בסוף הוא עשה את זה. זה קרה אחרי זמן פציעות, כשהזמן של רשות השידור אזל, האגרה נגנזה ואפילו המחליפים כבר התחממו על הקווים, אבל נתניהו רק נתן לכולם לשחק בכאילו, בעיקר כי הוא ידע מה יקרה בסוף. האמת היא שראש הממשלה לא יכול היה להיפרד מהשופר הציבורי הכנוע שלרגליו וכך, כמו עוף החול, רשות השידור נולדה מחדש אחרי שכבר הומתה. התרגיל המסריח גרסת 2016 יצא לדרך.

ארדואן לא היה עושה את זה יותר טוב. בעוד נתניהו משתעשע בכנסת ומלהג להנאתו, הוא כמובן לא גילה לח"כים על החלטתו למנוע את סגירת רשות השידור ורק שיחרר כמה רמזים. כשהדיון נגמר והעשן התפזר, הפצצה נחתה מכיוון ההסתדרות, שנבחרה להוציא את ההודעה לעיתונות כדי להבהיר את המסר: ראש הממשלה בסך הכל רוצה בטובת העובדים, אבי ניסנקורן יהיה נושא הכלים.

האינטרס של שני הצדדים ברור: נתניהו ממשיך לשלוט ברשות שידור מובסת, ואילו ההסתדרות מונעת פיטורים של כ־800 עובדים מהרשות, שאמורה הייתה להיסגר ערב החגים (בהנחה שעוד 200 היו נקלטים בתאגיד). הציבור ימשיך לשלם מכיסו מימון כפול, גם לרשות השידור וגם ל־110 העובדים החדשים שגויסו על ידי התאגיד ויקבלו משכורות גבוהות על עבודה שכמעט לא קיימת, כי אין להם במה ועבור מי לשדר.

ספק גם אם יהיה. ההחלטה של נתניהו קוברת למעשה את תאגיד השידור החדש. מישהו באמת מאמין שאפשר להחזיק גוף תקשורת באוויר במשך יותר שנה בלי לתת לו לעבוד? מישהו באמת מאמין שבאקלים הפוליטי הקיים תאריך הפתיחה מחדש יכובד על ידי ראש הממשלה?

למזלו של נתניהו, התנהלות התאגיד שיחקה לידיו. כפי שפורסם ב"ידיעות אחרונות", הצטברו עוד ועוד עדויות של השפלת עובדי רשות השידור הוותיקים בהליכי קליטה מתנשאים וקרירים שהוביל התאגיד. עיתונאים עם ותק של עשרות שנים סיפרו כיצד נאלצו לעבור ועדות קליטה משפילות שבהן נשאלו שאלות שמתאימות לסטודנטים בשנה א'. גם הצעות השכר שקיבלו היו מבזות לעיתים. קחו לדוגמא את המגיש יוסי הדר, שאחרי 20 שנה בקול ישראל קיבל את ההודעה על הפסקת עבודתו במייל. מהיר ואכזרי. מצד שני, התאגיד הציע משכורות עתק לרכש חדש, אומנם לפי מה שהחוק הסמיך אותם אבל מעבר למה שמקובל בשוק התקשורת.

עובדי רשות השידור התלוננו, בין השאר בפני חברי מרכז הליכוד שיקרים לליבו של ראש הממשלה. נתניהו הרגיש את השטח מבעבע. כשהצטרפו לכך התראות מהתאגיד על כך שלא יהיה מוכן לשידור במועד, זיהה ראש הממשלה את ההזדמנות לרדת מהעץ ששתלו עבורו גלעד ארדן ויאיר לפיד בקדנציה הקודמת. ניסנקורן רק היה האיש התורן עם הסולם. בסך הכל זה העולם של נתניהו, ואנחנו רק חיים בו. הדמוקרטיה תחכה.

ובינתיים ברשת

גלעד ארדן לא שותק

אופטימיות? גם בתאגיד השידור מגיבים

נבואת הזעם של מתן חודורוב