yed300250
הכי מטוקבקות
    AP
    המוסף לשבת • 04.08.2016
    "נחנקתי מזעם כששמעתי את טראמפ משתלח ככה במשפחה שכולה. מאיפה החוצפה?"
    נדיה מקאפרי, שאיבדה את בנה במלחמה בעיראק, נחרדה כששמעה את דונלד טראמפ מעליב זוג הורים שכולים ממוצא מוסלמי בתגובה, היא ועוד עשרות משפחות שכולות התאגדו כדי לדרוש התנצלות "לא נרפה עד שזה יקרה", היא אומרת בראיון ל"ידיעות אחרונות" ולצד עוד נפילה בסקרים, נראה שהשבוע החלה ארה"ב לתהות: האם המועמד הרפובליקני לנשיאות כשיר לתפקיד?
    אורלי אזולאי

    חייו הקצרים של פטריק מקאפרי היו התגשמות החלום האמריקאי. הוא סיים את לימודי המחשבים באוניברסיטת סטנפורד, הקים חברת היי־טק משגשגת בעמק הסיליקון והפך להיות המנהל והנשיא שלה. בתווך נישא לאהבת נעוריו, רכש בית רחב ידיים ברחוב שקט ליד שדרת עצי דקל וחי שם באושר עם משפחתו. בעקבות פיגועי ה־11 בספטמבר התערערה תפיסת עולמו והוא החליט לעזוב הכל ולהתגייס למשמר הלאומי. "הוא התכוון להתנדב ולסייע בתוך קליפורניה, אבל אז הנשיא בוש חתם על צו מיוחד המאפשר גיוס של חיילי המשמר הלאומי למשימות בעיראק, כדי לאמן חיילים עיראקים", מספרת אמו נדיה. "זאת הייתה הפעם הראשונה מאז מלחמת העולם השנייה שחיילים מהמשמרות הלאומיים נשלחו לאזור קרבות מעבר לים. פטריק לא תיכנן זאת, אבל כשאמרו לו שצריך, הוא החליט ללכת". ב־4 ביוני 2004 דפקו שלושה קצינים על דלתה של נדיה והודיעו לה כי בנה איננו. אותם חיילים שאימן ירו צרור בגבו ורצחו אותו. בן 34 בלבד היה במותו.

     

    "איבדתי את כל מה שהיה לי", היא מספרת. "הוא היה בני היחיד. ילד יפה וחכם, גאוות המשפחה. הוא רק רצה לתרום ולעזור לחברה, לא להתבוסס בבוץ בעיראק. ועם כל הכאב הנורא על האובדן בא כאב נוסף: הרשויות ניסו לטייח. לא סיפרו לנו בהתחלה איך בדיוק הוא נהרג. הם לא רצו לומר שהחיילים העיראקים, אותם אימן, הם שבגדו וירו בו ובחבריו בגב, באופן הכי שפל. לא היה לממשל נוח להודות בזה כי הם סיפרו לאמריקה שהנה, או־טו־טו יוצאים מעיראק ואפשר להעביר את משימת הביטחון לעיראקים, שהם כבר אומנו ואפשר לסמוך עליהם. הטיוח הזה גרם לי להרגיש נבגדת".

     

    בעל כורחה הצטרפה נדיה למשפחת "כוכב הזהב", קבוצת השכול האמריקאית. את הכאב האישי שלה היא הפכה למנוף, ומאז היא מקדישה את חייה לסיוע למשפחות הנופלים ולמשוחררי הצבא. היא מטפלת במשפחות של חיילים שהתאבדו עקב השירות ובמהלכו. לפי הסטטיסטיקה, חייל משוחרר אחד ביום מתאבד ומשפחה אחת ביום פונה בבקשת סיוע מהרשויות עקב פרץ אלימות של חייל שחזר משדות הקרב. "הרגשתי שאני חייבת לסייע למשפחות. לכולם. לאלה שהם חסרי דיור וחסרי ביטוח בריאות, לאלו שאיבדו את הבתים שלהם כי לא יכלו לשלם משכנתא. אני מנסה להיות הקול שלהם, בהתנדבות. בימים ההם של מלחמת עיראק, ממשל בוש לא נתן לצלם את הארונות עטופי הדגלים שחזרו מעיראק לבסיס אנדרוז. אני הייתי הראשונה שחשפתי את התצלומים הללו והעברתי לתקשורת. האומה הייתה במצב של הכחשה לגבי המלחמה כי לא הראו להם את הארונות עטופי הדגל, זאת הייתה הוראה מגבוה".

     

    בעיירה שארלוטסוויל בווירג'יניה, מרחק של כ־5,000 ק"מ מביתה של נדיה בקליפורניה, מתגוררים חיזר וגאזאלה חאן וכמניין שנות האבל שלה כך מניין שנות אבלם: הם איבדו במלחמה את בנם, קפטן הומאיון חאן, והרעידו את אמות הסיפים בנאום שנישא בוועידת המפלגה הדמוקרטית. "תלך לבית הקברות בארלינגטון, תראה כמה קבורים שם, בני כל הדתות בני כל הקבוצות האתניות" זעק האב לעברו של מועמד המפלגה הרפובליקנית, דונלד טראמפ. נדיה, שצפתה בנאום יוצא הדופן בטלוויזיה, הרגישה איך ליבה יוצא אל בני הזוג אותם מעולם לא הכירה אישית. "האבא דיבר בכאב גדול. האם שתקה וזאת הייתה שתיקה של סבל", היא אומרת. "חשבתי לעצמי: איזה אומץ היה להם להתייצב ככה בפריים טיים ולשים לטראמפ מראה מול הפרצוף. הם גיבורים בעיניי ואני מקווה שיום אחד אוכל לפגוש אותם".

     

     
    טראמפ. דווקא לא מתכוון לשנות סגנון
    טראמפ. דווקא לא מתכוון לשנות סגנון

     

     

    צפית בראיון שבו טראמפ תהה שמא אסרו על האמא לדבר?

     

    "כן והרגשתי שאני מתפוצצת. איזו אטימות. איזה חוסר אמפטיה. הוא היה צריך לומר משהו שיביע השתתפות בצער או לתת מילה של הזדהות".

     

    נדיה לא העלתה בדעתה כי זוהי תחילתה של סאגה, שבה טראמפ יעשה דמוניזציה לבני הזוג במקום להכיר בצורה כלשהי בהקרבה שלהם ובסבל הנורא שהפך מנת חלקם מאז נפל בנם בקרב. גם במפלגה הרפובליקנית הביטו בעיניים משתאות איך המועמד מטעמה מנתץ אתוס מרכזי בחברה האמריקאית, המתייחסת בחרדת קודש לגיבורי הקרב ולנופלים, ומקפידה להשאיר את זכרם ואת משפחותיהם מחוץ למשחק הפוליטי. פוליטיקאים נוהגים ללכת על בהונותיהם בכל הקשור לשכול ורק טראמפ, כדרכו, בא ודרס ברגל גסה את משפחת חאן, שהשיבה מלחמה שערה במה שהיה לאחד הסיפורים הבולטים עד כה במרוץ לנשיאות. גם נדיה ועוד עשרות משפחות שכולות לא נותרו אדישות וחתמו על הצהרה הקוראת לטראמפ להתנצל. "אתה בושה וחרפה לאמריקה", זעקה ביאטריס סלדיפר, שאיבדה את אחיינה במלחמה באפגניסטן והצטרפה לעצומה. "אתה לא תומך בחיילים, לא במשפחות ההרוגים. האחיין שלי הוא ממוצא מקסיקני, מאלו שרצית לגרש מכאן. עכשיו הוא בבית קברות והילדה הקטנה שלו, בכל פעם שהיא רוצה לדבר עם אבא שלה, היא הולכת למצבה. תסתלק מהמרוץ. אתה חרפה, אתה בושה. כשהאחיין שלי נהרג היו לצידו חיילים מוסלמים ושחורים, זאת אמריקה היפה ואתה הורס אותה. תתבייש, בריון".

     

    "אנחנו כולנו אבלים ואין זה משנה מה הדת של המשפחה או מה צבע העור שלהם", מסכמת נדיה. "הכאב אותו כאב, ההקרבה היא אותה הקרבה. אני כמעט נחנקתי מזעם כששמעתי את טראמפ משתלח ככה במשפחה. מאיפה החוצפה? אני לא משלה את עצמי: אנחנו לא נצליח לגרום לו לפרוש מהמרוץ, אבל דבר אחד הוא חייב לעשות: להתנצל. אנחנו לא נרפה עד שזה יקרה".

     

     
    הזוג חאן. סאגה בלתי נתפסת
    הזוג חאן. סאגה בלתי נתפסת

     

     

    מסה של טירוף

     

    אלא שדונלד טראמפ איננו יצוק מהחומרים המאפשרים לו לבוא ולומר טעיתי. הוא מעולם לא עשה זאת גם ברגעי העליבות כאשר נתפס כמי שאמר ביודעין דבר שקר. הוא לא התנצל בפני ג'ון מקיין כשזילזל בו בפומבי ואמר כי "בעיניי הוא לא גיבור, אני מעדיף אנשים שלא נופלים בשבי". מקיין, מועמד המפלגה הרפובליקנית לנשיאות וסמל להירואיות אמריקאית, הצטרף לזעקת המשפחות השכולות ואמר על טראמפ כי "הוא לא מייצג את הערכים הרפובליקניים במתקפתו על משפחה שכולה". אפילו כריס כריסטי, מגדולי תומכיו של טראמפ, לא היסס לצאת נגדו ואמר כי "הדברים אותם אמר כלפי המשפחה השכולה - אין להם מקום בחברה האמריקאית". אם זה לא מספיק, חשף הניו־יורק טיימס כי טראמפ השתמט לא פחות מחמש פעמים משירות צבאי בזמן מלחמת וייטנאם.

     

    עד כה, טראמפ הצליח לשרוד את רוב המהלומות שהופנו נגדו. חושיו המחודדים קלטו את זעמם של המוני אמריקאים ותשוקתם לנתץ, להחריב ולהלעיג את האחר. הם הלכו אחריו כיוון שהבטיח להם שהוא המרפא לכל החוליים ופחות אכפת להם מאמירותיו הגזעניות והמיזוגיניות או מבורותו בתחום יחסי החוץ, שם לא ידע שרוסיה פלשה לאי קרים.

     

    אלא שכעת נפל דבר: אם טראמפ יפסיד את הבחירות, משפחת חאן תהיה זאת שסימלה בכאבה ותעוזתה את נקודת המפנה. כעת גם ראשי הרפובליקנים מפקפקים ביכולת שלו להנהיג. בגלל תגובותיו וסירובו להתנצל הוא הפך בעיניהם מסתם בריון לאדם שבריאותו הנפשית מוטלת בספק. הם אמרו זאת בשיחות פרטיות. בתוכניות הטלוויזיה כבר החלו להיעזר במומחים מתחום בריאות הנפש כדי לנתח את מהלכיו. רשת אם־אס־אן־בי־סי, הנחשבת לליברלית, אף הקדישה משדר מיוחד לנרקיסיזם שלו ובעזרת אנשי מקצוע ערכה ניתוחים לאישיותו של טראמפ. ירידתו המשמעותית בסקרים לעומת הילארי קלינטון עשויה לסמן סוג של אובדן שליטה גם על פי עולם המושגים שלו עצמו: באחד מנאומיו לפני כמה ימים הוא ביקש לסלק תינוק בוכה ואת קלינטון, שעד כה כונתה בפיו "הילארי הנוכלת", הוא התחיל לכנות "השטן".

     

    גם מטה הבחירות שלו, אם ניתן לקרוא לזה מטה בחירות, החל להתפרק. "אנחנו במשימת התאבדות", אמר אחד האסטרטגים כשתיאר את הכאוס במטה. "מבקשים ממנו להעביר מסרים, להימנע מפרובוקציות ועלבונות. הוא לא שומע לאף אחד". אפילו מייק מאנפורט, מנהל הקמפיין, החל להתרכז רק בעניינים לוגיסטיים אחרי שהרים ידיים והבין שלא יוכל להשפיע על המסרים של המועמד. בכנס התרמה שנערך לפני שבוע בקולורדו ספרינגס, הדהים טראמפ כמה תורמים כבדים של המפלגה שלו כאשר אמר להם, "אין לי כוונה להפוך להיות יותר נשיאותי, וככה ניצחתי בפריימריז ככה אנצח במרוץ לנשיאות". אלא שהפעם, בניגוד למקרים קודמים, עושה רושם כי המסה של הטירוף מחלישה אותו פוליטית.

     

    orlyaz@gmail.com

     

     

     

     


    פרסום ראשון: 04.08.16 , 17:06
    yed660100