"אני חנון מבוהל", מקדים ואומר ניב רסקין, במבט הממושקף הזה שלו, בתחילת מפגשנו. אלא שפעם אחת, לפחות, זה הציל אותו. ב־2001 פוצץ את פרשת "שופטים באדום". שש שנים אחרי שחשף הימורים בליגת העל בכדורסל, הגיע רסקין עם הסקופ של חייו, ואחד הגדולים שהיו בגלי צה"ל ובכלל: הטיית עשרות משחקי כדורגל, לצורכי הימורים, על פני מספר שנים ועשרות מעורבים, בהם שבעה שופטי כדורגל.
האיומים הגיעו מיד. רסקין בחר להבליג אבל שום דבר לא הכין אותו להמשך. במהלך התחקיר יצא לפגוש את אחד השופטים המעורבים בחיפה. "ואחרי הפגישה, מתקשר אליי אדם - מי שהפך אחר כך לעד המדינה, שהוביל להפללת המעורבים - ואומר לי, רסקין, תיזהר בירידות בכביש'. הוא כבר ידע איפה אני נמצא", מספר רסקין לראשונה.
"הוא הזמין אותי לדבר איתו. נפגשנו מחוץ לאצטדיון קריית אליעזר. הגעתי אליו לבד, הייתי ילד תמים, עם אדם שהיה מעורב בזה עד צוואר. והוא אומר, 'בוא נלך לטיול'. הזמין אותי לים, באוטו שלו. נוסעים לחוף בחיפה, מטיילים, מדברים. עד הרגע שהוא אומר, 'רוצה לדעת את האמת?' פותח את הבגאז' ומראה לי אלה. 'חשבתי בכלל לגמור אותך, אבל אתה נראה לי בחור טוב שלא מבין איפה הוא נמצא'".
רסקין מחייך. "ואתה יודע למה? הוא ידע שהייתי אצל שופט אחר בפרשה, ושאל, 'מה הוא סיפר לך?' לא יכול לגלות, אמרתי. שמרתי כמובן על מה שנאמר לי. והעובדה הזו גרמה לכך שהאיש יבטח בי, יתחיל לשתף פעולה, יתחבר למשטרה, ובמשך חודשים יקליט את כל השופטים. בסוף הוא עוד שלח לי הביתה תמונה ממוסגרת, שבה הוא הוסיף, 'חברות לכל החיים'".
לא הבאת עוד תחקיר ברמה של "שופטים באדום".
"תשמע, זה באמת היה סיפור מדהים. ובאותה מידה הוא הותיר בי חותם עמוק. עשרה אנשים נכנסו לכלא. כמה עיתונאים זכו בדבר הזה, בגלל סיפור שהם חשפו? באמת מדהים. ולא, לא קיבלתי פרס סוקולוב (צוחק), כי אני באמת לא בברנז'ה".
אבל יכול להיות שבגלל האירוע הזה אולי גם התקררת? העדפת לעבור לתפקידי הגשה?
"לא חשבתי ככה אבל בדיעבד כן. אם אתה בודק את הקריירה שלי אז כן".
× × ×
היום (שישי) ייכנס רסקין למעגל המשחקים האולימפיים כשדר האתלטיקה הראשי של ערוץ הספורט, עשרה ימי שידור גדושים, תשע שעות כל יום, 2,500 אתלטים - וכל עם ישראל מחכה לנפילה בלייב. אבל רגע לפני הנסיעה, הראש שלו היה מוטרד מדברים שונים לגמרי. "התקשורת נמצאת תחת מתקפה נוראית", הוא אומר, רגע אחרי שחזר משידור 'נכון לעכשיו' בגלי צה"ל, כשאחד ממרואייניו הטיח בו שגם הוא מ"הברנז'ה השמאלנית". "איך הוא מעז? הוא יודע מה הדעות שלי?" קוצף רסקין, "ואני חלק מהברנז'ה? אני לא מגיע לאירועים שלה, ולא מגיע לקפה הזה ברוטשילד, הקנטינה - מה ברנז'ה?"
אתה יודע, הדימוי שלך: תקשורת, תל־אביבי, גל"צ, אוטומטית זה "אליטה שמאלנית". ואתה מאוד אשכנזי.
"כן, כל הדיון הזה של מירי רגב סביב מזרחים ואשכנזים מזעזע בעיניי. זה מזעזע כשהולכים וכל הזמן מחפשים את השונה בינינו. למי אכפת מי נולד איפה? זה נורא!"
ירון דקל, מפקד גל"צ, כתב במאמר אחרי הבחירות, שיש צורך ב"כניסה משמעותית לתקשורת המיינסטרים הממוסדת של עיתונאים חובשי כיפות, אנשי פריפריה ובעלי קו ימני". אז הנה, רגב רוצה לשלוט, ואקוניס סופר כיפות.
"אין מילים להגיד כמה זה נורא לספור כיפות. עמית סגל משדר כי הוא מעולה, אותו דבר סיון רהב או אראל סג"ל, ויש רבים נוספים. בשידור הציבורי אני לא אספור כיפות ולא אשאל איפה נולדו אמא ואבא שלך - אם אתה טוב, אתה תשדר. ובכלל, גם כשהגעתי לגל"צ המצב לא היה כזה. אבל אנשים כותבים דברים על המקום מבלי שהיו בו. גל"צ נהייתה המקום שהכי קל להיכנס בו. שלא בצדק".
האדמה ביפו רועדת? ליברמן עוד יסגור הכל?
"אני מרגיש שאנחנו לבד בסיפור הזה. תמיד היו אנשים שידעו לצאת להגנת גל"צ. אני לא רואה אותם היום".
קראת אצלנו את הראיון עם מפקדי גל"צ לשעבר? כולם אמרו שזו הייתה טעות לפתוח את הדלת למירי רגב.
"אישית, כשרגב מונתה הייתה לי תקווה גדולה. היא בולדוזרית, מטלטלת, משנה דברים. ככל שעובר הזמן אתה מבין שאלה רק ניסיונות לעשות סיבוב וזה מאכזב אותי. ציפיתי להרבה ובסוף זה מגיע לפוסטים בפייסבוק ולפרובוקציות. חבל. וראוי היה, בטח למי שביקשה להתמנות בעבר למפקדת גל"צ, שתבוא לביקור בתחנה, ותדבר גם עם השדרים. ובעיקר היה ראוי שהיא תדע שיש שר ביטחון שאחראי על התחנה, והיא - עם כל הכבוד - לא".
רסקין, "רסקה" בפי חבריו, מכיר זמנים אחרים בתחנה הצבאית. הוא החל כמפיק, משם התגלגל לספורט, וכל הזמן ריחרח מסביב למצוא סיפור טוב. חושיו החדים הובילו אותו באחד המקרים לחשבון הבנק של משפחת נתניהו. "הייתה ידיעה, שרה נתניהו כותבת צ'ק לתרומה. וראו שם את הפרטים", הוא משחזר. "אמרתי, מגניב! והתקשרתי לבנק. שלום, מספר חשבון כך וכך. 'כן, מה אפשר לעזור לך?' נלחצתי וניתקתי. רגע, יש סיפור!
"רצתי להביא מכשיר הקלטה והתקשרתי שוב. 'תמכרי לי, תקני לי, מה היתרה' - וזה עבד. קיבלתי את הפרטים. עליתי לשלונסקי (מפקד גל"צ דאז - י"נ) והוא אמר, 'אלוהים ישמור, אתה רוצה שיסגרו לי את התחנה? נו, רד לשדר את זה'", הוא צוחק. "בעקבות המקרה שונו נוהלי הבנקים. ורפול, שהיה אז סגן ראש הממשלה, אמר שצריך להדיח את הכתב החוצפן. גם אז כל דבר שעשית נתפס כפוליטי, אבל תמיד נשמר החופש העיתונאי".
אחרי למעלה מ־20 שנה בתחנה ותפקיד עורך הספורט, בשבע השנים האחרונות הפך למגיש הראשי של תוכנית הבוקר בשמונה, 'נכון לעכשיו'. המקום היחיד בפריים של גלי צה"ל שלא ספג טלטלה עם כניסתו של ירון דקל. "המפיקות שלי מגיעות כל בוקר עם סכין בין השיניים. להגיע למרואיינים הכי שווים", הוא מספר, "כי לדבר עם אנשים זה הדבר שהכי מעניין אותי. אנשים שחוו אירוע מטלטל. יום ברדיו שאין לי בו פוליטיקאי הוא יום שהייתה לי תוכנית יותר טובה".
בכל זאת חטפת קצת מהמפקד החדש. הוא הורה לך לבטל את ההשתתפות של איילה חסון, דאז טאלנטית ברשת ב' המתחרה. לא נראה לך משונה שהיא באה לחזק את הקבוצה היריבה שלה, באותה שעה מול קרן נויבך ברשת ב'?
"במבנה התוכנית אנחנו מביאים עיתונאים מבחוץ, כמו עמית סגל או רביב דרוקר. איילה פרשנית סופר־חשובה כמובן, ואת מה שהיה לי להגיד בנושא אמרתי לדקל. לצערי הוא לא קיבל את זה. ולא, לא קיבלתי את זה שאיילה הלכה לשחק בקבוצה היריבה, כי התוכניות שלי ושל קרן שונות מאוד. המאבקים שלי הם לא איתה, אלא עם רזי ויומן הבוקר".
לא שואף להיות מפקד גל"צ יום אחד. "אני לא מנהל טוב". רק פעם אחת, הוא מספר, נאלץ לשחק מנהל ולהדיח אדם מתפקידו. "את רון קופמן. ורק אותו", הוא צוחק. "בתקופה שהייתי עורך הספורט, קופמן היה מגיע לפינה פעם בשבוע, עם משה הר־געש עליו השלום. היו מגיעים בשמונה וחצי, לא מוכנים, לא מאורגנים - קופמן, נו. אמרתי לו, 'תודה, בזה יחסינו הסתיימו'. הייתי מטומטם, לא הבנתי מה אני עושה. הרי אין הרבה עיתונאים עם הבנת ספורט כמותו".
אתה מקושר מאוד, ככה מקובל להגיד. כישרון בצד – בטח לא מגיעים גם לפריים של גל"צ וגם של ערוץ הספורט בלי אקסטרה קשרי אנוש מפותחים.
"אני הכי לא חבר של סלבס, לא ניים דרופינג, ועם יד על הלב - מעולם לא הרמתי טלפון למנכ"ל או למנהל לבקש שידור. מעולם. ואתה יודע, הפעם היחידה שבה הודחתי הייתה בערוץ 10, כשרפי גינת הביא במקומי חבר שלו (יורם ארבל - י"נ). וקיבלתי את זה מאוד קשה. איבדתי את תמימותי. לא האמנתי שדברים כאלה קורים. נשכתי שפתיים ועברתי שנה מבאסת".
בין שלל עיסוקיך, אתה גם מגיש את 'תיק תקשורת'. איך אתה יכול כשאתה כל כך מעורב?
"אני נזהר מאוד ומתייעץ ומדבר עם כולם אם יש קצה של חשד לניגוד אינטרסים. בכלל, ניגודי האינטרסים המפחידים הם אלה שאתה לא יודע עליהם. אבל אין אדם שלא יודע על החבילה שלי, גל"צ וערוץ הספורט. ותבדוק מי היה לפניי: עמנואל רוזן היה בגל"צ ובטלוויזיה, חיים זיסוביץ ביחסי ציבור. מה לעשות שבתקשורת הישראלית אי־אפשר להתפרנס רק מ'תיק תקשורת'".
× × ×
רסקין, 41, הוא יליד שכונת בבלי בתל־אביב. אחיו הגדול רופא עיניים, אביו אדריכל ואמו הייתה מחנכת. אחרי הצבא סיים תואר ראשון במשפטים ושני במדע המדינה. תמיד היה פריק של עיתונות. קורא כל מה שזז. בגיל צעיר היה מצטרף לאביו למשחקי מכבי כדורסל - "ולא שזה אומר משהו על היום", הוא מחייך, כרגיל מסתיר כל העדפה שהיא, פוליטית או ספורטיבית, "בגדול, אני תמיד אעדיף את האנדרדוג. כי זה יותר סיפור".
אב לשתיים, בת שבע ובת ארבע. הוא ואשתו התחתנו יום לאחר פרוץ מלחמת לבנון השנייה. "שרון פרי הסתובבה ועידכנה, אוי אוי אוי, מפציצים את חיפה", הוא נזכר, "ואנחנו עוברים בשביל לחופה, ואני אומר לה, לא רוצים לשמוע את זה. אבל רביב דרוקר מיהר להרגיע אותי. אל תדאג, אנחנו עוד נפזז".
השאלה המסקרנת היא, האם אתה פיזזת. לא רק בחתונה שלך. בכלל.
"כן, זה קורה גם לי. אבל אשתי אומרת שעדיף שאעשה את זה כמה שפחות".
ככזה, לא תפגשו אותו בשום השקה גיא פינסית, פפראצי או מדור רכילות. כשאשתו והוא סופסוף מבלים, זה יהיה הופעות של מוזיקה ישראלית, שלומי שבן, קרן אן, שבת ופוליקר. "אוהב מוזיקה ישראלית. ואדל", הוא מודה במבוכה, "והבנות עם סטטיק ובן אל באמבטיה". לא מחזיק חשבון פייסבוק בכלל, רק טוויטר פונקציונלי. שונא אירועים וימי הולדת, בגיל 40 ברח עם אשתו לניו־יורק.
וורקוהוליק? אנדרסטייטמנט. סדר יום: מתעורר בעשרה לשש ומתמזמז במיטה עם האפליקציה של ידיעות. "משם להתעדכן, בדרך לתוכנית הבוקר בגלי צה"ל. בתשע עוד שעה ישיבת פוסט על התוכנית, אחר כך פגישות וכאלה, ובצהריים אני חייב לישון שעה. לרוב אני לא מצליח, ואם כן, אני יוצא הלום משנכנסתי. ברבע לארבע מוציא את הילדות. ואז מתארגן לשידור הערב בערוץ הספורט. לפעמים יש גם כדורסל וגם יציע העיתונות, שנגמר באחת בלילה. ואז אני חוזר הביתה ויושב לראות את מהדורות החדשות מהערב שהקלטתי. הולך לישון בשתיים. עד עשרה לשש.
"אין לי ערבים פנויים בכלל. מתי אשתי רואה אותי? בסופי שבוע. אורח חיים מאוד לא בריא. תמיד מצליח להתעורר, אבל לפעמים עם כאב ראש נורא. אני מוצף חדשות. כמו נרקומן".
ועכשיו ברזיל. אולימפיאדת ריו היא החמישית שלו, אחרי שפיספס את לונדון בשל הולדת בתו השנייה. בראשונה, אטלנטה 96, השיג ראיון בלעדי עם מג'יק ג'ונסון בדרך רסקינית טיפוסית: כשהמאבטחים ביקשו לחסום את דרכו, רסקין אמר, 'אני עובד איתו', והמשיך הלאה. בתום ריצת ה־100 מטר, כשהתקשורת עטה כהרגלה על הזוכה, דונובן ביילי, הבחין שהסיפור הגדול, הבריטי שנפסל לינפורד כריסטי, נותר זנוח בצד. "מיסטר כריסטי, אפשר כמה מילים איתך? כן. והתחיל ראיון. לחפש את הסיפור, לא רק את התוצאה".
אולימפיאדת ריו היא הראשונה של ערוץ הספורט. על רסקין הנחיתו, כשדר מוביל בערוץ, את מלכת הספורט: האתלטיקה. תסמכו על החנון המבוהל שאין לו שום מחשבות על קפיריניה ונענועים בקופקבנה. "הולכת להיות עבודה משוגעת. שברי הליכה", הוא אומר, "אז אני לא הולך לבכות, כי זה באמת האירוע הכי מדהים שיש - אבל העבודה קשה מאוד. לא הבנתי כמה אני לא מבין באתלטיקה". לטובת העניין גייס את אלכס גלעדי, חבר הוועד האולימפי ומר שידורי ספורט, שהציג בפניו קלטות שידורים והרביץ בו תורה. "ובחצי השנה האחרונה אני חי ונושם את זה. מתעורר בלילה, על אמת, ומספר לאשתי שהיה לי חלום רע, שעשיתי טעות, שלא הגעתי בזמן. כמו לאחר לחתונה", הוא מחייך.
בינתיים כבר התחילו המשחקים והעם היושב בציון קורע לגזרים את מי שנכשלו.
"לגמרי. יש אקסטרה־רשעות ואנשים סובלים מזכרון קצר. שוכחים שבכל משחקים אולימפיים זה מתנקז לספורטאי אחד או שניים שבאמת יש לנו ציפיות למדליה, ובמקרה הזה זו ההתעמלות האמנותית. כל משהו אחר יהיה בונוס".
לא אשמת הרוח של 'היציע'? פח, זבל?
"'היציע' גיבור במירכאות על חזקים. ממש לא תשמע את היציע, בטח לא את קופמן שהתחום האולימפי קרוב אליו, יורד על הספורטאים האולימפיים שבמשך ארבע שנים עובדים קשה, ופתאום אם הם לא מביאים מדליה - הם אסון לאומי".
רסקין מסיים את מיץ התפוזים ונאנח. "תשמע, זה אירוע מדהים. אבל אני כבר חושב הלאה, כי הבעיה האמיתית תתחיל אחרי. לוקח חודשים להתאושש מהאולימפיאדה. ואיך אתה יכול, רגע אחרי דיוויד רודישה ויוסיין בולט, לחזור ולהתעסק בטביב ואצילי?"
ובמילים אחרות: ניב רסקין, העיתונאי עם הקבלות, בתור מטהר האוויר ועלה התאנה של 'יציע העיתונות' על סבך האינטרסים של חלק ממשתתפיו.
"'יציע העיתונות' כשמו כן הוא. תוכנית שמביאה מגוון דעות. ואם אני יודע שיש למישהו אינטרס מסוים, אני עושה לו אאוטינג".
אתה יודע מה כל סבך האינטרסים של, למשל, אבי נמני, סוכן השחקנים?
"אל"ף, אבי נמני לא נמצא ב'יציע העיתונות' בימים שלי, שני וחמישי. אבל אם זה יקרה, אני אדאג שכל האינטרסים יהיו על השולחן. תשמע, ב'יציע העיתונות', לצד עיתונאים, יש אנשי ספורט מוערכים ביותר שאתה רוצה לשמוע. נמני, אוחנה, שרף - אנשים שאין ויכוח על מקומם בספורט שלנו".
הכל טוב ויפה, אבל למה מלכתחילה סוכן שחקנים? ולמה מי שרוצה להתמנות למאמן?
"השאלה שצריכה להישאל היא האם קיבלת דעה אחת על יו"ר ההתאחדות, ונורא ליקקו לו - או ששמעת דעות שונות, והיה גם מי שכיסח אותו, לצד האחד שמגן עליו, כי הוא עובד אצלו. אז היה ידוע שאלי אוחנה בהתאחדות - אבל הוא גם אלי אוחנה. ואני חושב שהמחיר הזה שווה".
חלק משידורי הספורט נעשו מסחרה. שמעת למשל את שיחת הטלפון של משה פרימו עם אלי טביב, בלי ידיעתו של האחרון שהוא בשידור חי?
"ולא אהבתי את זה. מסכים איתך. אבל זה לא במסגרת 'היציע', ואני לא יכול להיות אחראי לכל. אני לא חותמת הכשרות לכל התוכנית. אבל סיפור כזה, אין סיכוי שהיה נעשה בתוכנית שלי. תבדוק אותי. תבדוק, למשל, אם יש קללה או התלהמות, אם האיש לא נרגע אחרי דקה. התפקיד שלי הוא שמה שמגיע לשידור יהיה הכי נקי שאני יכול, וזה שידור חי, דברים לא מתוכננים, ותפקידי לתקן. והדבר הכי חשוב: 'יציע העיתונות' שינתה את עיתונות הספורט, שהייתה חנפנית ולקקנית. שני כתבים היו עובדים עם המאמן ושום דבר לא היה יוצא החוצה. 'היציע' עשתה שינוי אדיר, עד שיש מקומות שלקחו את זה למקום קיצוני עוד יותר".
קיצוניות היא רוח הזמן: אורן חזן, מירי רגב, בדרך לדונאלד טראמפ.
"הרבה מאוד אנשים מאסו בסדר הישן וזו הדרך שלהם להגיד, 'יאללה בלגן'. תמוך במועמד קצה. כי 'הוא אמיתי' - שתי מילים שאני לא יכול לסבול - כמו מועמד ב'אח הגדול'. ובכלל, כל הצעקות האלה, וכל הרעש והעליהום על התקשורת - ווהו, יש פה מדינה לנהל! יש דברים מדיניים, חברתיים וביטחוניים סופר חשובים. אבל כל היום רק עוסקים בתקשורת. נותנים לנו יותר מדי מקום".
שיהיו לך משחקים מוצלחים. תביא מדליה ותיזהר לא לחטוף זיקה!
"תשמע, אני נשוי, פטור מהדאגות האלה (צוחק). אבל תפסה אותי כבר אמא של אחת הילדות בגן. 'ניב, תגיד מתי אתה חוזר, כדי שניזהר ממך'. אתה קולט את זה? אני?!"
