כמו מרבית השעשועונים שעלו כאן לאחרונה, גם "נעולים" היא ניסוי בינלאומי על חשבונם של צופי ישראל. ההבדל בינה לבין האחרים הוא ש"נעולים" מכריז על כך בגאון: מדובר בפורמט שנוצר בהולנד, צולם בהולנד, אבל משודר לראשונה בזכיינית "רשת" — שחברת אנדמול ההולנדית מחזיקה שליש מהבעלות עליה. הדיל פשוט: אתם נותנים לאקספרימנט את הרייטינג, אבל לא תקבלו את האחוזים ממכירתו לגופי שידור בחו"ל. נשמע הוגן בסך הכל.
קטע מתוכנית הבכורה של "זה המצב" בערוץ 2
כדי שבכל זאת נרגיש בבית, "נעולים" מונהגת על ידי גיא זו־ארץ, מי שנדמה כי ננעל בעצמו בתוך המסך ולכן מגיש כל דבר שזז, מ"הישרדות" דרך חידון התנ"ך ומגזין פרשת שבוע וכעת גם שעשועון. עוד לא מאוחר לסגור איתו גם על המהדורה המרכזית. הפורמט לא נטול פוטנציאל, אך גם לא חוסך בסרבול: יש בו מפתחות, דלתות מעבר, דלתות שאלות, דלתות אדומות. לא הרעיון הכי נהיר בתולדות הז'אנר, אבל אחרי "המשימה: אמזונס" הכל נשמע פשוט והגיוני יותר.
כשמצליחים להבין מי נגד מי ואיזו חברת דלתות מרוויחה מזה, נשארים עם אולפן מפואר ומשחק טלוויזיה סביר, אבל גם עם ההתנחמדות המעושה של זו־ארץ, רמת מתח מינימלית ובעיקר קצב בעייתי: אמש שני זוגות בלבד החזיקו כמעט שעה. לא בדיוק המתכון לחוויית צפייה סוחפת, אבל בינינו: מי בכלל פינטז על אחת ביולי־אוגוסט.
לעומת זאת, את "זה המצב" היו צריכים לנעול מאחורי בריח מטיטניום ולהשליך את המפתח לתוך לוע של טיגריס. מלכתחילה, ההיסטוריה של רשת עגומה בכל הקשור לתוכניות בידור וסאטירה שליאור שליין לא מעורב בהן. ייתכן שאתמול הזכיינית סידרה לו את אחד הערבים המשמחים בחייו.
התוכנית מבוססת על שילוב בין המגישים המפורסמים ירון ברובינסקי ומולי שולמן לקומיקאים אנונימיים יחסית. ניכר שברשת הבינו שאין להם את "ארץ נהדרת" החדשה ביד וניסו להנמיך ציפיות ואולי ליהנות מאלמנט ההפתעה. אבל השילוב בין טאלנטים שלא יודעים להגיש בדיחה, בדרנים שלא מיומנים בביצוע חיקויים וצחוקים שכנראה הוקלטו באולפנים של "זהו זה", ייצר מחזה מביך ומאוד לא נעים: האינטרס הוא לתמוך בתכנים שיציעו הומור אינטליגנטי וייתנו למציאות הישראלית ביס בישבן, במקום עוד שעתיים וחצי של ריאליטי. אפשר להעריך גם את ההימור על מצחיקנים לא מוכרים. הוא אומנם נובע גם מאילוצים כלכליים, אבל טוב וחשוב להעניק הזדמנות לדור חדש.
לא ככה. הפרק הראשון של "זה המצב" נכשל בסעיף האקטואליות, בסעיף המקוריות, בסעיף הכתיבה, בסעיף הביצוע והכי גרוע ‑ בסעיף הנשכנות. בכל מהדורת הבכורה לא הייתה אמירה בועטת אחת שתוכל לחפות על כל יתר הפגמים. גם למרחקים לא ניתן היה להבחין בניצוץ של תשוקה להפריע לבעלי הכוח ולהטריד את הקונצנזוס.
במונולוג האחרון שלו, ליאור שליין טען כי ראה הוכחה לפיה ראש הממשלה פעל כדי להוריד את "מצב האומה" לפני בחירות 2015. בנוגע ל"זה המצב", אין חשש שמקרה דומה יחזור על עצמו.
