לאחר רצף ימי ה”לזכר” - השואה, חללי המלחמות, חורבן הבית - שאל אותי אמש בני הצעיר אם ט”ו באב הוא יום לזכר האהבה. משעשע, אבל יש היגיון ברעיון שעלינו לבכות את הסתלקותה של האהבה מן העולם. מאה השנים האחרונות, אם מחפשים דוגמה, היו רוויות בפשעים כה רבים של שנאה - תהומית, אלימה ובלתי נתפסת באכזריותה - שנדמה כי בכוחה להוביל לקיצו של המין האנושי.
בתודעה היהודית נתפס ט’ באב כיום זיכרון לחורבן בתי המקדש וכיום שבו אנו מדברים על מחירה הכבד של “שנאת חינם”. לא מעט פורענויות התרחשו, באופן שאפשר להגדירו מיסטי, בתאריך הזה: מרד בר־כוכבא חוסל בתשעה באב, גירוש יהודי אנגליה ב־1290 ויהודי ספרד ב־1492 התרחשו בתשעה באב, הטרנספורט הראשון לטרבלינקה יצא מגטו ורשה בערב תשעה באב ועוד. ט”ו באב, “יום האהבה”, שאנו נוהגים לציין בהפרש של שישה ימים בלבד מ־ט’ באב, אמנם קדם לחורבן הבית אך נדמה שגם כאן ביקשה המקריות לומר דבר מה, ולא רק על אהבה אלא גם על שנאה.
ט”ו באב אינו מועד מהסוג הוולנטייני־הסכריני כפי שמנסים למכור לנו סוחרי הרומנטיקה. אין לו דבר וחצי דבר עם לבבות אדומים, בונבוניירות והורמונים מתפרצים. בעיניי הוא אחד הימים החשובים ביותר בלוח השנה העברי מאחר שדווקא בו אנו נדרשים לבחינה מדוקדקת ומעמיקה של מהות האהבה בכלל וחשיבותה בחיינו, כמו גם היעדרה והצורך לחתור אליה כדי להשיגה.
איני מבטלת את חשיבותה של האהבה הזוגית, שמפרנסת כל כך הרבה רגעים, שעות, ימים ותקופות בחיינו ומניעה חלקים מרכזיים בכלכלת העולם. איני מקלה ראש גם בחשיבותה של האהבה המשפחתית בין הורים, ילדים, אחים, אחיות, סבים סבתות ושאר קשרי דם ובשר. אבל אני סבורה שט”ו באב הוא בראש ובראשונה יום בעל ערך חברתי.
הנה זימנה לנו המסורת יום שלם לבחון את אחד הכללים הגדולים של היהדות: את הציווי “ואהבת לרעך כמוך”, שמשמעו שעל אדם לאהוב את האחר כשם שהוא אוהב את עצמו בלי לצפות לתמורה. ובמילים אחרות - “אהבת חינם”.
ומה כוללת אותה “אהבה” שאנו נדרשים לה? סובלנות, הכלה, חמלה, הבנה. כל קשת הרגשות החיוביים הקשורים בזולת מגולמת בה. אותו זולת הוא האדם שמתגורר בבניין ממול, בשכונה הסמוכה, בצד השני של העיר, מעבר לגבול, מעבר להרי החושך. הוא יכול להיות העובד בעירייה, הקופאי בסופרמרקט, הנהג במסלול הנגדי. אשכנזי או מזרחי, מתנחל או שמאלן, מבקש מקלט או אזרח פלסטיני בשטחים. אדם שאנו מצווים לסייע לו בעת צרה מתוקף היותנו בני אדם. זוהי בדיוק מטרת הציווי “ואהבת לרעך כמוך”, זוהי המשמעות האמיתית של “אהבת חינם”. √
