שנים מדברים על הרכבת המהירה בין תל־אביב לירושלים, אינספור נתונים, לוחות זמנים, שמות של חברות, בעיות, ויכוחים, אבל לאחרונה הפך הפרויקט הגרנדיוזי הזה לעובדה שאפשר כבר לחוש את עוצמתה: לעבור על גשרים שמתחתם תהום יפהפייה, לנסוע רבע שעה שלמה בתוך מנהרה אפלה, לצאת מתוך כביש באדמה ולגלות פתאום את ירושלים לפניכם. שלא לדבר על המבצעים ההנדסיים והטכנולוגיים המרשימים – מחציבת מחילות בעומק ההר במכונות שנראות כמו זחלי ענק ש"מכרסמות" את הסלע, ועד בניית מקלט אטומי עצום מתחת לאדמה בתחנת בנייני האומה.
מנהרות 1 ו־2: מעל ומתחת לשער הגיא
שנה וחצי מהיום, תדהר הרכבת ב־160 קמ"ש, ארבע פעמים בשעה, ותוביל אותנו בין הבירה לבין העיר בלי הפסקה בפחות מחצי שעה. 28 דקות, ליתר דיוק. הפרויקט הגדול והמרשים הזה יכלול 57 ק"מ של מסילה, ועלותו מוערכת בכ־7 מיליארד שקל. יש בו חמש מנהרות ו־10 גשרים, וכ־700 מהנדסים ומאות אנשי מקצוע עובדים עליו בשלוש משמרות, 24 שעות ביממה. לדברי בעז צפריר, מנכ"ל רכבת ישראל, עיקר העבודה נעשתה, ועתה נותרו גימורים, הנחת מסילות, מערכות איתות וכו'. שר התחבורה, ישראל כץ, מתכנן לחנוך את הפרויקט בתחילת 2018 יחד עם הכביש המשודרג לירושלים, המבוצע בימים האלה במלוא התנופה.
יצאנו לסיור ברכב לאורך קטע התוואי שבין אזור שער הגיא לירושלים, שבנייתו הושלמה בימים אלה. 31 ק"מ שכוללים נוף מהיפים של ארצנו, את המנהרה הארוכה ביותר במזרח התיכון, את הגשר הארוך ביותר בישראל וגם את הגשר הגבוה ביותר בארץ. גם הציניים יתפעלו.
המנהרה הראשונה בדרך מתל־אביב לירושלים עוברת לאורך כ־ 3.6 ק"מ מלטרון לשער הגיא, והיא למעשה שתי מנהרות צמודות, בכל אחת נתיב לכיוון אחר. היא נכרתה, לראשונה בארץ, במכונת Tunnel Boring TBM) Machine)– גליל ענק שמסתובב וחופר תוואי עגול, ובו בזמן מתקין את דופנות הבטון (אורך המכונה כ־ 150 מטר, קוטרה כ־ 10 מטר, משקלה 1,500 טון, קצב הביצוע: 22 מטר ביום).. גשר באורך 35 מ' בלבד מחבר את מנהרה 1 למנהרה 2, שממשיכה משער הגיא לנחל יתלה, לאורך 1.2 ק"מ.
גשר 6: הכי ארוך
על הנוף לא צריך להכביר מלים – רואים בתמונה. מה שלא רואים הוא שמדובר בגשר הארוך ביותר בישראל, 1,250 מטר, שעובר מעל נחל אילון עד לטרון. הגשר, שנראה קצת כמו אמת מים רומית, הוא למעשה גשר כפול, כלומר שתי מסילות מקבילות בכיוונים נגדיים. על חלקו כבר הונחו הפסים
תחנת האומה: מקלט אטומי לשעת חירום
כשמגיעים לתחנת הקצה בירושלים, בין בנייני האומה לתחנה המרכזית, יש פתאום תחושה של חו"ל. התחנה משתרעת על 72,000 מ"ר, והרציפים נמצאים בעומק 80 מטר - מה שהופך אותה לאחת מחמש תחנות הרכבת העמוקות בעולם. הדרגנועים שמובילים למעלה כבר נראים, ויש גם שלוש מעליות, כל אחת ל־33 נוסעים. ארבעה רציפים של 320 מטר כבר נבנים (בתמונת הרקע). המערך הבטיחותי מתוכנן על פי אמות המידה הבינלאומיות המחמירות ביותר, לשהות של כ־4,000 נוסעים בו בזמן. התחנה גם מיועדת לשמש מקלט אטומי אזרחי לכ־2,000 איש בעת חירום. דלתות הפלדה שלו כבר מותקנות. בסמוך לתחנה ייבנו 1,200 חניות תת־קרקעיות.
גשר 10: הכי גבוה
עוד שיא ישראלי: זהו הגשר הגבוה ביותר בארץ - 95 מטרים - העובר מעל עמק ארזים. אתגר הנדסי וביצועי מרשים, וכך גם הנוף: למטה העמק, וירושלים כבר נראית לפנים. היום ניתן לחצות אותו ברגל, כפי שאנחנו עשינו, אבל לקראת סוף 2016 כבר יונחו עליו מערכות הרכבת. מהגשר ממשיך התוואי לתוך מנהרה 4, שאורכה כ־2.6 ק"מ. היא מתחילה מתחת לכביש 1 ממערב לגינות סחרוב, ומתפצלת בסופה לשתי מנהרות המגיעות אל שני אולמות התחנה בבנייני האומה.
גשר 8: ידידותי לטבע
הנקודה היפהפייה הזו, שבה התוואי עובר מעל נחל יתלה, היא הסיבה לעיכובים הרבים שהיו בהקמת תוואי הרכבת. מדובר בשמורת טבע שהארגונים הירוקים לחצו למנוע ככל האפשר פגיעה בה. כדי לעשות זאת, נבנה הגשר בשיטת היציקה המאוזנת, שמאפשרת לו לעמוד על ניצב אחד בלבד. בזכות זה הוא כבר זכה בפרסים בינלאומיים. גם נוסעי הרכבת יזכו בפרס בדמות הנוף הנפלא. אורך הגשר 160 מטר, גובהו 28 מטר, וגם הוא כפול - שני נתיבים, כל אחד משמש לכיוון אחר. בסמוך יהיה מנחת מסוקים, לשעת חירום.
מנהרה 3: 12 ק"מ בתוך האדמה
המבצע ההנדסי המרשים ביותר שהושלם בישראל. 11.6 ק"מ רצופים של מנהרה (שוב, שתי מנהרות צמודות) בעומק 300 מטר - הארוכה והעמוקה ביותר במזרח התיכון. ברכב עברנו אותה בכרבע שעה. הרכבת תעשה זאת בארבע דקות. הבאים מתל אביב נכנסים בנחל יתלה ויוצאים באזור נחל חלילים, מזרחית למבשרת־ציון. המנהרות הצמודות נכרו באמצעות שתי מכונות TBM. באחרונה, לאחר שאחד ממעברי השירות המחברים בין שתי המנהרות קרס, בחן צוות מומחים הולנדי את כל 46 מעברי השירות, ומצא שב־33 מהם יש סכנה לדליפת מים ולסדקים. רכבת ישראל תיקנה כבר 23 מתוכם בעלות של כ־12 מיליון שקל. הנושא מצוי עתה בבירור משפטי בין המדינה לבין חברת שפיר על האחריות לנזקים.
