בית המשפט העליון הכריע: רוצחים ישלמו פחות פיצויים
אחרי שנים של מחלוקות, ואחרי שבית המשפט המחוזי קבע פעמיים שעבריין מורשע צריך לשלם פיצויים לא רק רק לקורבן העבירה אלא גם לבני משפחתו — בא בית המשפט העליון, ובפסק דין תקדימי הפך את הקערה על פיה | יורם ירקוני
הוויכוח הזה נמשך שנים, העסיק ערכאות רבות ועירב טיעונים משכנעים לכאן ולכאן. כעת, אחרי שכבר היה נדמה שהשופטים יישרו קו עם גישה אחת — בא בית המשפט העליון וקבע תקדים הפוך. ההכרעה התבקשה בשאלת הפרשנות הנכונה של סעיף 77 לחוק העונשין, המבסס את זכותם של נפגעי עבירה לקבל פיצוי כספי ממבצע העבירה, וזאת עוד במסגרת ההליך הפלילי, בלי קשר לתביעה אזרחית, וללא הוכחת נזק.
לשון הסעיף קובעת כי "הורשע אדם, רשאי בית המשפט לחייבו, בשל כל אחת מן העבירות שהורשע בהן, לשלם לאדם שניזוק על ידי העבירה סכום שלא יעלה על 258 אלף שקלים חדשים לפיצוי הנזק או הסבל שנגרם לו". המחלוקת התעוררה סביב הפעלת הסעיף בעבירות המתה, כשהשאלה הייתה האם הכוונה לזכות חד־פעמית לפיצוי שיועבר לעיזבונו של קורבן העבירה המנוח ויחולק בין יורשיו, או שמא כוונת המחוקק הייתה לאפשר לכל אחד מבני משפחתו של הקורבן — כגון בן־זוגו, הוריו וילדיו — לקבל פיצוי בסכום כזה. ובמילים אחרות: בעבירות המתה מי הוא "האדם שניזוק על ידי העבירה"? הקורבן הישיר שהומת או גם בני משפחתו?
העבריינים וסניגוריהם, שרוצים לשלם כמה שפחות, גרסו שהכוונה רק לקורבן הישיר של העבירה ושבכל מקרה הפיצוי לא יכול לעלות על 258 אלף שקל. לעומתם הפרקליטות והאגף לסיוע לקורבנות עבירה וסנ"ה (סיוע לנפגעי עבירות המתה) גרסו שהסעיף מאפשר לפצות גם את בני המשפחה הקרובה של קורבן העבירה, כשהסכום הנקוב בסעיף מתייחס לכל אחד מהם, כך שאם הנפטר הותיר ארבעה ילדים, אפשר לפסוק לכל אחד מהם סכום של עד 258 אלף שקל.
בשני פסקי דין שניתנו בתקופה האחרונה — האחד בתיק של אריציה סונגו שהורשע ברצח זהבה צ'קול, והשני בתיק של אבנר טווק שהורשע בהריגת בת זוגו לשעבר, נאוה חן — פסק הרכב השופטים של בית המשפט המחוזי בלוד לטובת עמדת הפרקליטות והאגף לסיוע. השופטים, מנחם פינקשלטיין, ליאורה ברודי ורמי אמיר, קיבלו את עמדת עורכות הדין רות אלדר וורד אנוך, שטענו כי לשון סעיף 77 מדברת על "אדם שניזוק על ידי עבירה" ולא על "קורבן העבירה", ולכן יש לפרש אותה כמרחיבה את הזכאים לפיצוי מעבר לנפגע עצמו.
טווק ערער לבית המשפט העליון, אשר בתחילת החודש נתן פסק דין עקרוני שהופך את הקערה על פיה ומקבל את הערעור ואת עמדת הסניגורים. פסק הדין ניתן ברוב דעות של השופטים דפנה ברק־ארז ואורי שוהם, מול דעת המיעוט של השופט אליקים רובינשטיין.
השופטים אמנם הכירו בחשיבות של מתן פיצוי לנפגעי עבירה בדרך קלה ויעילה, ללא צורך בהגשת תביעה אזרחית שניהולה עשוי להימשך זמן רב, אולם ציינו כי קיים קושי רב לחייב את מבצע העבירה בפיצוי שעשוי להגיע למאות אלפי או מיליוני שקלים (בהתאם למספר הנפגעים), וזאת בלי הליך מינימלי של הוכחת נזק ממשי. לפיכך שופטי הרוב ברק־ארז ושוהם קובעים כי סכום הפיצוי הקבוע בסעיף 77 צריך להיות סכום הפיצוי המקסימלי בתיק, אולם מציעים שהכנסת תגדיל את הסכום הקבוע בו מעבר ל־258 אלף שקל.
"מטרת החוק היא ליתן סעד ראשוני לנפגע העבירה, שאינו ממצה בהכרח", הסבירו שופטי הרוב, "מדובר בפשרה בין שני שיקולים מנוגדים: מחד גיסא, הרצון להקל על נפגעי העבירה בקבלת פיצוי על נזקיהם, ומאידך גיסא, הכרה במגבלותיו של ההליך הפלילי כהליך שבו לא מתקיים בירור ממשי של היקף הנזק של קורבן העבירה, וממילא לא חלים עליו כל הכללים והכלים של דיני הנזיקין לפסיקת פיצויים".
"הלב יוצא אל בנותיה של המנוחה", הוסיפו. "אין ספק שמן הראוי לפצותן על נזקיהן, ואף ברור כי כל פיצוי כספי שיקבלו לא יחליף את מקומה של אמן בחייהן. אולם לא זו השאלה שבפנינו. השאלה שאנו נדרשים להשיב עליה היא האם נכון להפוך את ההליך הפלילי למסגרת רחבה של פסיקת פיצויים, וזאת ללא בירור של ממש של היקף הנזק שנגרם. אין מדובר במקרה הקונקרטי המונח בפנינו, אלא בשאלה של סמכות ושל קביעת המסגרת המתאימה לדיון. אין בכך כדי לגרוע מזכותן של המשיבות להגיש תביעה אזרחית נגד המערער".
שופט המיעוט אליקים רובינשטיין סבר כי יש להמשיך ולפסוק את הפיצוי לכל אחד מקרובי קורבן העבירה, והסביר כי יש להעדיף את פירוש החוק המיטיב עם נפגעי העבירה. לדבריו "ניתן היה לטעון כי המדובר בסעד ראשוני לנפגע העבירה, שאינו ממצה את הסעדים האפשריים, ודרך המלך תהא תביעה אזרחית במלוא שיעור הנזק. אלא שאליה וקוץ בה: במקרים רבים האפשרות לתביעה אזרחית 'רגילה' היא תיאורטית ועלולה להישאר 'על הנייר' בלבד, שכן לנפגעי עבירה רבים אין הכוחות הנפשיים לפתוח את האירועים הטראומטיים לדיון מחודש לאחר שההליך הפלילי הגיע אל סופו. סבורני כי הן לשון החוק והן תכליתו מכוונים לתקרת הפיצוי לכל אחד מנפגעי העבירה".
מאחר שפסק הדין לא ניתן פה אחד, ייתכן שגם כעת לא מדובר בסוף פסוק ואגף הסיוע המשפטי יגיש בקשה לדיון נוסף בהרכב מורחב של שופטים.
