פחות משבועיים נותרו עד פתיחת שנת הלימודים, ולדאגות שמלוות כל שנה את 1 בספטמבר מצטרפת דאגה חדשה. אחרי סערות הקורנפלקס, והטחינה, והסלטים, והחלבה — ועוד שורה ארוכה של מאכלים — הורים מזהירים כי המזון שיקבלו מאות אלפי תלמידים בצהרונים שבגני הילדים ובבתי־הספר אינו מפוקח כראוי. "לאור הפרסומים על הימצאות סלמונלה במוצרים שונים, אנו חרדים לבריאות הילדים", אומר יו"ר ועדי הורי הגנים בפורום ועדי ההורים היישוביים, ישראל אליאסף.
בשנת הלימודים הקרובה ייהנו מארוחת צהריים חמה 240 אלף ילדים בצהרונים הפועלים באחריות משרד החינוך בגנים ובבתי־הספר. קרוב ל־300 אלף ילדים נוספים יקבלו ארוחות כאלה בצהרונים שמפעילות רשויות מקומיות, עמותות ומסגרות פרטיות, בעיקר בגנים. לטענת פורום ועדי ההורים היישוביים, משרד החינוך אומנם דואג לפיקוח על המזון במסגרות שתחת אחריותו, אלא שהוא אינו אפקטיבי. בצהרונים שאינם באחריותו, אומרים בפורום, לא מופעל פיקוח כלל.
וכך, מדי שנה מתקבלות בוועדי ההורים מאות תלונות על מזון בלתי ראוי המוגש לתלמידים בצהרונים משני הסוגים. "ילדים קיבלו מזון עם עובש, ג'וקים ותולעים", אומר אליאסף. "למרות הפיקוח המוצהר של משרד החינוך, הוא אינו מתבצע באופן יומיומי, וכאשר הוא כבר מתבצע, הדבר נעשה במפעל המייצר ולא בעת השינוע או בעת קבלת המזון בגן או בבית־הספר. המצב הזה חמור ומדאיג". יו"ר ועד ההורים בקריית־שמונה, איתי עזרן, הוסיף כי מפעל ההזנה חשוף לליקויים קשים. "אנחנו מוטרדים במיוחד עכשיו, כשהסלמונלה חוגגת", אמר.
באחרונה אישרה מליאת הכנסת בקריאה ראשונה הצעת חוק לפיקוח בריאותי על ארוחות הצהריים בצהרונים. לפי הצעה זו, חברת קייטרינג שתרצה לספק להם מזון תצטרך לקבל רישיון ממשרד הבריאות ולעמוד בקריטריונים שיקבע עבורן. ההצעה אף קובעת כי ימונו מפקחים שתפקידם הבלעדי יהיה לפקח על איכות המזון בצהרונים, בשיתוף פעולה בין משרד הבריאות למרכז השלטון המקומי. החברות גם יחויבו להעסיק תזונאית שתסייע בבניית התפריט, וההרכב התזונתי של המזון יהיה חייב להיות מאוזן. כך, למשל, התפריט יצטרך להיות עשיר בירקות ומופחת שמן ומלח.
נשמע טוב? הבעיה היא שהליך החקיקה טרם הושלם, וגם אם יושלם בקרוב — החוק צפוי להיכנס לתוקף רק בשנת הלימודים הבאה. יוזמת החוק, ח"כ רחל עזריה (כולנו), אמרה כי בעקבות כך היא ממליצה להורים להיות מעורבים בתפריט ולבדוק את הרכב המזון — ואף לבקש מהרשויות המקומיות ומהעמותות לערוך בדיקות מעבדה. "במרבית הצהרונים מוגש מזון ללא פיקוח על התקנות הקיימות בחוק", היא אומרת. "כל רשות מקומית נותנת פתרון משלה, והמצב שונה מרשות לרשות. ישנה חקיקה רבה בתחומי החינוך, אך הצהרונים אינם מוזכרים בה אפילו לא פעם אחת ומבחינת המדינה אינם קיימים".
לדברי עזריה, החוק החדש נדרש במיוחד לאור כך שבמקרים רבים הארוחה בצהרונים היא הארוחה המרכזית שאוכל כל ילד במהלך היום. "שוק העבודה בישראל מחייב את שני ההורים לעבוד כדי לפרנס משפחה, לכן הילדים שלנו נמצאים בצהרונים", הסבירה. "עכשיו, בזכות החוק, המדינה מכירה בכך שצהרון הוא מסגרת חינוכית שצריך לקחת עליה אחריות ולפעול למען תזונה בריאה בה. רק כך יוכלו ההורים להיות רגועים ושקטים במקום העבודה שלהם ולדעת שהמזון שילדיהם אוכלים הוא אכן בריא וטוב".
במשרד החינוך אמרו בתגובה כי בצהרונים שבאחריותו מתבצעות בדיקות באמצעות מעבדה ועל ידי הספקים שזכו במכרז. במשרד הוסיפו שכבר השנה ייכנסו לתוקף תקנות חדשות שהוא עצמו קבע לחוק פיקוח על הרכב המזון ועל איכותו — ויובילו לפיקוח הדוק בהרבה.
יו"ר איגוד מנהלי מחלקות חינוך ברשויות המקומיות, אבי קמינסקי, מסר כי הרשויות תומכות בהחלת פיקוח מסודר על המזון המוגש בגנים ובבתי־הספר. לדבריו, בשנים האחרונות ישנה מודעות בקרב הרשויות לגבי איכות המזון, התנאים התברואתיים ותפריט בריאותי, והן פועלות בהתאם.
