שבת 19 באוגוסט 2017
ידיעות אחרונות
צילום : ידיעות אחרונות
המוסף לשבת • 11.08.2016
"התאגיד? זה אחד הכשלים של צוק איתן"
ראש הממשלה אמר השבוע שנושא הקמתו של תאגיד השידור הציבורי חמק לו מתחת לרדאר משום שהיה טרוד במבצע הצבאי. המציאות, מתברר, הרבה יותר חמקמקה
יובל קרני

בתחילת השבוע החריף ראש הממשלה את מלחמתו בתאגיד השידור הציבורי ואמר לראשונה בפומבי את מה שהוא אומר זה זמן רב בחדרי חדרים: שהגוף הזה לא צריך לקום. ביום ראשון נפגש נתניהו עם עיתונאים בכירים של קול ישראל רגע לפני הדממת המשדרים של רשות השידור, ודווקא בפניהם – חלקם נזרקו הביתה, אחרים נקלטו בתאגיד החדש – בחר לומר את האמת שלו: שהקמת התאגיד הייתה טעות. אפילו במילה "כֶּשֶל" השתמש נתניהו. עד כדי כך.

 

הדברים נאמרו בפגישה עם עיתונאים שיזם נתניהו כדי לתדרך אותם לקראת פרסום דו"ח מבקר המדינה בעניין מבצע צוק איתן, שמדיר שינה מעיניו. חלק מהמשתתפים שאלו את ראש הממשלה: "לא היו כשלים במבצע?" והוא השיב: "אתם רוצים כשלים בצוק איתן? התאגיד הוא אחד הכשלים של צוק איתן. הוא חמק לי מתחת לרדאר". נתניהו התכוון לכך שראש ממשלה שעסוק במבצע צבאי לא יכול להיות ערני להקמתו של גוף ציבורי חדש. האמת קצת שונה: המהלכים שהובילו להקמת התאגיד התרחשו לפני תחילתו של צוק איתן ב־8 ביולי 2014.

 

צילום : ידיעות אחרונות
צילום : ידיעות אחרונות

 

גורם בימין אמר השבוע ל"ידיעות אחרונות" שמדובר בספין חדש של נתניהו. "מה חמק לו בדיוק, לא הבנתי", אמר. "ומה הקשר לצוק איתן? רוב הפעילות על החוק נעשתה לפני המבצע, ובכל מקרה, מה הקשר? האם ראש הממשלה אמור להתעסק ברפורמה של כל אחד משריו? האם חמקה לו גם הרפורמה של שר הרווחה שבוצעה באותם ימים? מה חמק לו בדיוק?"

 

ישיבת הגאווה

 

 

האיש שהוביל את הרפורמה המהפכנית שכללה את סגירת רשות השידור ופתיחת התאגיד החדש היה שר התקשורת דאז, גלעד ארדן, שתומך במהלך גם כיום. "ראש הממשלה גיבה אותי בתהליך של קידום הרפורמה וגם הביע תמיכה", אמר השבוע לגלי צה"ל. "אני גאה מאוד ברפורמה הזאת".

 

הרעיון לסגור את רשות השידור ולהקים גוף חדש במקומה החל להתגלגל בראשו בתחילת 2014. אחרי כל כך הרבה רפורמות עקרות שעברה רשות השידור, החליט ארדן להקים ועדה ציבורית ומקצועית בראשות רם לנדס, שמסקנותיה היו הבסיס לרפורמה בשידור הציבורי. שר האוצר דאז, יאיר לפיד, התגייס לעזרה. "אני מוכן ללכת איתך למהלך של פירוק רשות השידור, בתנאי אחד: שהמהלך יכלול את הרחקת הפוליטיקאים מהתאגיד החדש", אמר לפיד לארדן. "על הכיפאק", השיב ארדן. "בוא נלך על מהלך שאפתני".

 

ב־4 במאי 2014 קיבלה הממשלה החלטה היסטורית שכללה שלושה מהלכים: פירוק רשות השידור, ביטול האגרה והקמת תאגיד השידור הציבורי החדש. נתניהו התגאה ברפורמה וביטא את גאוותו בישיבת ממשלה. "הרפורמה הזאת היא חיונית", אמר. "אנחנו רוצים שידור ציבורי יותר חזק. הוא צריך להיות יעיל". נתניהו אפילו התחייב על התוצאה. "הרפורמה היא לא בלי בעיות", אמר. "היא בוודאי גם תעבור שינויים כאלה ואחרים במהלך החקיקה, אבל הכיוון הוא ברור, והתוצאה לדעתי גם מובטחת. אנחנו באים לממש סוף־סוף את הרפורמה, שעיקרה הוא קודם כל שאזרחי ישראל יפסיקו לשלם אגרת טלוויזיה מהשנה הבאה, ובכך יבוטל המס הזה שגובה יותר מ־300 שקל בשנה מכל משפחה".

 

אחד משרי הממשלה שנכח באותה ישיבה אמר השבוע: "נתניהו סיפר על החוק החדש בפתח ישיבת הממשלה כי הוא ידע שהציבור תומך בביטול האגרה. הוא אמר אז שזה הדבר הנכון ובירך על היוזמה. היום אתה שומע אותו אומר שהנושא 'חמק לו'. אז או שהוא לא יודע מה הוא עושה, או שהוא לא אומר את האמת".

 

זמן קצר לאחר אישור החוק בממשלה הוא עבר בקריאה ראשונה בכנסת. מיד לאחר מכן, ב־11 ביוני 2014, הוקמה בכנסת ועדה מיוחדת לחקיקת חוק תאגיד השידור הציבורי, שבראשה עמדה ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד). בוועדה התנהלו ישיבות ארוכות, שבהן השתתף גם שר התקשורת גלעד ארדן. אחד מחברי הוועדה סיפר כי ארדן רצה לעקוב מקרוב אחרי הרפורמה שלו: הוא חשש שיתקעו אותה, שימסמסו את המהלך. בישיבות השתתפה גם נציגתו של נתניהו, פרח לרנר, ששימשה באותה עת כיועצת המקשרת בין הכנסת לממשלה, כך שנתניהו ידע בדיוק מה קורה בוועדה ולאן החוק מתקדם.

 

מאחורי הקלעים ניהל יו"ר סיעת יש עתיד, ח"כ עפר שלח, את המהלכים סביב הצעת החוק מול גורמים שונים, בהם ההסתדרות, עובדי רשות השידור וחברי הקואליציה. שלח סיפר השבוע שכבר בימים הראשונים של עבודת הוועדה בכנסת הרגיש ארדן שנתניהו מחבל ברפורמה שלו. "מהרגע הראשון היה ברור לארדן, וגם לנו בכנסת, שראש הממשלה שתמך והצביע בעד החוק בממשלה, יעשה הכל כדי לטרפד את אישור החוק והקמת התאגיד, ולכן צריך למהר עם החקיקה", אומר שלח. "זאת גם הייתה הסיבה שהשר ארדן ישב בדיוני הוועדה ודאג אישית לפתרון בעיות ולהעברה מהירה של החוק. זאת התנהגות אופיינית של נתניהו: הוא איננו מחויב לאף החלטה או חוק שהוא עצמו העביר כראש ממשלה. כפי שביטל את חוק הגיוס ואת חוק לימודי הליבה, כך הוא נחוש לטרפד את הקמת התאגיד".

 

הוועדה סיימה את דיוניה ב־9 ביולי 2014, יום לאחר תחילת צוק איתן, כך שכל עבודת החקיקה המהותית הסתיימה קודם למבצע. ההצבעה בקריאה שנייה ושלישית התקיימה ב־29 ביולי, בעיצומן של הפעולות בעזה.

 

לצחוק או לבכות

במהלך הרכבתה של הממשלה הנוכחית ביקש ארדן לכהן כשר הממונה על הקמת התאגיד הציבורי במקביל לתפקידו כשר לביטחון פנים. זאת, כדי להמשיך את מה שהתחיל כשר התקשורת. נתניהו השיב בלאו רבתי. אחד ממקורבי ראש הממשלה בליכוד טען כי נתניהו "לא התלהב" מהרפורמה של ארדן. בשיחה סגורה עם בכיר במפלגתו אמר: "גלעד משך אותי באף". עכשיו נמצאים השניים משני צידי המתרס: האחד מנסה להרוס ולחבל; האחר מבקש להקים ולהציל. "וכל זה קרה כי הרפורמה הצליחה יותר מדי", אומר בכיר בקואליציה. "את זה נתניהו לא אוהב".

 

ח"כ קארין אלהרר, ראש הוועדה לגיבוש החוק, אמרה כי נתניהו הכריז מלחמה על התאגיד החדש לאחר שהבין שהוא מאבד שליטה פוליטית על השידור הציבורי בישראל. "שמעתי את נתניהו טוען שחוק התאגיד 'חמק לו', ולא ידעתי אם לצחוק או לבכות", אמרה. "נתניהו גילה שהתאגיד לא מייצג את דף המסרים היומי שלו וגמלה בליבו החלטה לא לאפשר לתאגיד לקום".

 

אחד האנשים שהיו מעורבים בהעברת הרפורמה מציין כי נתניהו אמנם לא אהב את המהפכה שהוביל ארדן, אבל לא הייתה לו בעיה להתגאות בה כדי לשווק לציבור מהלך שמעטים יכולים להתנגד לו – ביטול האגרה. אבל ככל שעברו הימים, הוא התחיל להבין את הטעות. נתניהו ומקורביו הצליחו להשיג שליטה והשפעה על רשות השידור, בעיקר על ערוץ 1 – "ופתאום הוא הבין שהוא מאבד אחיזה פוליטית על גוף תקשורת גדול בלי לדעת מה הוא הולך לקבל", מסביר גורם שהיה מעורב בתהליך.

 

גם אם לנתניהו היו ספקות או הסתייגות מהחוק, הוא גייס את הרפורמה של ארדן לתעמולה של הליכוד בבחירות 2015. במסגרת הקמפיין הטלוויזיוני שודרו שני תשדירים בנושא. אחד מהם השווה את עובדי רשות השידור לאנשי חמאס, ונראתה בו עובדת גבייה של רשות השידור שהתלוננה על כך ש"אינה יכולה לגבות עוד סתם כסף מאזרחים". בעקבות מחאה ציבורית על ההשוואה המקוממת בין עובדי רשות השידור לאנשי חמאס, הוסר הסרטון. בתשדיר השני, שהציג את הישגי נתניהו, נטען שהליכוד ביטל את אגרת רשות השידור. "זה היה באמת תשדיר שקרי", אומר גורם בליכוד. "עובדתית זה היה שגוי ומטעה". העובדות: האגרה בוטלה רק ב־3 בספטמבר 2015, כחצי שנה לאחר הבחירות, ביוזמת ח"כ אופיר אקוניס, שהיה השר הממונה על הרשות.

 

הביקורת עשתה את שלה

ההתנגדות של נתניהו להקמת התאגיד, שבו הוא כל כך התגאה, התעצמה בחצי השנה האחרונה. גורם בליכוד טען שעיתונאים מרשות השידור, בעלי עניין ופוליטיקאים מרבים ללחוש על אוזנו של ראש הממשלה (לעיתים באמצעות איש סודו ואמונו שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת), את המשפט שהוא כל כך אוהב לשמוע: "אלדד קובלנץ, מנכ"ל התאגיד, וגיל עומר, היו"ר, מגייסים לתאגיד את חבריהם העיתונאים, את הגל"צניקים ואת הברנז'ה התל־אביבית – והממשלה מממנת את זה". או כמו שמירי רגב ניסחה זאת: "מה שווה תאגיד השידור, אם אנחנו לא שולטים עליו?"

 

לפני שלושה שבועות נתן נתניהו סימן פומבי ראשון למלחמתו בתאגיד, כשרקם דיל עם יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן לדחיית השידורים בשנה וחצי, לינואר 2018. רבים בתקשורת ובזירה הפוליטית ראו בכך ניסיון לבלום את תהליך ההקמה. אפילו ראשי מפלגות מהקואליציה, כמו נפתלי בנט ומשה כחלון, וגם שר התקשורת לשעבר גלעד ארדן, ראו בכך ניסיון לחסל את רפורמת השידור הציבורי. הביקורת עשתה את שלה, ונתניהו נאלץ לסגת. לפי התיקון לחוק, התאגיד יכול לעלות לשידור כבר בינואר 2017 ולכל המאוחר באפריל 2017.

 

האם זה סוף פסוק? האם זה אומר שהתאגיד אכן יעלה לשידור במתכונתו הנוכחית? אם זה תלוי בנתניהו – בכלל לא בטוח.

 

"נתניהו הציג בממשלה את חוק התאגיד ובירך על היוזמה", אומר אחד השרים. "היום הוא אומר שהנושא 'חמק לו'. אז או שהוא לא יודע מה הוא עושה, או שהוא לא אומר אמת"

 


פרסום ראשון: 11.08.16 , 16:33