היקף הלבנת ההון בישראל מוערך ב־20־50 מיליארד שקל בשנה. כך עולה מדוח הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ל־2015. בדוח נכתב, כי תחומי הפעילות העבריינית המובילים בישראל, הנקשרים לביצוע עבירות הלבנת הון או מימון טרור ב־2015, הם שוחד ושחיתות (21%), ארגוני פשיעה (18%), זיוף ומרמה (17%), מימון טרור (10%), הימורים (7%), חשבוניות פיקטיביות (6%) וסחר בסמים (5%).
חוק איסור הלבנת הון קובע שורת עבירות פליליות שהעונש עליהן הוא 7־10 שנות מאסר. הלבנת הון מוגדרת כביצוע פעולה ברכוש שמקורו בפשיעה, כגון סחר בסמים, סחיטה, ניהול וארגון הימורים בלתי חוקיים, מעילות, שוחד, ועוד. הדבר נעשה לצורך הסתרה או הסוואה של מקור הרכוש וזהות בעליו וכן כדי להטמיעו ברכוש לגיטימי. מהדוח עולה, כי דפוסי הפעולה הבולטים להלבנת הון בשנת 2015 היו שימוש במזומן (16%), העברות בינלאומיות (12%), פעילות באמצעות נותני שירותי מטבע (10%), חברות ואנשי קש (9%) ונדל"ן (6%). תחום הנדל"ן בלט בשנה האחרונה כמי שהרשות רואה בו סיכון מוגבר להלבנת הון. הרשות הקדישה תשומת לב מיוחדת לאיתור נכסי נדל"ן ששימשו להלבנת הון.
בדוח מובאים לא רק מקרים שבהם הורשעו עבריינים בהלבנת הון, אלא גם כאלה שבהם הוטלו עיצומים על אזרחים. כך, למשל, באחד המקרים שטופל על ידי ועדת העיצומים של המכס, נתפס אזרח ישראלי שיצא לירדן עם בת זוגו כשעליו נמצא סכום לא מדווח של כ־444 אלף שקל. הכסף נמצא, בין השאר, כשהוא מוחבא בגרביים של אותו אדם ובתא הכפפות של המכונית. האיש טען כי מקור הכספים בעבודתו וכי נשא את הכסף על גופו משום שחשש להשאירו בבית. הטענה נדחתה, ונקבע כי האיש לא הביא ראיות למקור הכספים ולפיכך נקנס ב־300 אלף שקל. במקרה אחר עבר עולה חדש מצרפת במסלול הירוק בנתב"ג, ובבדיקה נמצאו אצלו שטרות בהיקף של 1.9 מיליון שקל שלא דווחו. העולה טען שמדובר בחסכונות ובזכיות מהימורים. הוטל עליו קנס של 350 אלף שקל.
במקרה אחר הטילה ועדת העיצומים של בנק ישראל על בנק לאומי קנס של 4.2 מיליון שקל. זאת לאחר שממצאי ביקורת העלו כי בכמה מקרים לאומי לא עמד בתקנות איסור הלבנת הון.
מהדוח עולה, כי חלה עלייה משמעותית בדיווחים המתקבלים ברשות מגורמים פיננסיים, שהגיעו השנה ל־73,800, עלייה של כ־22% לעומת 2014. כ־78% מהדיווחים הללו הגיעו מהמערכת הבנקאית. עוד בולטת עלייה בדיווחים על העברות כספים במעברי הגבול, שהגיעו ל־12,500 דיווחים: עלייה של 33% ביחס ל־2014.
החוק מטיל חובת דיווח על אדם המכניס או מוציא כספים מישראל מעל סף הדיווח, העומד כיום על 100,000 שקל ומעלה (למעט במעבר ארז, בו סף הדיווח עומד על 12,000 שקל). חובת הדיווח חלה על הכנסה והוצאה של כספים במעברי הגבול, בדואר, או בדרך אחרת. אדם הנכנס לראשונה לישראל על פי אשרת עולה מחויב לדווח על כספים בהיקף שמעל 1.25 מיליון שקל.
שרת המשפטים, איילת שקד: "ההתמקדות במממני הטרור, תוך שימוש בשיטות שפותחו למאבק בארגוני הפשיעה ובהלבנת הון, הפכה לכלי מרכזי במאבק בטרור".
ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, ד"ר שלומית ווגמן: "בשנה החולפת רשמה ישראל הישג משמעותי, לאור החלטת ארגון ה־FATF (כוח משימה בינלאומי הנאבק בהלבנת הון, ל.ד.) על צירופה כמדינה משקיפה".
