yed300250
הכי מטוקבקות
    רות גוילי
    24 שעות • 09.08.2016
    המרוץ בעקבות ה־DNA
    אחרי שהסעירה את העולם, מגיעה לארץ בדיקת ה־DNA המהפכנית שמאפשרת לכל אחד לבחור את הספורט והתזונה המתאימים לו לפי הגנטיקה שירש מהוריו.
    שיר־לי גולן

    התרגלנו כבר להאשים את ההורים בחרדת הנטישה שלנו, בנטייה להשמנה ו/או להתקרחות מוקדמת, ועכשיו גם ביכולות ובהעדפות הספורטיביות שלנו.

     

    מסתבר שגם הספורט שאנחנו עושים וגם התזונה שאנחנו בוחרים, מקורם באותו רצף גנטי שעבר אלינו בתורשה. לכן, כשהציעו לי לבדוק את רצף התורשות שלי, מיד הסכמתי, שהרי הגיע הזמן להתעמת עם המציאות לפיה הורי המקסימים הורישו לי פוטנציאל לסוכרת מצד אחד (תודה, סבא מרדכי) ונטייה למחלות לב מצד שני (אוהבת אותך, סבתא פולה), וגם כנראה את הפחד הקדום שלי מפני ריצות ארוכות אבל את חיבתי לריצות קצרות. וכן, מה שטוב עבור השחקנים של נבחרת אנגליה בכדורגל, טוב גם בשבילי.

     

    כתבה שפורסמה במירור הבריטי מדווחת שכוכבי נבחרת אנגליה ובראשם ווין רוני היו בין הראשונים בעולם לעבור את בדיקת הדנ"א המתקדמת הזו, במטרה לגלות לאיזה מן השחקנים יש נטייה לפציעות, והיכן הפגיעות הגבוהה של כל אחד מהם, כל זאת כדי להתאים לכל אחד מהם תוכנית אימונים אישית ומשופרת. ואם זה לא מספיק, אז גם גם הנבחרת הבריטית לאולימפיאדת ריו החליטה להתבסס על התאמה אישית של תזונת הספורטאים בעקבות בדיקת DNA, והכינה תוכנית דיאטה ואימונים חדשה שכוללת לא רק שינוי של תדירות האימונים בהתאם למפרט הגנטי, אלא גם הוראות מדויקות מאילו מזונות להמנע.

     

    גם עוזר להימנע מפציעות

     

    בפועל, זה מתחיל ממקלון קטן בשקית ניילון סטרילית (DANOVAFIT הוא השם הרשמי). כדי לדחוף אותו לפה ולשפשף אותו במשך 30 שניות בחלק הפנימי של הלחיים, הגעתי לסניף הולמס פלייס בקניון עזריאלי התל־אביבי, למפגש עם יערה סיטבון, הדיאטנית ומנהלת תחום התזונה ברשת. הבדיקה, היא הסבירה, חדשה יחסית בארץ – רק שלושה חודשים, אבל מעבר לים היא מבוצעת מזה ארבע שנים, ומיועדת בהקשר הזה להתאמה אישית מיטבית בין הפוטנציאל הגנטי להלכות התזונה והכושר הרצויות לכל אחד מאיתנו. החברה האנגלית אליה נשלחים מלקושי הבדיקה הקטנים סורקת באופן מקיף ועמוק גנים שונים הקשורים לתזונה ולפעילות גופנית, מפענחת את התוצאות ושולחת אותן לנבדקים כדי שיוכלו לייעל את זמן האימון ולהתאמן בצורה הנכונה עבורם, להימנע מפציעות, לעשות את הבחירות התזונתיות הראויות, להגיע בדרך יעילה למשקל תקין ולשמור עליו ובאופן כללי, למקסם את השמירה על הבריאות.

     

    בדיקת הרוק החד־פעמית הזאת אינה זולה (1,950 שקל, כולל פגישה מקדימה עם דיאטנית הרשת, השילוח למעבדה באנגליה, דו"חות הבדיקה, תרשים מסכם בעברית וייעוץ בבניית תפריט ותוכנית אימונים בהתאם לתוצאות המתקבלות), אבל גם אינה כואבת, כמובן. הדיאטניות של הולמס פלייס ממליצות להגיע למפגש הייעוץ שאחרי עם תוצאות בדיקות דם עדכניות, כדי להשוות בין הנתונים הגנטיים למצב העכשווי.

     

    הפענוח הגיע במייל כמובטח, תוך כשבועיים. חוברת ארוכה ומפורטת הכוללת מידע שמעייף למדי לנסות לתרגם לבד למעשים. אבל עוד לפני הפרקטיקה, זכיתי להצצה מרתקת למדי בנבכי גופי:

     

    הרגישות שלי לפחמימות גבוהה מאוד (תסכול חיי הוגדר רשמית בפונט בולט בדו"ח. תמיד קינאתי בבת דודתי הרזה שאכלה פי שניים לחם ממני ולעולם לא השמינה בשעה שאצלי כל ביס מיותר מפחמימה קיבל מיד ביטוי במשקל), לכן ההמלצה היא להגביל את צריכת הפחמימות למקסימום 40 אחוז מכלל הקלוריות ביום, ולהעדיף כמובן את המורכבות שבהן (האינטואיציה שלי קיבלה חיזוק, שכן כבר לפני שנים וויתרתי בצער על פחמימות בצהריים וצימצמתי את צריכתן גם בארוחות האחרות).

     

    רגישותי לשומן בינונית, כלומר השפעתם של שומנים על פרופיל השומנים שלי בדם ועל חילוף החומרים שלי מתונה ואני יכולה להקדיש להם כעשרה אחוז מצריכת הקלוריות היומית ("תחליפי את כפית הריבה שלך אחר הצהריים עם הקפה בכפית חמאת בוטנים או שקדים טבעית, לא ממותקת", הייתה ההמלצה שנגזרה מהסעיף הזה).

     

    בזכות אימוני ההתנגדות

     

    יכולת ניקוי הרעלים של הכבד שלי תקינה ויעילה בשלב הראשון ואיטית בשלב השני, מה שהוביל להמלצה לפצות על האנזים שאינו מיוצר אצלי, בצריכה מוגברת של ירקות כמו כרוב וכרובית, ברוקולי, שום ובצל. אוהבת אותם, איזו הקלה.

     

    יכולתי לנטרל רדיקלים חופשיים נמוכה לעזאזל, לכן הצורך שלי בנוגדי חמצון מוגבר וכדי לסייע לגוף בפעולה הטבעית הזאת שהוא מתקשה בה (תודה, גנים) עליי להקפיד על צריכה מספקת של ויטמינים מסוג E, A, C וסלניום.

     

    גם הצורך שלי בוויטמינים מקבוצה B מוגבר (גרסה לא פעילה של הגן הרלוונטי גורמת לכך שאין הפעלה של האנזים המשפר את ספיגת הוויטמינים מהקבוצה הזאת), לכן חשוב שאוכל חלקים פנימיים כמו כבד אבל גם בשר בקר באופן כללי, בשר כבש, אבוקדו, דגנים מלאים וירקות בעלי עלים ירוקים כהים כמו תרד.

     

    רגישותי למלח מוגברת ועליי להפחית את צריכתו (אחרי שנים ארוכות בהן אני מוסיפה ממנו עוד לפני שאני טועמת את האוכל וללא שום חשש, מתוך ידיעה שלחץ הדם שלי נמוך).

     

    אני סובלת, מתברר, מאי־סבילות ללקטוז, ואמורה בשל כך להפסיק לצרוך מוצרי חלב ("אבל אני אוכלת גביע קוטג' מדי ערב ונהנית מכל ביס, וזה גם מקור טוב לסידן", התחננתי על נפשי אבל סיטבון סירבה להשתכנע, והתעקשה שאנסה לחיות כמה שבועות על חלב סויה עם דגני הבוקר ועל טונה או ביצים לארוחת הערב, במקום הקוטג' אהובי).

     

    יש לי נטייה בינונית לצליאק אבל אין לי רגישות לקפאין (בזבוז, אני ממש לא בן אדם של קפה).

     

    בתחום הכושר גיליתי שפוטנציאל ההתקדמות שלי באימוני כוח גבוה פי שניים מזה שקשור לאימוני סיבולת לב־ריאה (מה שסיפק את ההסבר האולטימטיבי לתיעוב שחשתי מאז שאני זוכרת את עצמי לריצות, אלא אם מדובר בריצות של מאה מטר), שפוטנציאל ההתאוששות שלי רק בינוני ולעומתו, הסיכון לפציעה גבוה.

     

    מצוידת ביותר־מדי־מידע הזה התנחמתי בכך שתפריט התזונה המותאם האישית שהרכיבה עבורי סיטבון אינו שונה מהותית מזה שאני מקיימת כבר שנים. חלב הסויה במתיקות מופחתת שהחליף את החלב דל השומן שאני צורכת באופן רגיל התגלה כלגמרי סביר (אם כי מתוק מדי) ועל יוגורט הסויה ("ואפילו כמה אם את רוצה", היא ניסתה לנחם) אחרי האימון ויתרתי מראש. שנים של הרגל, להתפנק במנת פרי שלישית ואחרונה בסיום האימון שמגיע אצלי לרוב בסופו של היום, עושות את שלהן. בשבועות שחלפו מאז קיבלתי את פענוח הבדיקות ואת ההנחיות הנלוות חטאתי רק פעם אחת בגביע קוטג' אסור (ולפחות פעמיים בגבינות צרפתיות שמנות ומענגות) וחמאת הבוטנים הטבעית במקום הריבה־דיאט התגלתה כתחליף מצוין.

     

    האימונים המשולבים החדשים במקום האימון החדגוני היומי שלי על אופני הכושר בהחלט מאתגרים (גם את הזיכרון) ומהנים, וכמותם גם אימוני ההתנגדות הביתיים. לאימוני ה־HIIT שסיטבון המליצה שאנסה טרם הגעתי. אחרי הכל, אני לומדת עכשיו לחיות עם פחות מלח ובלי מוצרי חלב. זה בפני עצמו לא פשוט.

     

    yed660100