"אחרי שגילו אצלי ממצא מחשיד בשד, קבעו לי תור לבדיקת אולטרסאונד", מספרת ללי גרציה (46) מקיבוץ דפנה שבגליל העליון. "התור הכי קרוב שנקבע לי באזור הצפון היה לעוד שנה. שלחו אותי למכונים פרטיים, במרחק של שעתיים נסיעה, ורק בעזרת קשרים שהפעלתי הצלחתי לקצר את התור. בינתיים הסרטן התקדם לו בנחת לבלוטות הלימפה".

בשבוע הבא תחל גרציה, אם לילד בן 15, בסדרת טיפולי הקרנה שעבורם תיאלץ לנסוע מדי יום עד לבית־החולים רמב"ם בחיפה. "לא ייתכן שבשבוע הבא אצטרך לנסוע יום־יום במשך חודש ימים עד לרמב"ם בחיפה ולבזבז שעתיים וחצי רק על נסיעה מפרכת ומתישה ברכב אחד עם עוד שבעה חולים, כאשר משך הטיפול הוא שלוש דקות בלבד", אמרה אתמול בזעם.

אלא שגרציה אינה מקרה חריג. זוהי מנת חלקם של רבים מאוד מתושבי צפון הארץ שנאלצים להסתייע בשירותי הרפואה הציבורית.

זו הסיבה ש־18 ראשי רשויות מקומיות מהגליל העליון ומרמת הגולן מתכוונים לצאת למאבק להשגת תקציב משמעותי לשדרוגו של המרכז הרפואי זיו בצפת המשרת 250 אלף מתושבי הצפון. "הרפואה כאן מפגרת מאוד ביחס למרכז, ובכוונתנו להילחם על כך שהתקציב יאושר ויגיע בהקדם", הצהיר אתמול אלי מלכה, ראש המועצה האזורית גולן ויו"ר אשכול יישובי גליל מזרחי. "לתושבי הגליל המזרחי והגולן מגיע שירות רפואי, ואם צריך נצא לרחובות. ללא מרכז בריאות ברמה גבוהה לא נראה את התפתחות הפקולטה לרפואה, לא נזכה לכך שרופאים טובים יגיעו לכאן, וגם לא נראה צמיחה והגירה חיובית לאזורנו".

ראשי הרשויות העבירו פנייה דחופה לראש הממשלה ולכל השרים כדי לקדם את שדרוג התשתיות והמערך הרפואי בזיו. בין השאר דורשים ראשי הרשויות להקים בבית־החולים מרכז רפואה אונקולוגית למחלות הסרטן כולל אשפוז ושיקום ולהקים בית־חולים לפסיכיאטריה, בית־חולים שיקומי ומרכז לבריאות האישה. זאת נוסף על הרחבה משמעותית של השירותים הקיימים כיום.

"הייתי תל־אביבית ואני יודעת שאם הייתי מבקשת תור לאולטרסאונד, בתוך יומיים הייתי מקבלת אותו", אמרה גרציה. "במה אני שונה? אני משלמת את אותו תשלום לקופת החולים, אבל אותנו לא סופרים. היום יש לי כוח עוד לדבר, בעוד שבועיים גם זה לא יהיה לי".