האם ההיי־טק הישראלי מחמיץ את ההזדמנות הטכנולוגית החינוכית, "אדטק"? מארגני כנס האדטק שנפתח אתמול בתל־אביב טוענים שתעשיית הסטארט־אפים הישראליים העוסקים בפיתוחים טכנולוגיים בתחום החינוך, עדיין לא מפותחת דיה ואינה זוכה להשקעות מספיקות.
כנס האדטק עוסק, על פי המארגנים, ב"קידום ומיצוב מעמדה הבינלאומי של מדינת ישראל כ"אדטק – ניישן" ובהתמודדות התעשייה המקומית עם אקו סיסטם שאינו מאפשר כיום צמיחה ושגשוג בינלאומי".
את הכנס מוביל "אדטק ישראל", גוף שהוקם בספטמבר 2014 כדי לקדם את הסקטור היזמי העסקי בטכנולוגיות בחינוך, ופועל כדי לחבר בין חברות ישראליות למשקיעים ושותפים עסקיים בעולם, ובראשו עומד ד"ר יקי דיין. "בהרבה מאוד תחומים יש לישראל מוניטין רב כסטארט־אפ ניישן בזכות החדשנות והייזמות בהיי־טק, אך כולם (אנשי חינוך, אקדמיה ותעשייה) מסכימים שזה לא המצב בסקטור האדטק. במדינת ישראל צריך לחולל שינוי שיביא להתפתחות התחום בארץ ולהתברגותנו בחזית האדטק העולמי", אומר דיין.
לפי דוח של אדטק ישראל, בארץ פועלות כיום 120 חברות סטארט־אפ בתחום האדטק. רק 10% הן חברות בוגרות ומבוססות, ו־60% סטארט־אפ בשלבים מוקדמים שטרם גייסו הון ראשוני. 1,000 עובדים מועסקים בתחום, בעיקר במחקר ופיתוח, והייצוא הוא בגובה של 80 מיליון דולר בלבד.
אחת החברות הבולטות היא Compedia, שפועלת מ־1988 ומעסיקה 100 עובדים. היא העוסקת בפיתוח תכנים וטכנולוגיות בתחום המציאות המדומה והרבודה (העתק של המציאות) לתחום הלימוד וההדרכה, ולצידה סטארט־אפים נוספים.
אחד הגופים המרכזיים בארץ העוסק בטכנולוגיות חינוכיות הוא מטח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית). המרכז מפעיל את MindCET, מרכז חדשנות שהוקם ב־2013 ופועל בירוחם ובת"א, ובין השאר כולל "אקסלרטור", מאיץ סטארט־אפים, המסייע למיזמים המשלבים טכנולוגיה ולמידה. בין הסטארט־אפים הבולטים שיצאו משם אפשר למצוא את CodeMonkey (משחק ללימוד תכנות ושפת קוד לילדים) ו־Cnature (אפליקציה לזיהוי צמחים ובעלי חיים). עם זאת, גורם בענף אומר כי MindCET טרם הוציאה תחת ידיה חברות משמעותית ומצליחות, בניגוד לחממות בחו"ל.
בעולם, לעומת זאת, התחום זוכה לצמיחה נאה. שוק האדטק והכיתות החכמות העולמי עמד ב־2015 על 43 מיליארד דולר, וצפוי לגדול ל־94 מיליארד דולר ב־2020. היקף ההשקעות בטכנולוגיות חינוכיות בעולם צפוי לגדול בתוך 5 שנים ב־500%.
אחת הבעיות של ענף פיתוחי האדטק המקומי, מסביר דיין, היא הרתיעה של קרנות הון סיכון ישראליות מהשקעות באדטק.
גורמים בענף מייחסים את הרתיעה הזו בין השאר לכישלונות עבר. למשל, חברת "עץ הדעת" של שמואל מיתר, שהושקעו בה 150 מיליון דולר אך טרם מימשה את ההבטחה.
עוד מכשול שגורם ליזמים מצליחים להירתע: מערכות החינוך נוטות להיות מסורבלות ועמוסות ברגולציה, ולעיתים יש צורך במכרזים כדי להכניס טכנולוגיה לשימוש בבתי ספר. בנוסף, מאחר שהתחום נוגע לילדים – הרגישויות עזות יותר. כך למשל בארה"ב, InBloom הייתה חברה מבטיחה שפיתחה מערכת שמנתחת נתוני ביצועים ומידע אישי של תלמידי בית הספר, כדי לאפשר לתפור לכל אחד תוכנית לימודים ומשימות. אך חששות לגבי חדירה לפרטיות מצד הורים ומורים הביאו לסגירתה הפתאומית ב־2014, לאחר שהושקעו בה 100 מיליון דולר.
לדברי דיין, "מבחינת טכנולוגיות חינוכיות, תלמידים בישראל מקבלים פחות ביחס לעולם המערבי. במדינות כמו ארה"ב, פינלנד וניו־זילנד משקיעים מאות מיליונים בפרויקטים שמרשתים את בתי הספר באינטרנט מהיר ואלחוטי (WiFi), ובישראל עדיין מתעכבים. רק לאחרונה הורה ראש עיריית חיפה, יונה יהב, לנתק את מוסדות החינוך בעיר מאינטרנט אלחוטי. דיין: "כיום מורה שיעז לפתוח wifi כשהוא נכנס לכיתה בישראל, יהיה עליו עליהום בווטסאפ של בית הספר. זאת למרות שלכל ההורים בבית יש ראוטרים וטלפונים אלחוטיים. אז האמריקאים, הפינים והניו־זילנדים מטומטמים? כאן היחידים בעולם שחכמים יותר? זו דוגמה להבדל בין מנהיגות לבין היגררות".
