זהו כנראה חלומו הרטוב של כל סטלן מצוי: חממה שהוקמה לפני שנה במכון וולקני, שוכנת בקריה החקלאית בראשון־לציון ומאובטחת באמצעי מיגון משוכללים בכל שעות היממה. על פי דרישת המשטרה, היא נעטפה בבד יוטה ירוק ואטום, כדי שהנוסעים בכביש לא יראו שמאחוריו גדלים כמאה סוגים של קנאביס – חלקם כאלה שיובאו במיוחד מחו"ל לצורך הכלאה והשבחה.
אבל כדי להדגיש שכאן מדובר במחקר מדעי ולא בשום דבר אחר, במרחק הליכה מהחממה הזו הונחה לאחרונה אבן הפינה למוסד ייחודי בעולם – המרכז לחקר השימוש בקנאביס רפואי. ממש בימים אלה עומד המדען הראשי של משרד החקלאות, ד"ר אבי פרל, לפרסם קול קורא למדענים ישראליים המעוניינים לחקור את התחום המתפתח הזה. תקציב המחקר – שמונה מיליון שקל. החזון הוא שמדינת ישראל תהיה הראשונה בעולם שתפתח מצמח הקנאביס תכשירים רפואיים שיימכרו באישור. בנוסף לכך, הרצף הגנטי הנקי הראשון של צמח הקנאביס יאוחסן בבנק הגנים של מכון וולקני, וישראל תשאף להבטיח את הקניין הרוחני שלה על כל תכשיר עתידי או זן שיפותח בארץ.
במקביל, אישרה הממשלה בחודש שעבר רפורמה מקיפה בתחום הקנאביס הרפואי (על המצב בעולם – ר' מסגרת). בין היתר נקבע, כי לא יהיו מגבלות על מספר המגדלים של קנאביס רפואי ועל מספר העוסקים בתחום. עוד נקבע כי מוצרי הקנאביס יופצו לבתי המרקחת ושם יסופקו למטופלים. כיום, מחולקים לחולים בישראל כ־11 אלף ק"ג קנאביס בשנה. אחרי הרפורמה, משרד הבריאות צופה עלייה של כ־20% ויותר בשימוש. רק 35 רופאים בישראל (כמחציתם אונקולוגים בבתי החולים) יכולים לרשום לחולה שימוש בקנאביס רפואי, אך במתווה החדש יוכשרו בשלב הראשון כ־100 רופאים נוספים.
לאחרונה החלו גם דיונים בוועדת מנכ"לים ממשלתית מיוחדת, כדי להכריע אם אפשר יהיה לייצא קנאביס רפואי מישראל. ההערכות הן כי יצוא של קנאביס עשוי ליצור אלפי מקומות עבודה ולהביא להכנסות של עד מיליארד שקל בשנה. היום נמכרות באירופה 1,800 טונות של קנאביס רפואי בחודש, במחיר ממוצע של שמונה יורו לגרם, והשוק כולו מגלגל 14.5 מיליארד יורו בחודש.
אז איך קרה שדווקא ארץ הקודש הקטנה, שבה הקנאביס מוגדר עדיין סם מסוכן האסור בשימוש, עומדת להפוך למעצמה של קנאביס רפואי?
יובל לנדשפט, העומד בראש היחידה לקנאביס רפואי (יק"ר) שהוקמה במשרד הבריאות לפני כשלוש שנים, מספר שמדובר בתהליך הנובע בין השאר משלוש החלטות ממשלה. "ההחלטה הראשונה (מ־2011) הטילה על משרד הבריאות לעשות סדר בנושא של קנאביס רפואי, שבו התחילו להשתמש בישראל לפני 12 שנה, בעקבות פסיקת בית המשפט לעתירה של חולה. ההחלטה השנייה (מ־2013) הגדירה התוויות רפואיות וקבעה את המסלול שבו ניתן האישור לשימוש בקנאביס רפואי. ורק לפני כחודש התקבלה החלטת ממשלה שלישית, הנקראת 'רפורמת ליצמן', ובה נקבע מודל לתהליך של מדיקליזציה, שבסופו משק הקנאביס יהיה מקביל למשק התרופות. זה צעד חשוב מאוד. כי מהצד הקליני הוא מאפשר שימוש רפואי נאות, ובמקביל הוא מאפשר זמינות של מוצרי קנאביס איכותיים באופן הדומה ככל הניתן לזה שקיים בתרופות".
"משק קנאביס" זה מונח חדש?
"כן. אוסף המסמכים הרשמי של תקני איכות בייצור ושימוש בתרופות בישראל נקרא 'פארמה קופאה'. אנחנו המצאנו מונח שאין כמוהו בעולם – 'קנה קופאה', קנה מלשון קנאביס. 'קנה קופאה' הוא המידע לכל אמות המידה הקליניות לגידול, לייצור, להפצה ולאבטחה של קנאביס. זהו האתר הראשון מסוגו בעולם, ועבדנו עליו יותר משנתיים. עד כה, יותר מ־12 מדינות כבר פנו אלינו וביקשו את זכויות התרגום והשימוש בו".
אז מדינת ישראל עומדת כיום בחוד החנית של הקנאביס הרפואי?
"כן, אבל יותר מזה: משרד החקלאות ומכון וולקני עושים כיום את מה שעשו בעבר היזמים של תחילת תעשיית ההיי־טק. קוראים לזה 'אגרו היי־טק'. ברור לחלוטין שמדובר בשדה רפואי שכמעט לא נחקר ושהפוטנציאל שלו עדיין לא מוצה. אני משוכנע שהשילוב הישראלי הייחודי של יכולות חקלאיות ופרמקולוגיות גם תעוזה וחוכמה יהפוך את ישראל למובילה העולמית בתחום הקנאביס לשימוש רפואי. לא ירחק היום שבו מטופל בקנאביס רפואי יוכל ללכת לרופא, להיבדק, לקבל מרשם, לגשת לבית מרקחת ולרכוש את המוצר האיכותי ביותר כתרופה לכל דבר, כולל תאריך תפוגה".
אחרי הולנד וקולורדו
פרופ' איתמר גלזר, סגן ראש מכון וולקני למחקר ופיתוח, נע בכיסאו באי־נוחות כשהוא שומע מושגים כמו חוד החנית. הוא מעדיף לומר: "אנחנו חלוצים בתחום הזה. אמנם קולורדו והולנד אישרו שימוש בקנאביס לשם הנאה – אבל ישראל היא המדינה הראשונה בעולם שהגדירה תקנות בקשר לגידול, לאחזקה ולשימוש בקנאביס רפואי וכתבה את הפרוטוקולים. להסדרה הזו יש חשיבות כפולה. היא מאפשרת ליצור מנגוני טיפול בצורה מבוקרת ונאורה, ובמקביל היא נותנת פלטפורמה של העברת ידע למדינות אחרות וליצירת שוק כלכלי".
ולפי ההערכות, השוק הזה עשוי להיות ענקי.
"נכון, כבר עכשיו קיימת התעניינות כלכלית גדולה מאוד מצד חברות גדולות, בארץ ובעולם, שרוצות להשקיע במחקר כדי לייצר קנאביס לשימוש רפואי. אבל ייצור של תרופה מחייב סטנדרטים מאוד גבוהים ואני מניח שזה תהליך של שנים. ההסדרה, אגב, מתייחסת גם למגדלי הקנאביס. יהיו בה הוראות מפורשות כדי שאף אחד לא יעלה בדעתו להשתעשע בייצור פיראטי במרתף. המהפכה שבפתח עשויה להתבטא גם בענף החקלאות שמצבו בכי רע. הרבה חקלאים היו שמחים להיכנס לתחום של קנאביס רפואי, ומי יודע, אולי מדינת ישראל תאפשר יצוא של זרעי קנאביס ושתילים".
חלוץ המחקר בקנאביס רפואי הוא פרופ' רפאל משולם, חתן פרס ישראל לחקר הכימיה לשנת 2000, שבספרות המדעית בחו"ל מכונה "אבא של הקנאביס הרפואי". כבר בשנות ה־60 של המאה שעברה, במסגרת עבודתו במכון ויצמן, הוא החל לחקור את מרכיבי צמח הקנאביס, בודד את החומרים הפעילים בפרחיו והוכיח שהם מעלימים את פרכוסי האפילפסיה הקשים של ילדה בת שנה.
איך אתה מסביר את העובדה שדווקא בישראל נערכו המחקרים הראשונים בקנאביס רפואי?
פרופ' משולם: "קנאביס היה, ועודנו, חומר לא חוקי. לערוך מחקר באוניברסיטה בחומר לא חוקי זה דבר מסובך. כשבארצות־הברית ובאנגליה אסרו את המחקר, ישראל הייתה ליברלית יותר. במקום להסתכל על החוק היבש, בדקו את המציאות שמאחוריו. לימים, אחרי הגילויים שחוללו מהפכה, ממשלת ארצות־הברית מימנה במשך יותר מ־40 שנה את המעבדה שלי באוניברסיטה העברית. לפעמים אתה חייב להילחם כדי לקבל את הדברים הבסיסיים למחקר, אבל אם אתה מאמין ולא מתייאש — יש תוצאה".
לא לקחו שאכטה
עכשיו, עם הקמת המרכז לחקר הקנאביס הרפואי, נחשפות שתי חוקרות ממכון וולקני שעוסקות בנושא הזה כבר שנים. שתיהן, אגב, מעולם לא לקחו שאכטה ואפילו ניקוטין של סיגריה לא בא לריאותיהן.
"עד עכשיו נאסר עליי לספר לסביבתי הקרובה במה בדיוק אני עוסקת", מודה ד"ר נירית ברנשטיין. "כשנשאלתי, הסברתי שאני מנסה להבין איך אנחנו יכולים לעזור לצמחים לתת לאנושות את מה שטוב לה. כשביקשו הגדרה קצרה יותר, עניתי שאני דוקטור לצמחים. זה לא היה סוד מדרגה ראשונה, כבר לפני שנתיים הצגתי את העבודה שלי בכנס בנושא שימושים חדשים של קנאביס רפואי, אבל תמיד דאגתי להבהיר שכעובדת מדינה אני פועלת תחת רגולציות חמורות מאוד ושאין מקום להתבדחויות. זה גם היה המסר שהעברתי לשני בניי. הם מעולם לא נשאלו אם אמא שלהם מביאה הביתה דוגמיות".
ברנשטיין החלה להתעניין בחקלאות במהלך שירותה הצבאי, כשהייתה בגרעין נח"ל בקיבוץ יהל. "הייתי אחראית על מטע התמרים ורציתי לדעת איך אפשר לגדל אותם בתנאים לא מיטביים, כמו קרינת שמש חזקה ומים מלוחים". אחרי התואר הראשון בפקולטה לחקלאות ברחובות היא עשתה מסלול ישיר לדוקטורט באוניבריסטת דיוויס בקליפורניה. לפני 23 שנה הצטרפה כחוקרת למכון למדעי הקרקע, מים וסביבה, אחד מששת המכונים הפועלים במכון וולקני, ועסקה במגוון צמחים בעלי אפקטים רפואיים, כולל קנאביס.
בכל זאת, בטח יש הבדל בין חקר קנאביס לחקר עגבניות?
"כמובן. כשאני מחליטה שיש צורך לבצע איזשהו מחקר בקנאביס, אני לא יכולה פשוט להתחיל אותו, כמו בעגבניות או בזיליקום. אנחנו עובדים עם סם מסוכן, בתנאים מאוד לא קלים ותחת השגחה קפדנית של יק"ר . על כל רעיון אני חייבת להפנות בקשה ליק"ר, לקבל אישור לביצוע המחקר הספציפי ורק אז הוא עולה לוועדת מו"פ (מחקר ופיתוח), שבה יושבים אנשים מכמה משרדי ממשלה ודנים בשאלה אם יש לו הצדקה. כדי להגיע לגידול מיטבי של קנאביס, חייבים ללמוד כמה להשקות ואילו דשנים לתת ואיך לאזן את חשיפת השתיל לאור".
לא מרפא מחלות
כיום, כ־26 אלף אנשים בישראל אוחזים ברישיון להשתמש בקנאביס רפואי. לנדשפט, ראש היק"ר, מדגיש שמדובר ב"מטופלים" ולא ב"חולים", מפני ש"הקנאביס לא מרפא מחלות". לדבריו, "רוב המטופלים הם בהתוויה אונקולוגית. המטופלים האחרים מגיעים ממחלות נוירולוגיות כמו פרקינסון, ניוון שרירים, טורט, אפליפסיה וגם מחלות מעי כמו קרוהן".
"הם מקבלים את הקנאביס כפרחים יבשים בכמות מדודה שאותה מפוררים ומכניסים לסיגריות, אבל מרבית החולים טוענים שהדרך המועילה ביותר לשימוש בקנאביס היא באידוי. מוהלים את החומר בריכוז מסוים של שמן ומזליפים מתחת ללשון", מסבירה ברנשטיין. "האתגר שלי במעבדה הוא להגיע למצב שבו כל גרם של קנאביס רפואי יכיל הרכב אחיד ויציב כמו בכדור אספירין. זה נשמע פשוט, אבל זה לא פשוט בכלל".
למה?
"כי מספר החומרים הרפואיים המצויים בקנאביס הוא עצום ורובם עדיין לא נחקרו, אפילו לא ברמה של איך זני קנאביס שונים משפיעים על סוגים שונים של תחלואה. מצד שני, התברר שכאשר מנתקים את הצמח מסביבתו הטבעית ושותלים אותו בסביבה נוחה ומפנקת מבחינת מים ודשן, כמות החומרים שעשויים להיטיב מבחינה רפואית דווקא פוחתת".
אבל למה לתת לחולה את הצמח במקום לייצר כדור שמכיל את הרכיבים הרפואיים של הצמח?
"ניסו לתת לחולים כדורים בריכוזים שונים והוכח שהם פחות יעילים. בצמח יש מאות חומרים רפואיים שהשילוב ביניהם הוא הקסם. כשהחולה שואף אותם, הם נצמדים למערכת הקולטנים בגוף".
ברנשטיין הייתה החוקרת הראשונה בישראל שקיבלה, לפני שנתיים, את האישור למחקר מדעי חקלאי בקנאביס. "זה שמו המדעי של הצמח, שמו העממי הוא מריחואנה", היא מציינת, "וחשיש הוא תערובת שמפיקים מהצמח, אבל לא לשימוש רפואי. כלומר, זה לא חוקי". בישראל יש רק שמונה חוות שמורשות לגדל אותו, ובאחת מהן התגלעו קשיים. "הצמח לא התפתח טוב, כמש והצהיב. ומה עושים כשיש בעיה חקלאית? פונים לחוקרים. ראש היק"ר שאל אותי אם אני מוכנה לעזור ולחפש פתרונות בתחום הדישון וההשקיה. צמח הקנאביס דומה מאוד לאורגניזם האנושי. כמו שכל ילד יודע שצריך לשתות חלב מפני שהוא מכיל סידן שחשוב לחיזוק העצמות, גם צמח הקנאביס צריך סידן לחיזוק דופן התא. אנחנו מקבלים את היסודות החשובים במזון, ואילו הצמחים מקבלים אותם בדשן שמספקים להם".
אחרי שהיק"ר הנפיק עבורה אישור כניסה מיוחד ("כן, צריך תעודת יושר"), ברנשטיין נסעה פעמיים בשבוע לחווה בצפון הארץ כדי לראות איך הצמחים מגיבים לסוגי הדשן השונים. "כשרציתי לבדוק את הצמח במעבדה, התמודדנו עם אישור הובלה ואישור אחזקה במעבדה. הייתי מאבדת את מקום עבודתי אילולא הקפדתי על כל פרט. גם כיום, כשיש ברשותי גרם אחד יותר ממה שמותר לי, אני מדווחת ליק"ר כדי להגן על עצמי מפני משפט פלילי".
חוקרת נוספת המורשית להיכנס לחממה לגידול קנאביס היא ד"ר חיננית קולטאי, שכבר בגיל התיכון החלה להתעניין בביולוגיה. "כן, גם בניתוח צפרדעים". אחרי שני תארים באוניברסיטת תל־אביב, היא קיבלה דוקטורט מהאוניברסיטה העברית, התמחתה בקשר בין צמחים לרפואה וכבר 16 שנה שהיא עובדת במכון למדעי הצמח במכון וולקני.
לדבריה, "יש מגוון אדיר של צמחים שהפולקלור העממי מייחס להם סגולות רפואיות. הבדואים משתמשים בצמחים מדבריים שלא הייתי מעלה בדעתי להסתכל עליהם. אני לוקחת את הצמחים האלה למעבדה ובודקת אותם כדי לפתח מהם תרופות או תוספי תזונה".
מתוך ההתעניינות הכללית בצמחי מרפא היא הגיעה, לפני כשנה וחצי, לצמח הקנאביס שלדבריה מוכר כבר 3,000 שנה. "הראשונים שהשתמשו בו היו, כנראה, במזרח הרחוק, שם נמצאו עדויות לשימושים רפואיים. ויש הטוענים שאפילו מלכת שבא משחה את גופה בשמן קנאביס".
קולטאי, בשיתוף המחלקה הגסטרואנטרולוגית בבית החולים מאיר, חוקרת את השפעת הקנאביס הרפואי על דלקות מעי כמו קרוהן וקוליטיס. "מצווה לעזור לחולים האלה, שלפעמים לא מסוגלים לקום מהאסלה, שלא לדבר על תפקוד שגרתי בעבודה. כמעט כל החולים משתמשים בקנאביס באמצעות עישון, למרות שלרופא קשה מאוד להמליץ על עישון שהוא בעל תופעות מזיקות. לכן אני מחפשת צורות שימוש נוספות שלא ילכלכו את הריאות, כמו עוגיות או סוכריות".
ויש תוצאות?
"הקנאביס לא מרפא את הקרוהן, אבל מצאנו שהוא משפיע על הדלקת. הוא משכך אותה וכתוצאה מכך המעי נרגע. בכל פעם שאני עדה לכך, זה נס. מצאנו גם שקנאביס מוריד את רמות הסוכר וייתכן שבעתיד הוא יוכל להיות תחליף להזרקת אינסולין, שמורידה את רמת הסוכר באופן מלאכותי. המחקר הזה עדיין בחיתוליו".
פרופ' משולם מספר על "עבודות מרתקות" שמתבצעות בבית החולים בילינסון ובהן הוכחה השפעתו הרבה של קנאביס רפואי על עשרות מחלות אוטואימוניות ואפילו על מנגנון הדחייה שמפתח הגוף בעקבות השתלת מח עצם. "לפני 40 שנה, כשהוכחתי שקנאביס רפואי משפיע לטובה על ילדה עם אפילפסיה קשה, הרופאים פחדו להמליץ להורים על שימוש בסם", הוא נזכר. "אבל הדרישה באה מהשטח. לפני ארבע שנים, הורים לילדים עם התקפי אפילפסיה קשים ביותר נסעו לחו"ל כדי להביא קנאביס רפואי, והוכח שהוא משפיע ב־60 אחוז מהמקרים".
מה התחזית שלך לעתיד?
"אני מאמין שבעשור הבא הקנאביס הרפואי ייצא מעולם המחקר, יעבור לניסויים קליניים שדורשים תקציב והכוונה, ויופקו ממנו תרופות להרבה מאוד מחלות".
תרופות או אמצעים לשיכוך כאבים?
"תרופות. מעבדות מחקר בישראל ובעולם כבר הוכיחו שיש ביכולתו לרפא עכברים וקופים".
כדי להגיע למצב הזה יש צורך במחקר. "אפשר להתפלמס בשאלה מה קדם למה, הביצה או התרנגולת", אומר פרופ' גלזר. "אבל בחרנו להתעלם ממנה. הקמנו את החממה, הנחנו את אבן הפינה למכון ואנחנו כבר ערוכים לשלב הבא".
"אבל כשסטודנט לתואר שני או שלישי מגיע אליי לראיון, אני חייבת להקשות עליו", מעידה קולטאי. "לא אשלח אותו לפוליגרף, אבל אנסה להבין אם היה לו מגע קודם עם הצמח הזה. דווקא זה שיגיד לי, 'כבר הרבה שנים אני קורא על קנאביס' ידליק אצלי נורה אדומה".
למה, בגלל החשד שמחוץ לשעות העבודה הוא מתמסטל?
"גם, ובעיקר מפני שמכון וולקני הוא המכון הראשי בארץ למחקר חקלאי, אנחנו ממוסדות המחקר המובילים בעולם, וכל מחקר שלנו חייב להיות אובייקטיבי לחלוטין. כולנו חייבים להיות אובייקטיביים לגבי השימוש בצמח, ואני רוצה לקבל דיווח מהסטודנטים שלי גם כשהדברים לא מצליחים".
וכשעלייך להיכנס לחממה?
"אף פעם לא אכנס לבד, תמיד עם אדם נוסף, אבל לא סטודנט. יש לי טכנאי אמין שעובד איתי כבר שנים. לפני הכניסה לחממה אנחנו לובשים חלוקים ארוכים, ולא כדי להגן על עצמנו. להפך, כדי להגן על הצמחים היקרים האלה מפני טפילים שאולי מצויים עלינו".
מה מניע אותך?
"הרצון ליצור תכשיר רפואי שלא יכיל את ההשפעות הפסיכו־אקטיביות של הקנאביס, אלא אך ורק את ההשפעות הרפואיות".
למה?
"כי את ההשפעות הממסטלות של הקנאביס אנחנו רואים כתופעות שליליות. הן פוגמות בתפקוד התקין של מי שחייב להשתמש בו שלוש־ארבע פעמים ביום. אם אגיד שהשאיפה שלי היא להוציא מהמריחואנה את כל הכיף, תגידי שאני חננה, נכון?"
את אמרת.
"אז אני מודה באשמה. אני חננה. אני לא מסוגלת לשאת את המחשבה של החדרת רעל לריאות. לשמחתי, הבית שלנו הוא 'סמוק פרי האוס'. גם שלושת ילדיי לא מעשנים".
"אצלי זה קצת אחרת", מעידה ד"ר ברנשטיין. "שני הוריי עישנו, ובילדותי ראיתי ששניהם עשו מאמצים עליונים להיגמל. זה מה שגרם לי להחליט שלעולם לא אחזיק סיגריה ביד, ואני מקווה שאוכל לעמוד בהחלטה".
למה שלא תעמדי בה?
"כי אם חס וחלילה אחלה ואסבול מכאבים, לא אהסס להשתמש בקנאביס רפואי". •
ובעולם הגדול: שימוש רפואי תחת הגבלות
ברנדון קוטס מקולורדו למד על בשרו לפני שנה שבארה"ב לא מתעסקים עם החוק היבש. המקרה של קוטס, נכה הסובל משיתוק מוחין וניוון שרירים מחמיר, הגיע עד בית המשפט העליון של מדינת קולורדו – המדינה הכי "ירוקה" באמריקה, שהפכה בשנים האחרונות שם נרדף לתרבות המריחואנה בארה"ב – כולל חנויות המתמחות במכירת עשבים לכל דורש ומלונות עם "אזורי עישון", שמוקצים במיוחד לאורחים סטלנים.
אבל קוטס פוטר מהעבודה, כי עישן מריחואנה רפואית, שניתנה לו כדת וכדין על ידי רופאו.
מאז שנת 2000, מריחואנה לשימוש רפואי חוקית במדינת קולורדו, ומאז 2012 זו כאמור המדינה עם החוקים הכי סובלניים בארה"ב לשימוש במריחואנה לצרכים פרטיים, אבל לחברת "דייש" המתמחה בצלחות לוויין זה לא שינה. היא פיטרה את קוטס מעבודתו ולא שילמה לו פיצויים, כי בדמו נמצאו סימנים שעישן מריחואנה בזמנו החופשי, והחברה נוהגת לפי החוק הפדרלי של ארה"ב, שאוסר עדיין על שימוש כלשהו במריחואנה.
קוטס תבע את "דייש", ואחרי מסע משפטי רב תהפוכות – הפסיד בגדול בבית המשפט העליון של קולורדו, שהכריע לטובת התאגיד ופרשנותו את החוק הפדרלי, גם אם על פי החוק המקומי, קוטס לא עבר שום עבירה.
בכל מקרה, המקרה המוזר של קוטס מלמד אותנו כמה קפקאי ומפותל המצב המשפטי של הקנאביס בעולם. בעוד כותרות העיתונים חוגגות בשנים האחרונות כשעוד מדינה ועוד מחוז הופכים במידה כזו או אחרת את הקנאביס לחוקי, המצב בשטח מסובך הרבה יותר. חוקים, תקנות, תתי־סעיפים וכמובן מדיניות בשטח שיכולה להשתנות כהרף עין – כל אלה יוצרים מצב שאינו ברור תמיד.
לענייננו, יש רק מדינה אחת בעולם שמאשרת שימוש מלא וחוקי בקנאביס, כולל הזכות לסחור ולגדל את הסם בפומבי. ולא, זו לא הולנד – אלא אורוגוואי, שהחל מ־2013 היא המדינה עם חוקי הסמים הליברליים בעולם ומאפשרת שימוש ואחזקה בסם "לצרכים פרטיים", אפילו בלי להגדיר מהי באיזו כמות. הולנד המפורסמת, לעומת זאת, הגדירה לאורך השנים שורה ארוכה של תקנות למכירה והפעלה של הקופי שופס המפורסמים שלה, והיא עדיין המדינה המערבית הכי מפורסמת וליברלית בהקשר הזה.
ספרד נמצאת לא רחוק מאחוריה, עם כ־500 "מועדוני סמים" פרטיים פעילים – 200 מתוכם בברצלונה, שזוכה על ידי חובבי העישון שם לכינוי "אמסטרדם החדשה", אם כי במקרה זה התענוג נשמר ברובו לאזרחי ספרד. בארה"ב, כאמור, המהפכה בעיצומה והחלה בינתיים בארבע מדינות בעלות מורשת "היפית" ידועה: קולורדו, וושינגטון, אורגון ואלסקה, ובעוד כמה ערים ברחבי ארה"ב, בהן גם וושינגטון הבירה.
ברוב מדינות אירופה, וגם במרכז אמריקה ובדרומה, עברו בשנים האחרונות ממסלול של מתן חוקיות חלקית של שימוש בסם ואחזקתו, למסלול של דה־קרימיניליזציה – מדיניות עמומה שמעלימה עין מההיבט הפלילי שבעישון סמים ובאחזקתם. בגרמניה, למשל, עישון סמים נחשב עדיין לא חוקי, אבל דה־פקטו אי־אפשר לעצור אדם בגין עישון, כי מדובר רק ב"גרימת נזק עצמי". גם בקליפורניה תיתקלו במדיניות דומה. במובן הזה, ישראל היא מדינה עם חוקים קשיחים ושמרניים יותר (על הנייר) מרוב מדינות המערב בנוגע לשימושים פרטיים בקנאביס.
ומה באשר לשימוש הרפואי? כאמור, גם שם ישנן לא מעט סתירות בין חוקים ומדיניויות סותרות, כפי שלמד מר קוטס על בשרו. ישראל נחשבת למדינה חלוצה בתחום: מחקרו של פרופ' רפאל משולם מהאוניברסיטה העברית, שבודד ב־1964 את החומר הפעיל בקנאביס, מוזכר תמיד כאחת מאבני היסוד של המחקר בתחום. ברוב מדינות המערב ישנו כאמור היתר כזה או אחר לשימוש רפואי במריחואנה תחת הגבלות מחמירות. בארה"ב, ההחלטה עדיין נתונה בידי המדינות, ורק מחציתן אישרו שימוש בקנאביס רפואי. אבל במדינות שמרניות כמו איידהו ואוקלהומה, גם המחלה הקשה ביותר לא תזכה אתכם בג'וינט להקלת המכאובים.
בנימין טוביאס
