שיקום יערות אחרי שריפות, מחקרים פורצי דרך בתחומי חקלאות חסכונית במים ואפילו גילוי תרופות מצילות חיים: אלה רק חלק מהתפקידים שממלאים הגנים הבוטניים בישראל, מעבר לחיזוק ההיכרות והקשר עם הארץ ונופיה. אבל עכשיו עומדים הגנים הבוטניים מול סכנה ממשית של התייבשות וסגירה, אחרי ששר החקלאות אורי אריאל הודיע על קיצוץ דרסטי בתקציב המיועד להם.
"הקיצוץ בתקציבים הוביל לזה שאנחנו כבר לא יכולים לבצע הרבה פעילויות שהגן הבוטני עסק בהן, כמו שימור צמחים בסכנת הכחדה ופעילויות מחקריות", אומר אורן בן־יוסף, מנכ"ל הגן הבוטני בגבעת רם. "למעשה, כל התחום המקצועי של הגן לא יכול להתקיים, כי הוא לא מקבל תמיכה משום גוף חוץ ממשרד החקלאות. המשמעות היא שהרבה צמחים שאנחנו כולנו מכירים – לא יהיו יותר, אם הגן הבוטני לא יוכל לבצע שימור. אני מזכיר את אסון צינור הנפט בערבה בשנה שעברה, את אסון השריפה בכרמל בשנת 2010 – אלה מקרים שהתפקיד של הגנים הבוטניים בהם הוא קריטי. צמחים שנשמרים אצלנו כיום – לא נוכל להמשיך לשמור ולא נוכל לדאוג להחזרתם לטבע, ידע מדעי שנצבר לא יוכל להישמר, עובדים שהכשרנו במשך שנים לא יוכלו להמשיך לעבוד כאן. כל התחום ילך ויושמד".
בשנה שעברה הודיע שר החקלאות אריאל שתקציב הגנים הבוטניים יקוצץ ב־97 אחוזים: מחמישה מיליון שקל ל־100 אלף שקל, שיחולקו בין 11 גנים בוטניים. קיצוץ שמשמעותו ייבוש הגנים הבוטניים. מנהלי הגנים בשיתוף ארגוני סביבה נעמדו על הרגליים האחוריות ונאבקו במלוא כוחם נגד ההחלטה. בעקבות מאבקם, בוטל הקיצוץ המסיבי והתקציב נקבע לשני מיליון שקל.
"יוצא שבעצם אנחנו מקבלים 40 אחוז ממה שהיינו צריכים לקבל", מסביר בן־יוסף. "בנוסף, מספר הגנים הבוטניים עלה. יש גנים קטנים יותר שבעיית התקציב מאיימת על קיומם כמו 'חוות הנוי' ו'נקודה ירוקה' שממש בסכנה. גם אצלנו הפחד הכי גדול שהמקום יהפוך לפארק או למקום שיזמי נדל"ן יבקשו לתכנן עליו מגרשים או כבישים. בלי פיתוח מקצועי לא נוכל להתמודד מול היוזמות. גם הגנים הבוטניים הגדולים נמצאים בסכנה, ולא לעולם חוסן".
גזר דין מוות
בשנת 2006 חוקק בישראל חוק הגנים הבוטניים, שעיגן את התמיכה הממשלתית בגנים. על פי החוק, יתוקצבו הגנים המוכרים על ידי משרד החקלאות בהתאם לתקציב שייקבע בחוק התקציב השנתי. שר החקלאות, לאחר התייעצות עם המועצה, יקבע את המבחנים לתמיכה בגנים המוכרים.
"בישראל קיימים כיום 11 גנים בוטניים מוכרזים – חלקם פועלים תחת אוניברסיטאות או מכללות וחלקם באופן עצמאי", אומרת כנרת מנביץ', אחראית תוכן וקשרי חוץ בגן הבוטני של אוניברסיטת תל־אביב. "כל הגנים הבוטניים מארחים את הקהל ומהווים מוקד לחינוך ולהוראה בנושא צמחים. הגן הבוטני שלנו מוקדש למחקר. זה גן אוניברסיטאי ונעשים בו מחקרים על מדעי הצמח, ומחקרים בנושא חקלאות. המכון לחקר הדגנים עורך פה באופן קבוע את המחקר על השבחת החיטה, על האבולוציה של הצמחים. אנחנו עוסקים בשמירת הטבע באופן אקטיבי. למשל, אנחנו מחזירים לטבע, לבתי הגידול הטבעיים שלהם, צמחים שגדלו בגן הבוטני ונעלמו מהטבע לפני כמה שנים. מעבר לזה, אחד הדברים החשובים ביותר שאנחנו עושים זה הוראה וחינוך. יש חשיבות מאוד גדולה שהציבור, ובוודאי שהילדים, יבינו את עולם הטבע. כשאנחנו מדברים על מזון, על קוסמטיקה, על פיתוחים בטכנולוגיה ועל תרופות – הרבה פעמים הם מגיעים מעולם הטבע. ואם לא ניתן להם את המקום החשוב בעולם שלנו – נמצא את עצמנו בידיים ריקות, כך למשל נוכל לפספס את התרופה הבאה לסרטן שחבויה באלמוג או בצמח אחר שאנחנו עדיין לא מכירים".
התקציב מגיע כולו ממשרד החקלאות?
"הגן הבוטני שלנו צמוד לקמפוס בלב רמת אביב. אנחנו אמנם שייכים לאוניברסיטה אבל זה לא שהאוניברסיטאות בישראל שוחות בכסף. אנחנו מקבלים תמיכה מהאקדמיה ומשלמים את המשכורות אבל זה לא מספיק. אנחנו מתקיימים מתקציבים זעומים ביותר, ובהם מנסים לעשות משימות שלא תיאמנה. התקציב הממשלתי קוצץ בשנה שעברה בצורה מאד חדה, וגם בשנים שקדמו הוא ירד באופן משמעותי. עם השנים הסכומים התמעטו ובמקביל נוספו גנים לרשימת הגנים הבוטניים המוכרים".
בסופו של דבר הקיצוץ בתקציב היה קטן מהמתוכנן.
"גם הסכום הזה הוא גזר דין מוות לחלק מהגנים כי אין להם תקציב אחר. לנו יש תמיכה מהאוניברסיטה ועדיין זה לא מספיק לנו כדי להמשיך את מלוא הפעילות – אבל גנים שאין להם מקורות מימון – המשמעות היא סגירה של הגן הבוטני".
איך הקיצוץ בתקציב משפיע עליכם כיום?
"בשל הצמצום ההולך וגובר בתקציב שניתן לנו בשנים האחרונות, אנחנו בחוסר ודאות מוחלט לגבי מה שיקרה בשנה הבאה. אנחנו למעשה מתכננים את התקציב מבלי לדעת מהו. זה כולל פרויקטים שאנחנו רוצים להרים אבל לא יודעים בוודאות אם יהיה לנו כסף. כרגע אנחנו עושים רק מה שאנחנו יכולים להבטיח שנוכל לקיים בגן. אנחנו לא יכולים לשכור עובדים. לא יכולים לעשות פעילות לציבור. על פעילויות שקודם לכן נעשו בחינם, לצערנו, היום אנחנו צריכים לגבות כסף. למשל בסיורים מודרכים, אנחנו חייבים לכסות את עלות ההדרכה. לא נוכל להוציא לפועל ימי עיון, הרצאות, חוברות להדרכה עצמית. אנחנו ממשיכים לקיים את מה שאנחנו יכולים כי אנחנו מאמינים בחשיבות הפעילות של הגן ומקווים שמישהו יתעשת ויבין שזה תקציב שצריך להגיע לפחות בחלקו מהמדינה".
מטרה, משימה ושליחות
הגן הבוטני "נקודה ירוקה" בקיבוץ ניר עוז, על גבול רצועת עזה, קיים מאז 1960 ומתמקד בגידול צמחים באקלים מדברי, תוך צמצום השימוש במים.
"תפקידם של הגנים הבוטניים הוא לשמר מינים, לתת בסיס למחקר לתעשייה חקלאית, לגידולים חדשים, לעסוק בשימור גנים", מסביר מנהל "נקודה ירוקה", רן פאוקר. "עם שני מיליון שקלים שאמורים להתחלק ל-11 גנים מה אפשר לעשות? הגן שלנו מאוד ייחודי, אין הרבה גנים בוטניים כמו שלנו בעולם. אנחנו בודקים כאלף מינים שיגדלו בנגב ללא השקיה, או עם השקיית עזר שמשתמשת ב־30 אחוז מכמות המים. אנחנו עושים את זה בניסוי מסודר. 20 אחוז מהמידע שברשימת משרד החקלאות על צמחים חסכני מים הגיע מהמידע שאנחנו חקרנו. העניין הוא שללא התמיכה לא נוכל להמשיך לעשות זאת. אנחנו לא מצליחים אפילו לחדש שילוט, לא מצליחים לחדש את דרכי הגישה, להרחיב את הגן או לתחזק אותו. עוד לא הגענו למצב שבו צמחים נפגעים, אבל המידע שנאסף והמחקרים נפגעים".
מנהל הגן הבוטני באוניברסיטת תל־אביב, יובל ספיר, מסביר אף הוא את הקושי הגדול בקיומו של הגן, אל מול הקיצוץ הקשה בתקציב. "אנחנו בהאטה, ואנחנו בקושי מצליחים להחזיק את הגן", אומר ספיר. "אנחנו ניזונים בעיקר מתרומות ועם זאת מנסים לעשות את המיטב. הצלחנו להשיג מימון לפרויקט גדול של שמירת טבע, של עצים ישראליים בסכנת הכחדה. זה פרויקט גדול שהתחלנו לאחרונה, ולמרות שזה היה התפקיד של הממשלה, היא לא מממנת את זה. בישראל יש מעל 400 מיני צמחים שמוגדרים בסכנת הכחדה. זה אחוז וחצי מכלל המינים בישראל. אחד הדברים הכי חשובים שאנחנו עושים בגנים הבוטניים, ואצלנו בפרט, זה פרויקטים של שמירת טבע. אנחנו מוצאים את הדרך הנכונה והטובה לשמר את המינים שלא ייכחדו. אנחנו עושים תיעוד גנטי ומרחבי, עובדים עם רשות הטבע והגנים. אוספים חומר צמחי כדי לשמר אותו מחוץ לבית הגידול, ומנסים להביא למצב שהעצים האלה, רובם מהאזור המדברי – יחזרו לגינון ולייעור. המטרה שלנו היא להגדיל את הכמות שלהם ולשמור עליהם. אנחנו לא מחכים למשרד החקלאות. אנחנו מנסים לעשות את הכי טוב שאנחנו יכולים – ואנחנו די מצליחים. עם כל הכבוד למשרד עם הקיצוצים יש לנו מטרה, משימה ושליחות, ואנחנו לא יכולים להפסיק אותה".
חשיבות קהילתית
ח"כ דב חנין נאבק יחד עם הארגונים החברתיים למען תקציב הגנים הבוטניים – מאבק שהצליח, כאמור, בחלקו. "בשנים האחרונות התמיכה הממשלתית בגנים הבוטניים הייתה בסדר גודל שנע בין שלושה לחמישה מיליון שקלים בשנה", אומר חנין. "בשנת 2015 השר אורי אריאל הוריד את התקציב ל-100 אלף שקלים בלבד. בעקבות המחאה והלחץ עלה התקציב לשני מיליון שקל. המשמעות היא קריסת מערך הגנים הבוטניים. הגנים הבוטניים הם נכס – גם נכס תרבותי וגם חינוכי. זה מקום שאנשים יכולים להכיר דרכו את הסביבה, כולל הסביבה הטבעית שהולכת ונמחקת אצלנו – זה מקום שילדים, נוער ומבוגרים יכולים להכיר את הצומח הארץ-ישראלי, זה חלק משמעותי מהחינוך שעוסק בהכרת הארץ, בחיזוק הקשר הרגשי עם הארץ. אנחנו מדברים על כסף מאוד קטן, לא על עשרות מיליונים, אלא על כמה מיליונים בודדים כדי לאפשר להחזיק את הגנים האלה בחיים. נעשית שם פעילות מאוד יפה – אפשר לפתח אותם למרכז של פעילות חברתית. אני הייתי הולך ומפתח את הגנים, במקום לייבש ולהחריב אותם".
גם נעמה ארקין מארגון "מגמה ירוקה" לקחה חלק פעיל במאבק הגנים הבוטניים, ואף השתתפה בדיון בוועדת המדע והטכנולוגיה שהתקיים לפני מספר חודשים – דיון שבעקבותיו נקבע כי התקציב יוגדל מ-100 אלף שקלים לשני מיליון.
"נכנסתי למאבק בתחילת השנה אחרי שגיליתי שקיצצו 97 אחוז מתקציב הגנים", מספרת ארקין. "עבדתי בגנים הבוטניים בגבעת רם, לכן אני מכירה את החשיבות והמרכזיות שלהם בתוך המרקם העירוני. הזדעזעתי כששמעתי שמתייחסים אל הגנים כאל מוסד שולי, ושאפשר לפגוע בתקציב שלהם בצורה כה חמורה. זה מעשה לא ראוי. בכל מקום אחר בעולם הגנים הבוטניים הם מקום שמשקיעים בו כסף, והוא נראה טוב. מלכתחילה התקציב לא היה גדול והוא מצטמצם מדי שנה. זה תקציב שלא מספיק להחזיק את הגנים הבוטניים בחיים. זכות הקיום שלהם מעוגנת בחוק הגנים הבוטניים. נכון שאין שם פירוט בכמה הם יתוקצבו, אבל ברור שהסכום שמשרד החקלאות מקצה מדי שנה לא מספיק כדי להחזיק את הגנים בחיים. בפעם האחרונה שביקרתי בגן הבוטני הראשי בגבעת רם הרגשתי כמה הוא נפגע מהמחסור בתקציב, וכמה חשוב להעביר לו כסף. אני יודעת איך גן בוטני אמור להיראות, והמצב שלו כיום לא טוב. כמבקרת בגן היה לי עצוב. זה הגן הכי גדול בישראל. אמורים להיות בו מעל 6,000 מיני צמחים, והוא לא נראה טוב.
"לגנים הבוטניים חשיבות שהיא לא רק אקולוגית ומדעית. הם לא רק חוקרים ושומרים על הטבע, מחזיקים בנק זרעים, מחזיקים צמחים נדירים שאפשר להחזירם לטבע, עושים אקלום של צמחים חדשים ועוסקים בפיתוח – יש להם גם חשיבות קהילתית. בגבעת רם משפחות רבות היו מגיעות בשבתות לגן, לזוגות שנישאו היה חשוב להגיע להצטלם בגן, הועסקו שם אנשים עם מוגבלויות – כך שיש למקום גם חשיבות קהילתית".
ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "משרד החקלאות רואה חשיבות רבה בקיום הגנים הבוטנים ובהמשך פעילותם. תקציב הגנים הבוטנים לא קוצץ השנה, ועומד, בדומה לשנה קודמת, על שני מיליון שקל. יש לציין כי כלל תקציב הפעולות של המשרד קוצץ בכ־40 אחוז, בנוסף לתמיכות שונות שאף לא תוקצבו כלל, לאור החלטות ממשלה שונות. למרות הקיצוץ, משרד החקלאות פעל לתקצוב הגנים הבוטניים לשנת 2016, בדומה לתקציב לשנת 2015 כאמור".
