מארס טורקי

בעקבות "אישית לוחצת", 17.6.16

מהראיון שקיימתם עם דיוויד בלאט די ברור שהמאמן המנוסה – המעיד על עצמו שהוא יותר ישראלי מאמריקאי – דוגל במשפט: "החיים הם כמו רכיבה על אופניים, כשקל לך סימן שאתה בירידה". כך בדיוק ניתן לאפיין את קריירת האימון של בלאט, במיוחד בתקופה האחרונה. כי היו מי שתהו וטענו שהחתימה בדרושפאקה הטורקית היא ירידה ברמה, הליכה עיוורת אחרי הכסף שהוצע לו שם ובכלל נטישה לנצח של קריירת האימון בליגה הטובה בעולם.

לא כך הם פני הדברים, כי אם התמודדות עם אתגר חדש שניצב בפני בלאט, והוא, בצורה כה אופיינית, ניצב איתן אל מול האתגר ואין לי כל ספק כי יעמוד בו בהצלחה יתרה.

העובדה שבלאט לא קיבל ג'וב באחת מקבוצות האן־בי־איי שבהן התראיין אינה מעידה שלא הצליח להרשים, או שהיה פחות טוב מאלו שחשקו במשרה הזו (וחלקם גם קיבלו אותה). בלאט הרי מחזיק ברקורד מעולה לכל הדעות בעונה וחצי שבהן אימן (כפי שהוזכר בראיון), אך בליגה הזו הפוליטיקה והכסף "מדברים חזק" ועל כן בלאט לא קיבל את המושכות באחת מאותן קבוצות.

לעניות דעתי, הדלת הזו לא נסגרה בפניו והיא עודנה פתוחה לרווחה. דיוויד בלאט מתמודד כעת עם אתגר קשה, אבל אין לי ספק שיצליח בו ויסלול את דרכו בחזרה לאן־בי־איי. כי דווקא כשקשה, סימן שאתה בעלייה. 

יוגב ישראלי, שדה־נחום

קינג דיוויד

בעקבות "אישית לוחצת", 17.6.16

לקראת יום העצמאות הבא, יכולה ועדת פרס ישראל להיות רגועה, כי כבר יש מועמד בולט לפרס ישראל בקטגוריה "עושי טוב למען החברה והמדינה בישראל". זהו לא אחר מאשר דיוויד בלאט, ש"עשה טוב" לכל כך הרבה ישראלים, כשהביא להם כה הרבה נחת, שמחה, כבוד וגאווה. כולם רוצים חלק בהצלחה גורפת שכזו, כדי להתבשם בה. ולפיכך, הראיון היה כה מעניין, מרתק וחשוב, משאין אפילו אחד בישראל דהיום שאינו מכיר ומוקיר את בלאט, שהפך למותג הישראלי המצליח ביותר זה שנים והצליח להמריא מעל ומעבר למגבלות הקלישאה "זה רק ספורט". הוא תרם ערך מוסף משלו והפך את הצלחתו הספורטיבית לתופעה ישראלית ייחודית.

אז תנו לספורט לדבר, ובמיוחד לבלאט, שתמיד מצליח לספק את הסחורה, כי "יש לו את זה" והוא מצליח באותם מקומות שבהם האחרים מצליחים פחות.

גדעון גרינפטר, חיפה

רק להתגאות

בעקבות "אישית לוחצת", 17.6.16

דיוויד בלאט, צוטטת בכתבה כשאמרת שאתה לא מאמין שרוב הישראלים הפכו מאוהדי קליבלנד לאוהדי גולדן־סטייט אחרי הפיטורים שלך. אז דע לך שזה כן נכון. זה קרה בן לילה, ואתה יכול רק להתגאות בזה.

אמנם הערצתנו לעודד קטש לא גאתה כשהניף את גביע אירופה עם פנאתינייקוס מול הפרצוף של כולנו.

אבל עכשיו, כשתאמן את דרושפאקה הטורקית, היה סמוך ובטוח שיהיו לא מעט ישראלים שפתאום ישכחו, ולו לעונה ספורטיבית אחת, את זיכרונות ה"מרמרה" ויעודדו את קבוצתך בדרך לגמר היורוליג.

ארז שלום, גבעתיים

לצחוק בבוקר

בעקבות טורו של רענן שקד, 17.6.16

רענן, קראתי אותך כמו תמיד בשבת בבוקר, וגרמת לי לצחוק. כתבת טור נפלא שמשאיר טעם של עוד, כמו תמיד. בחרת בשיתוף פעולה בין־הורי והבהרת את הנושא, שמביא הרבה זוגות למריבות ולגירושים. וכמו תמיד, האופטימיות מנצחת בטורים שלך. אז תמשיך לגרום לנו לצחוק.

פרידה לוי, הרצליה

משחקי שליטה

בעקבות טורו של מאור זגורי, 17.6.16

מדם ליבו תוהה היוצר מאור זגורי בפרשת ילדי תימן: "איפה השמאל בסיפור הזה?" אך גם הוא בעצמו מבין כי אין לצפות ממי שבזמן שלטונו קרו הדברים, לשתף פעולה בחשיפתם.

אני רוצה לעזור, ויש לי עצה מעשית לחלוטין למר מאור זגורי: אתה, כיוצר מפורסם ובעל יכולות, כאיש תקשורת, קום ופעל בכל כוחך להפלת שלטון השמאל בישראל ולהחלפתו בממשלה של הימין.

כאשר זה יקרה, אין לי ספק כי ממשלה של הימין, הן בשל רצונה המובן להציג קבל עם ועולם את פשעיו המבחילים של השמאל, והן, ואולי בעיקר, בשל היות הציבור המזרחי החם והנפלא בישראל בוודאות וללא שום צל של ספק בשר מבשרה ובבת עינה של הנהגת הימין, ברור לחלוטין כי הדבר הראשון שתעשה ממשלה של הימין, כאשר, בעקבות פעילותך, תעלה לשלטון, יהיה לפתוח מיידית את כל הפרוטוקולים החסויים בנושא ילדי תימן, להציגם ברבים, להעניש את מי שיימצאו אשמים ולהחזיר את החטופים למשפחותיהם, ובא לציון גואל. 

כל כך פשוט, הן בנושא ילדי תימן והן בכל תחום אחר. רק להפיל, סוף־סוף, את ממשלת השמאל ולהציב במקומה בראש המדינה ממשלה של הימין.

אה, כבר יש לנו ממשלת ימין? סליחה.

אריה גל, כפר־סבא

סיפור עצוב

בעקבות טורו של מאור זגורי, 17.6.16

מאור זגורי כתב בטורו המרגש על חטיפת ילדי תימן, וזו הזדמנות להזכיר סיפור עצוב נוסף מאותה תקופה אפלה: ידוע לי על משפחה מזרחית ברוכת ילדים, כולם בריאים, והנה בלידה האחרונה של האם נולדה לה תינוקת בריאה שדומה לאחיה ולאחיותיה.

ביום שעמדו לצאת מבית החולים, האחות הושיטה להורים הנרגשים תינוקת בלונדינית תכולת עיניים ומשותקת. הם סירבו לקחת אותה ודרשו את בתם, אך אחות בית החולים צחקה ואמרה: נו, באמת, אתם לא מכירים את הבת שלכם? והראתה להם את דלת היציאה.

הם יצאו מבית החולים דומעים ומובסים, כשהם יודעים שהשאירו מאחור את בתם המתוקה והבריאה.

שיבולת ברזני, ירושלים

על המחלוקת

בעקבות טורו של חנוך דאום, 17.6.16

חנוך דאום מחלק את המחלוקות השוררות בישראל בין כאלה הנערכות לשם שמיים ובין כאלו שלא. לצורך הטיעון הוא מגייס את בית שמאי ואת בית הלל כמשל היסטורי, רק שאז המחלוקות הללו הביאו לחורבן הבית השני. האם ההיסטוריה חוזרת? האם באמת?

אני סבור שלא. בעידן הנוכחי, המחלוקת היא ויראלית־וירטואלית. הן בשמאל והן בימין מודעים לעובדה שלא נעים לשבת בבית קפה כשלידך שורקים כדורים.

השאלה היחידה שנותרה היא כמה לְחָיַיִם יש לך. כי אם תושיט את הלחי השנייה, האם יש ברשותך לחי שלישית בכיס?

לדעתי אין שום מחלוקת, אבל הכל הפוך על הפוך. הימין בשטחים מעסיק פלסטינים כיד המלך, לעיתים קרובות עם חיוך על הפנים. השמאל אוהב ערבים רק כדי לנגב חומוס באבו־גוש. אבל להכניס אותם לבית? לתת להם לגור בכניסה שלך? לא בבית ספרם.

הוסף לזה פמפום מצד התקשורת, והרי לך מחלוקת לכאורה, החוצה את העם וכמעט ממוטטת אותו.

בריל מרק, כפר־סבא