועות הטרור האיסלאמי שוברות שיאים חדשים מדי שנה, אפשר לומר שכוחות הביטחון הברזילאיים, שיהיו אחראים על אבטחת המשחקים, מתמודדים עם אתגר קשה ומורכב.
כדי להצליח במשימה משתמשים הברזילאים לעיתים ביועצים בעלי ניסיון ממדינות אחרות – אחת החברות שתשתתף במערך האבטחה היא ISDS הישראלית (גילוי נאות: לפני כמה שנים עבדתי עם ISDS בפרויקט מסוים בברזיל, שאינו קשור למשחקים האולימפיים). ליאו גלזר, הנשיא והמייסד של ISDS, נמצא בחודשים האחרונים יותר במטה שהקים בריו דה־ז'נרו מאשר במשרדי החברה במושב ניר־צבי.
"המשימה הראשונה שלנו הייתה לבנות מערך אבטחה עבור המטה האולימפי בריו, שהוא המרכז שממנו ינהלו את המשחקים ויכלול יותר מ־4,000 עובדים", מספר לי גלזר. "בהמשך היינו מעורבים גם בהטמעת תוכנות שליטה למרכז הפיקוד המשותף שהוקם לקראת המשחקים, שם ירוכזו כל הכוחות הרלוונטיים לאבטחה, הצלה ותפקוד תקין של העיר".
"אנחנו עוזרים לאמן את הצוותים המקומיים ומייעצים למחלקת הביטחון של האולימפיאדה. לפי דרישה ובהתאם לתנאי המכרזים אנחנו מספקים גם ציוד וטכנולוגיות ייחודיות", מסביר גלזר. "נהיה גם באולימפיאדת טוקיו 2020 כדי ליצור המשכיות בתהליך האבטחה. עד לסיום המשחקים נעסיק כ־45 מומחי ביטחון בינלאומיים, רבים מהם ישראלים. הברזילאים הבינו שכדאי להם להיעזר באנשים עם ניסיון בינלאומי כמו שלנו.
"המצב בריו מורכב במיוחד מפני שכבר קיימת שם תשתית חזקה של פשע מאורגן", ממשיך גלזר. "מניסיון קודם אנחנו יודעים שבמקומות שבהם יש ארגוני פשיעה חזקים, קל יותר לארגוני הטרור לפעול, והמצב הכלכלי הקשה של ברזיל יכול להקל עליהם אפילו יותר. יש היום בעולם מאבק קשה בין המוסלמים, הסונים והשיעים, שמתבטא בטרור חסר תקדים. דאעש הוא איום בכל מקום בעולם, אבל אף אחד לא מבטיח שעד לתחילת המשחקים לא יופיעו איומים חדשים".
