'מוטרפים מאהבה', כך נקרא המחזה האמריקאי Fool for Love בתרגום העברי החדש והקולח של נועם שמואל. המחזה, שמועלה בימים אלה בהבימה, נכתב על ידי סם שפרד בראשית שנות ה־80. המחזאי תיאר אותו כיצירה שמתמצתת את מה שיש לו להגיד על היחסים בין המינים, אותם יחסים שהוא מסכם כ"בלתי אפשריים".

אדי ומיי ניהלו במשך שנים מערכת יחסים סוערת, שהיו בה משיכה מטורפת אך גם מידה רבה של דחייה, כעס ואכזבה עמוקה, בעיקר של מיי כלפי אדי הבוגדני. כעת, כשהם כבר לא ביחד, הם נפגשים במוטל מוזנח, ומה שהופך את הסיפור שלהם לבלתי אפשרי הוא סוד משותף. הסוד מתגלה בהדרגה כאשר נכנסת לתמונה דמותו של מרטין, החבר החדש של מיי - בחור טוב לב וקצת תמים, שלא מבין את מעמקי התשוקה והתיעוב המפעילים את שני הגיבורים. אותו סוד גם קשור בדמות רביעית, "הזקן", שיושבת מתחילת הערב לצד הבמה.

המחזה הקטן והמתוחכם של שפרד דורש משחק שהוא מצד אחד טעון ויצרי מאוד, ומצד שני שומר על ריחוק אירוני. בהצגה שביים שמואל באולם הבימרתף יש ארבעה שחקנים טובים, אבל עדיין לא הכל מתחבר כמו שצריך. גיל פרנק מצוין כאדי - דמות הקאובוי הנטוש והנוטש מתלבשת עליו כמו כפפה. ליאת אקטע מציגה מזג סוער ומראה מצודד כמיי, האישה שלא תיתן לשום גבר לשלוט בחייה, אך נוכחותו של פרנק מעט מגמדת אותה. היא נראית לעיתים קטנה ושברירית מדי. בעיה אחרת נוצרת בגלל פער הגילים ביניהם: אקטע צעירה מפרנק בכמה שנים טובות, לכן קשה להאמין שהדמויות שלהם הפכו לזוג כשלמדו ביחד בתיכון.

עודד אהרליך מלא חן והומור עדין כמרטין התמים, הנקלע בטעות לשדה הקרב הזוגי, ופולי רשף הוא ליהוק מעולה לתפקיד הקטן אך החשוב של הזקן הציני והשתוי. יש בו תערובת מרתקת של חן מזדקן ונבזיות. נאום הסיום שלו מרמז על שורשי המחלה הנואשת של הגבריות, הגורמת ליחסים בין המינים להיות כה בלתי אפשריים בעיני שפרד. זהו הצורך האינסופי של הגבר לרדוף אחר האישה המושלמת, הבלתי מושגת, גם כשמולו ניצבת אהבת חייו.