בעוד יומיים ילכו תושבי בריטניה להצביע במשאל העם שכבר הוגדר בכלי התקשורת כ"מבחן הגורלי ביותר של החברה הבריטית בעת המודרנית". אזרחי הממלכה יצטרכו להכריע על עתידה של בריטניה באיחוד האירופי ויצביעו אם להישאר באיחוד או לצאת ממנו.
אם בריטניה תישאר באיחוד, היא תזכה למעמד מיוחד, שיכלול הקלות ושינויים בתנאי חברותה באיחוד. אם בריטניה תצא מהאיחוד, היא תיכנס למשא ומתן שיימשך כשנתיים על פירוק החבילה ועל תנאי המסחר העתידיים שלה עם מדינות האיחוד.
הנושא הכלכלי, לצד שאלת המהגרים, הוגדר כנושא המהותי ביותר במשאל העם. בחודשים האחרונים הרבו המנהיגים משני צדדי הקמפיין להסביר את ההשלכות הכלכליות הכרוכות בכל החלטה במשאל העם.
עוד בחדשות:
סקר חדש: רוב להישארות בריטניה באיחוד האירופי
הנושא הכלכלי מהווה את אחת הבעיות המהותיות של הקמפיינים לקראת המשאל: כל צד מציג נתונים משלו, המראים רק תמונה חלקית של המצב. מעל הנתונים הללו, שהוצגו בכלי התקשורת, ריחף גם ענן של פחד ושל חוסר ודאות. הרי אף אחד לא באמת יכול לדעת מה יקרה בעוד כמה שנים – מדובר בהערכות בלבד. לכן גם התייצבו כל ראשי מערכת הכלכלה והבנקאות בבריטניה ובאירופה והודיעו על תמיכה חד־משמעית בהישארות באיחוד.
מחנה ההישארות טוען כי מקומה של בריטניה בתוך האיחוד מאפשר לה לסחור עם מדינות האיחוד בתנאים טובים יותר, בפרט לאור העובדה שמחצית מהיצוא הבריטי הוא למדינות האיחוד. בנוסף, האיחוד האירופי מאגד 28 מדינות ולכן כוחו גדול יותר במשא ומתן מסחרי עם מדינות אחרות. ארה"ב, למשל, נמצאת במשא ומתן עם האיחוד לשם גיבוש אזור סחר חופשי. בריטניה מחוץ לאיחוד לא תוכל ליהנות מעסקה עתידית כזו. בריטניה בתוך האיחוד גם מספקת לתושביה שירותים רבים במחירים נמוכים יותר – בהם חופשות, שירותים סלולריים ומה שנחשב לאבן קיומה של החברה הבריטית – אלכוהול. יציאה מהאיחוד, לעומת זאת, עלולה להוביל את בריטניה להפסדים כלכליים. הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי פירסם דוח שקבע כי יציאה מהאיחוד תגרום להפסד של 2,200 ליש"ט למשפחה בשלוש השנים הקרובות.
נציגי המחנה התומך ביציאה מהאיחוד, "ברקסיט", טוענים כי בריטניה מממנת את האיחוד האירופי מכספי משלם המסים. הם מציינים שבריטניה היא הכלכלה החמישית בגודלה בעולם, דבר שיאפשר לה לשרוד ולשגשג היטב גם מחוץ לאיחוד. בנוסף, תומכי היציאה אומרים כי בריטניה תוכל לנהל משא ומתן ולסחור עם כלכלות חזקות ומתפתחות אחרות, באופן מיטבי – מחוץ לאיחוד. טיעון נוסף מדבר על מעורבותה הרבה של בריסל בקביעת רגולציות וחוקים המגבילים את פעילות השוק בבריטניה. כך, למשל, בעקבות המשבר הכלכלי הגדול שפקד את אירופה בשנים האחרונות, השיתה בריסל תקנות מחמירות שמחייבות בנקים במדינות החברות באיחוד. בבריטניה לא אהבו את המגבלות הרבות. דיוויד קמרון, ראש ממשלת בריטניה ומי שמוביל את הקמפיין התומך בהישארות באיחוד, אף אמר כי בריטניה חזקה מספיק להחליט באופן עצמאי וכי בריסל "מתערבת מדי" בכלכלה הבריטית.
אדם גריינגר, מנכ"ל בייקר טילי בריטניה, פירמת רואי חשבון גלובלית בסיטי של לונדון, מציין את שני צידי המטבע: “קשה מאוד להעריך איזו סיטואציה תהיה טובה יותר לבריטניה. גם כשמנסים לכמת את ההשפעות של שני הצדדים, מתקשים להגיע לתשובות חד־משמעיות. הכסף שלכאורה בריטניה מבזבזת באיחוד חוזר אליה בצורת סיוע חקלאי, עסקאות סחר ופיתוח של המדינה. הקמפיין התומך ביציאה טוען כי אנחנו משלמים יותר ומקבלים פחות, אבל זה עניין תיאורטי בעיקרו שקשה להוכיח בפועל".
דבר אחד בכל זאת ודאי – חוסר הוודאות. בשבועות האחרונים התהפכו הסקרים ונרשם יתרון למחנה התומך ביציאה מהאיחוד. הסיטי של לונדון הגיב בירידה בהשקעות וגם הליש"ט הידרדרה לשפל. “אנשים לא משקיעים בגלל חוסר הוודאות", מספר גריינגר. “הרבה מאוד מההשקעות ארוכות הטווח שלנו נכנסו להאטה וכולם מחכים לרגע שייוודעו התוצאות, על מנת לשקול את המשך דרכם המסחרית. אם בריטניה תבחר להישאר באיחוד, אני מניח שתהיה עלייה חדה בהשקעות ובליש"ט והכל ישוב לקדמותו. אם בריטניה תבחר לצאת מהאיחוד, היא תיכנס לתקופה ארוכה של חוסר ודאות שיכול להימשך גם שנתיים. בתקופה זו הכלכלה הבריטית תחווה האטה, למרות שבטווח הארוך סביר להניח שהיא תשוב לקדמותה. בריטניה היא כלכלה חזקה, שמסוגלת לעמוד בפני טלטלות כמו יציאה מהאיחוד. בכל מקרה, כרגע אנחנו, האנשים בסיטי של לונדון, משתדלים לא לשדר פניקה וממתינים לראות מה יילד יום ומה יהיו תוצאות המשאל".
לעזוב או להישאר?
ד"ר איל הורוביץ, יו"ר פירמת בייקר טילי ישראל, אומר כי ליציאה מהאיחוד יהיו בעיקר השלכות על אירופה, ולא על ישראל. "אמנם ישראל מקיימת קשרי מסחר ענפים עם בריטניה, בעיקר בתחומי המסחר, השירותים, הנדל"ן וההיי־טק, אבל עזיבה בריטית של האיחוד לא צפויה להשפיע משמעותית על הקשרים הכלכליים עם ישראל" (ראו מסגרת). ישראלים רבים משקיעים בשנים האחרונות בשוק הנדל"ן הרותח של לונדון. אנליסטים מעריכים כי יציאה של בריטניה מהאיחוד תגרום להאטה בשוק הנדל"ן ולירידת מחירים. במילים אחרות: הזדמנויות נדל"ניות רבות למי שמוכן לקחת סיכונים.
כעת רק נותר לחכות לשעות הצהריים של יום שישי הקרוב כשיתפרסמו תוצאות המשאל וייוודע אם בריטניה נשארת באירופה או מתגרשת מהיבשת.
ואיך זה ישפיע עלינו?
את השפעות יציאתה של בריטניה מהאיחוד האירופי, אם תקרה, לא צפויים להרגיש מרבית אזרחי ישראל – לפחות לא בקרוב. עיקר ההשפעה על ישראל קשורה ליצוא לבריטניה, שמוערך ב־6% מסך היצוא של ישראל. יניב חברון, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אקסלנס, העריך אתמול כי "ברקזיט יוביל לחולשה של הליש"ט ב־8%־10% נוספים, וכמובן שתהיה פגיעה ביצואנים שעובדים מול בריטניה – אבל לא הרבה מעבר לכך".
צחי מלאך, מנכ"ל חברת אשרא לביטוח סיכוני סחר חוץ, ציין כי "פרישה של בריטניה צפויה להגדיל את חוסר הוודאות בשווקים ועלולה, בתרחיש קיצון, אף לגרום לקריסה בסחר הבינלאומי. למרות שתרחיש זה בעל הסתברות נמוכה, המלצתנו היא להמתין עם חתימת הסכמי יצוא חדשים עם בריטניה בשבועיים הקרובים, במיוחד אם מדובר בפרויקטים משמעותיים ביחס להיקף העסקים של החברה, עד ההתבהרות סביב הנושא".
לדברי מלאך, "היקף יצוא הסחורות לבריטניה בשנת 2015 עמד על קרוב ל־4 מיליארד דולר, לפי נתוני מכון היצוא. היצוא הישראלי לבריטניה הוא בעיקר בתחומי התרופות אבל גם פלסטיק, ציוד מכני, ציוד אלקטרוני וציוד אופטי". מלאך העריך כי "פיחות הליש"ט עלול להקשות על לקוחות בבריטניה לעמוד בהתחייבויות שלהם". לדבריו, "גם במקרה של פרישה, בריטניה תיוותר אחת הכלכלות החזקות בעולם. עם זאת, ההערכה היא שיציאה מהאיחוד תגרום להתייקרות האשראי של בריטניה, מאחר שסיכון המדינה יעלה ולכן תידרש פרמיית סיכון גבוהה יותר. כן יש צפי לירידה בהשקעות של תאגידים בבריטניה, עקב העלויות וחוסר הוודאות לגבי הסכמי הסחר החדשים. הענפים שעלולים להיפגע הכי הרבה הם נדל"ן, תעופה, ביטחון, חומרי גלם, רכב, כימיקלים, מתכות וכרייה ותשתיות חיפוש גז".
יניב חברון מאקסלנס ציין כי יזמים ישראלים שעובדים מול בריטניה ורואים בה שער לאירופה כולה יידרשו ככל הנראה לחתום על הסכמים חדשים ונפרדים לאחר עזיבה אפשרית של בריטניה את האיחוד. עוד העריך כי האיחוד יבקש להטיל סנקציות על בריטניה במקרה של עזיבה. ומה באשר לתיקי ההשקעות? חברון ציין כי החשיפה של החסכונות הישראליים לבריטניה נחשבת למינורית ולכן גם במצב של ירידות חדות בשוק המניות הבריטי, לא צפויה השפעה מהותית עליהם.
הן מלאך והן חברון לא רואים ביציאה של בריטניה מגוש היורו משבר חמור אך מזהירים מפני "הידבקות" של מדינות נוספות ברצון לעזוב את האיחוד, דבר שעלול להביא בתרחיש קיצון לקריסתו ולקריסת מטבע היורו.
ואם בריטניה תחליט להישאר ביורו? לדברי חברון, יש הזדמנות חסרת תקדים להיכנס לשוק המניות לפני גל עליות אפשרי. בתרחיש כזה הליש"ט תתחזק בעוד שהיורו ייחלש קצת, לאחר שבשבועות האחרונים זרמו ביקושים גבוהים לאג"ח של גרמניה, שחיזקו את המטבע של האיחוד.
רועי ברגמן
