חמישי 29 ביוני 2017
ידיעות אחרונות
העיר העתידנית. תתחילו להיפרד מהמכונית | איור: משרד ARUP
ממון • 30.05.2016
תעצרו את העיר
האוטוסטרדות העירוניות יקוצצו, מקומות החניה ייעלמו ויהיו לנו חשמליות זעירות שייסעו בשבילי אופניים. פרופ' קנת לארסון מ־MIT הגיע לכנס אקומושן, ומסביר איך תשתנה העיר שלכם בעידן הרכב האוטונומי
אודי עציון

"ירושלים מתאימה יותר לעתיד התחבורתי, כי היא קומפקטית יחסית לערים גדולות בעולם. תל־אביב תצטרך לעבור שינוי משמעותי יותר. היא אולי עיר חדשה יחסית, אבל היא הוקמה והתרחבה בעידן שבו מכוניות היו סמל ססטוס, סמל לחירות ולקדמה. העידן הזה נמצא לקראת סיום", אומר פרופ' קנת לרסון, ראש המדיה לאב של אוניברסיטת MIT ממסצ'וסטס, שבארה"ב.

 

למרות השם הרומז לפעילות בנושא תקשורת, מעבדת המדיה של מי שנחשבת לאוניברסיטה הטכנולוגית הבכירה בעולם עוסקת דווקא בחיזוי ובהכנה לעתיד. פרופ' לארסון, מומחה לארכיטקטורה, עוסק בין השאר בהתאמת ערים לעידן הרכב האוטונומי ולצרכים התחבורתיים העכשוויים. פגשתי אותו כאשר הגיע להשתתף בשבוע שעבר בכנס השנתי של קהילת אקומושן, שעסק בנושאי תחבורה חכמה: אירוע שנתי שעורר עניין רב בקרב יצרניות הרכב העולמיות וחברות בינלאומיות כמו פולקסווגן, אאודי, הונדה וב־מ־וו שהגיעו לבחון פיתוחים ישראליים חדשים בתחום. הקהילה הינה מיזם משותף של התוכנית הלאומית לתחליפי דלקים במשרד ראש הממשלה והמכון הישראלי לחדשנות, בתמיכת משרד הכלכלה.

 

"אני מתוסכל בכל פעם מחדש כשאני שומע שהמין האנושי יוכל להתמודד עם שינויי האקלים רק באמצעות הטכנולוגיה", אומר לארסון. "זה לא ילך ככה, אנחנו חייבים לשנות גם את הערים שלנו. 90% מאוכלוסיית הערים מתגוררת ועובדת בערים, ושם מרוכזת הפעילות הכלכלית. הערים כרגע הן חלק מהבעיה".

 

מה צריך לשנות?

 

"אחרי 100 שנה של התאמת הערים למכוניות, צריך להתחיל להתאים אותן בחזרה לתושבים, לאדם. לעבור ממודל של בעלות על מכוניות לשיתוף, לחזור לקשר בין אנושי ולאיכות חיים. לעבוד קרוב לבית, לעבור לתחבורה נקייה. זה אומר יותר שימוש במערכות להסעת המונים, והשלמה שלהן באמצעות מוניות אוטונומיות וחשמליות, וגם יותר שימוש באופניים וברכבים חשמליים זעירים למרחקים קצרים שיוכלו לנסוע בשבילי אופניים".

 

איזו עיר בעולם הכי קרובה לתפיסה?

 

"הונג־קונג, שמעט מתושביה מחזיקים רכב והיא צפופה מדי לשימוש נרחב במכוניות. ערים יהיו חייבות להיות גם צפופות, כדי להצדיק ולממן את ההשקעה הכלכלית הכבדה באמצעי תחבורה המוניים, כמו רכבות תחתיות".

 

זו לא בשורה גדולה לנהגים.

 

"ערים מודרניות לא יכולות לעמוד במספר הרב של המכוניות שנוסעות בהן, לא בזיהום האוויר ולא בבזבוז המשאבים שהן יוצרות, שטחים עצומים לכבישים ולחניה, והשקעה כלכלית כבדה בבעלות על רכב שמשתמשים בו שעה־שעתיים ביום. ברגע שיהיה תחליף למכוניות ושהן יתחילו לנסוע בעצמן ללא נהג, לא נצטרך כל כך הרבה מקומות חניה, כי מכוניות אוטונומיות לא יחנו. הן גם יזדקקו לפחות כבישים ולפחות כבישים מהירים עירוניים, כמו נתיבי איילון אצלכם".

 

נהגים יוותרו בקלות על המכונית?

 

"תלוי מי, זה עניין של גיל ושל תרבות. בארה"ב הדור המבוגר יותר, הבייבי בומרס, יתקשו להסתדר בלי המכוניות שעליהן הם גדלו. אבל ילידי האלף השני פחות מתעניינים במכוניות ובנהיגה. פחות מעניין אותם לרכוש רכב כמו שפחות מעניין אותם לרכוש בתים. הם חולמים היום על סמארטפון, לא על רישיון נהיגה. למעט מאוד סטודנטים שלי יש היום מכונית בכלל".

 

זה אתגר פוליטי לא קטן לראש עיר לעשות שינוי כזה.

 

"זה נכון, הם צריכים להיבחר מחדש והבוחרים לא שופטים אותם על היערכות לעתיד. הממשלות יהיו חייבות לתמול בהם. לכן נראה דווקא בסין את ניצני השינוי הראשונים, שם אין דמוקרטיה ויש יותר יכולת לקבל החלטות לטווח ארוך".

 

בישראל המדינה גובה מיליארדים במסים על רכב. גם לממשלה יהיה קשה להיגמל ממכוניות.

 

"אז שתמצא את הדרך לגבות יותר מהשימש ברכב ומשירותים, לא מהבעלות עליו. ישראל מתגלה בשנים האחרונות יותר ויותר כמוקד טכנולוגי גם בתחום התחבורה, עם אפליקציות כמו ווייז וכמו גט. זה גם העתיד. הממשלה יכולה לעודד פיתוח וייצור של מכוניות זעירות לשבילי אופניים, יהיה להן הרבה ביקוש בעתיד".

 

מבחני הריסוק של רכבי הקוודרוסייקל מוכיחים שמכוניות קטנות הרבה פחות בטוחות מגדולות.

 

"כבר היום רוב הנסיעות מתבצעות כשברכב נוסע בודד, שסוחב איתו טון פלדה. זה בזבוז גדול. צריך לבחון את הרכבים האלה לפי המהירויות העירוניות האיטית שייסעו בהן, לא לפי מהירות השיוט בכבישים מהירים. המכוניות שאנחנו מכירים יתחילו להיות מוחלפות כבר בתוך 6 עד 8 שנים במכוניות אוטונומיות. ערים שלא יתחשבו בזה, ייסוגו לאחור. פעם ערים היו ננטשות בגלל בצורת, למשל, בעתיד התחבורה תקבע את גורלן".

 

סדנה לסטודנטים: ירושלים מתכוננת לעתיד

 

 פרופ' קנט לרסון מבקר בימים אלו בישראל כאורח הסדנה ״Autonomous Cities - העיר האוטונומית", שנערכת במסגרת אירועי שבוע העיצוב בירושלים.

הסדנה היא פרי שיתוף פעולה בין MIT Media Lab, עיריית ירושלים והתוכנית לתואר שני בבצלאל, בהנחיית אריאל נוימן ויונתן כהן, שניהם אדריכלים וחוקרים במדיה לאב.

במסגרת הסדנה שתיערך באקדמיה הוותיקה לעיצוב ולאומנות, יבחנו כ־90 סטודנטים לראשונה את השפעתם של רכבים אוטונומיים על הסביבה, האדריכלות והעיצוב של בירת ישראל. במהלך הסדנא הם יידרשו להציע אסטרטגיות להטמעה של תחבורה עתידית בערים אחרות בארץ.

 


פרסום ראשון: 30.05.16 , 20:12