155 יום נדרשו למערכת הצבאית להגיע למסקנה כי התנהגותה של תאיר קמינר הינה רעה וחמורה, ולכן אינה מתאימה כלל לשירות בצבא המוסרי ביותר בעולם. צה"ל, על מפקדיו, שופטיו, קב"ניו, ועדותיו ודובריו ניסה, במשך 155 יום, לשבור את רוחה של הנערה האמיצה הזאת, שניסתה ביושר ובהגינות להשיג הכרה בעמדתה המוסרית ולהשתחרר, כפי שמתיר החוק, בפטור מטעמי דת ומצפון.
קראו עוד על הנימוק לשחרורה של תאיר קמינר
לא להצהיר שהיא דתייה, לא להתייפח אצל הקב"ן, לא לשקר, לא להציג הצגות, ואפילו לא לארגן לעצמה שירות בעיתון "במחנה", למרות שכישורי הכתיבה שלה לא נופלים מאלה של חלק מהפוליטיקאים שכתבו שם.
צבא שממנה לתפקיד הרב הצבאי הראשי אדם הכותב כי חובה לסרב פקודה אם היא נוגדת את ההלכה לא מסוגל להכיל נערה אחת המאמינה, כמו הלל הזקן, כי המצפון שקול, ואולי אפילו עולה, על ההלכה בת מאות השנים.
שחרור מטעמי מצפון. פשוט וישר.
נדרשה התגייסות של העיתונות, של עשרות משפטנים ושל אזרחים רבים כדי לגרום למערכת הצבאית לפקוח את עיניה.
עצוב היה לראות איך מנסה המערכת החזקה במדינה, ואולי בעולם, לגרום לקמינר לרדת על ברכיה. כמו הבריון בכיתה ד' המנסה שוב ושוב להכות את הילד החלש בשכבה עד שיגיד שהוא נכנע. מעורר רחמים היה מפקד הבקו"ם בנימוקיו להארכת מאסרה. מרושעת הייתה החלטת ועדת המצפון, אשר קבעה כי סירוב לשתף פעולה עם הכיבוש אינו שיקול מצפוני.
אבל לא אלמן ישראל. יש ועדה חדשה, ועדה לבחינת התאמה לשירות, והיא קבעה כי צה"ל בכלל לא רוצה את קמינר. שתדע לה שלא רוצים אותה ואת שכמותה. ושאנחנו, צה"ל, ניצחנו, ולא היא. ועד כדי כך לא רוצים אותה, שאפילו לא טרחו להודיע למשפחתה מתי ואיך בתם משתחררת: אם הם לא יודעים לחנך ילדות — שילמדו על שחרורה מהעיתונות. ושייזהרו להם כל ששת המועמדים הפוטנציאליים לפטור מטעמי מצפון, שגם אותם אולי בכלל לא נרצה בשורותינו.
קרן האור היחידה בסיפור העצוב והעלוב הזה היא ששוב למדנו על כוחה של העיתונות. מי יודע עד מתי היו כופים עליה, עד שתאמר שהיא נכנעת, לולא נחלצו כמה עיתונאים, שאני גאה להיות ביניהם, להציג את האבסורד, הרשעות והנלעגות שבהתנהגות הצבא. וכמו שכבר כתבתי לכל מי שמיהרו להוקיע — אני ממש לא בעד סרבנות. לא הייתי רוצה שילדיי יסרבו לשרת, ואני שמחה שלא נאלצתי להתמודד עם הסוגיה הזאת.
אבל תאיר קמינר היא בוודאי לא דוגמה למשתמט שצה"ל צריך להפוך לסמל. נערה שנתנה ומוכנה לתת לטובת הכלל, שכל שנה משנותיה הצעירות הקדישה להדרכה ולהתנדבות, שהודיעה על נכונותה להמיר את שירותה הצבאי בן־רגע בשירות לאומי — זו בוודאי לא צריכה להיות דוגמה למען יראו וייראו.
ויש את עניין המידתיות. שש פעמים לשפוט אדם על אותו אישום. 170 יום בכלא בסך הכל, ומי יודע כמה עוד, לולא ההחלטה האחרונה בעניינה.
