גל קור

מהו ט' באב? מהם הערכים שהוא מסמל? על מה אמורים לדבר? לערוצי הטלוויזיה המרכזיים אין באמת מושג וגם לא עניין אמיתי לברר. אבל הרגולטור אמר שמוכרחים להיות מדוכדכים, אז בערוץ 10 שודר אמש סרט על טיול תרמילאים של ילדים עם תסמונת דאון, ובערוץ 2 חזרו למלחמת לבנון השנייה. כל אחד והט' באב שלו. לזכותה של "קשת" ייאמר כי בניגוד למקרי עבר, במקום להתבאס מפריים טיים נטול רווח (שכן אסור לשדר פרסומות) ולהעניש את הצופים בתוכן זניח, הזכיינית העמידה ערב מושקע יחסית עם שתי יצירות דוקומנטריות: "סרטים מלבנון" של איתי אנגל ו"סיפור מלחמה" של יאיר אלעזר.

ב"סרטים מלבנון" שב אנגל לגדוד 931 של הנח"ל, שאותו ליווה במלחמת קיץ 2006 בכתבה מיתולוגית של "עובדה". אנגל, שלרוב לא נוסע למקומות אלא אם יש סיכוי שראשו ייערף בהם, יצא הפעם למסע עגום בארץ הפוסט־טראומה. להבדיל ממרבית הכתבות ששודרו במלאת עשור למלחמה, הכתב הוותיק לא עסק בכשלים טקטיים או בשאלה האם "ניצחנו", אלא בפצע שנפער ומסרב להגליד. ליכולתו של אנגל לספר סיפור בלי ליפול לקיטש או לכפות הרואיזם מתווספים קטעי האנימציה של יוני גודמן, שנמנה עם צוות האנימטורים שמאחורי "ואלס עם באשיר". הדמיון האסתטי מייצר חיבור בין לבנון של ארי פולמן ללבנון של 931, חיבור שכולו חיפוש אחרי ריפוי והשלמה.

גל הירש, לעומת זאת, לא רוצה תיקון אלא טיהור. כבר שנים. לכן היה מעט משעשע כשבקדימונים ל"סיפור מלחמה" על אודותיו נכתב כי הוא "מדבר לראשונה על המלחמה מהצד שלו". לא יודע איך לבשר לחבר'ה במחלקת הפרומו — אבל האיש כתב ספר בנושא. מי שמבין לליבו של הירש הוא הבמאי יאיר אלעזר, בנו של דוד אלעזר (דדו), רמטכ"ל מלחמת יום כיפור ומי שהואשם במחדליה. אלעזר לא מסתיר את ההזדהות העמוקה שלו עם הירש, אבל גם לא מצליח להתנתק ממנה. הוא מתאהב כליל בנרטיב של הגנרל הפגוע ומתקשה להטיל בו ספק. לא פלא שמתשדיר הרהביליטציה הזה נשמט פרט כמו החקירה נגד הירש בפרשת המכרז של עיריית ראשון־לציון.

אולם גם כשהבמה כולה שלו וכמה מטענותיו רציניות, הירש לא מצליח לעורר אמפתיה. מהמונולוגים ברכבו ועד הופעותיו בפני חיילים עולה דמות זחוחה ויהירה. נדמה שחלק מהאובססיה שלו לשיקום תדמיתו נובע מהפער בין תפיסתו הנעלה את עצמו לבין איך שהסביבה רואה אותו מאז 2006. בעוד חיילי 931 תוהים ללא הרף היכן טעו, הירש מקדיש את כל מרצו להוכיח כמה צדק. זה אולי עזר לו להשיג דיוקן אוהד בערוץ 2, אבל בשביל זיכוי ציבורי צריך קצת יותר.

בקטנה

ראש הממשלה לא מתראיין לתקשורת הישראלית ובאחרונה אף החריף את יחסו אליה בשורת הצהרות. אבל זה לא מה שיפריע לחדשות ערוץ 2 — ממטרותיו הבולטות של נתניהו — לאפשר לו לחגוג על חשבונם, ואמש הוא הועלה לשידור כדי לברך בלייב את אורי ששון. דנה ויס אף לא הסתפקה במעמדה החדש — מתווכת — והרימה לנתניהו להנחתה על תקרית לחיצת היד. נתניהו כמובן נשמע מחויך ומבסוט. ולמה שלא יהיה: כרגע הוא השיג עוד איפון על התקשורת.