כשאיציק שחר (42) מהיישוב בית־אריה–עופרים שבשומרון הוזעק לפני כשבועיים לאירוע של תאונת דרכים, הוא מיהר כמתנדב מד"א לטפל בפצועים, לאחר מכן לבש את מדי המשטרה וכיוון את התנועה, ובסיום חבש את כובע כיתת הכוננות של יישובו ואבטח את האזור.

שחר, נשוי ואב לארבעה, בעל חברה לייעוץ אבטחה טכנולוגית, החל להתנדב כבר בהיותו סטודנט. "הפעלתי בהתנדבות צהרון לילדים בכיתות א'־ב' ומאז זה החל לבעור בי", נזכר אתמול. "יש בנתינה סיפוק שקשה לתאר במילים".

ושחר נותן בלי הפסקה: לפני כמה שנים כשנדרשו כבאים לנקודת הכיבוי היישובית הוא מיהר להירשם לקורס, לאחר מכן הצטרף גם למשמר האזרחי, וממש בשבועות האחרונים סיים קורס חובשים ונהגי אמבולנס במד"א.

"נזקקתי לשנתיים כדי לשכנע את נלי, אשתי, שאתנדב גם לכיתת הכוננות של היישוב", סיפר שחר, "אבל בלי התמיכה שלה לא הייתי מצליח להתנדב כל כך הרבה. בכל שבת, לפני תחילת השבוע, אנחנו יושבים עם משמרות ההתנדבות לשבוע הקרוב וקובעים מתי אנחנו ניפגש לבילוי משותף. בדרך כלל אנחנו מקפידים שזה יהיה ביום רביעי, אבל הפעם האחרונה שזה קרה הייתה לפני חודש".

בצה"ל משרת שחר בידיעת מודיעין מסווגת, וגם בה הוא עושה מדי שנה כ־60 ימי מילואים – חלקם הגדול בהתנדבות.

"חלק משמעותי מדרך החיים ביישוב שלנו נוגע לערבות הדדית", אמר אבי נעים, ראש מועצת בית־אריה–עופרים. "איציק הוא דוגמה לתושב שמקדיש חלק ניכר מחייו להתנדבות".