תגובות

המדליסטים שלא תכירו

נבחרת ישראל במדעי המחשב זכתה במדליות כסף וארד בתחרות בינלאומית. הישג זה מצטרף לשש מדליות במתמטיקה, ארבע מדליות בפיזיקה ושתי מדליות בכימיה. 14 מדליות!

מעניין אותי אם הנשיא, ראש הממשלה, שרת התרבות או שר החינוך יתקשרו לברך. מעניין אותי מי יחכה להם בנתב"ג עם פרחים ובלונים. מעניין אותי כמה דפים ותמונות יקדישו להם בעיתונות. מעניין אותי אם יראיינו את הוריהם, אחיהם, בני משפחותיהם, הגננות והמורות מהיסודי ומהתיכון. מעניין אותי לאיזו תוכנית טלוויזיה יוזמנו. מה שברור לי הוא שמאיר שלו, בטורו בסוף השבוע ב"ידיעות אחרונות", יזכיר כל אחד ואחד מהם. הוא עושה זאת בכל אולמפיאדה שכזו. הוא היחיד...

שוש בר־חן, רעות

מחירי הדירות בעלייה. צעדי הממשלה, כגון העלאת מס רכישה, תוכנית למשתכן וכעת מס על דירה שלישית ואילך, אולי יבלמו מעט את עליית המחירים אך לא יעצרו אותה לגמרי.

הבעיה היא ששוק הנדל"ן נותן תשואה של 3% לפחות, בעוד אגרות חוב סולידיות נותנות תשואה של כ־1%. כלומר, רכישת דירה שנייה הפכה להיות ברירת מחדל ותוכנית חיסכון למשפחה ממוצעת. הפתרון לכך הוא לאפשר חיסכון בגובה של עד מיליון שקלים ליחיד, לישראלים בלבד, עם סגירת הסכום לחמש שנים, בריבית של כ־3% לשנה. כך יוסט הכסף של המשקיעים מחיסכון בדירות לחיסכון אמיתי.

הממשלה תשקיע את הסכומים בחינוך, רפואה מונעת ובתשתית תחבורה ובתום חמש שנים, יש להניח שהגדלת היצע הדירות תקטין את שכר הדירה, והכדאיות בהשקעה בדירות תפחת.

רק כשהריבית בשוק הנדל"ן תהיה זהה לריבית על חיסכון, ייווצר שיווי משקל.

דוד אלעזר, רמת־גן

הפתרון: שכירות ציבורית

סבר פלוצקר טוען, ובצדק, כי אחת הדרכים היעילות לבלימת יוקר הדיור היא בנייה מסיבית של דירות להשכרה לטווח הארוך, תחת פיקוח ממשלתי, כפי שהציעה בזמנו ועדת טרכטנברג ("ידיעות אחרונות", 21.8). פלוצקר אף מביא דוגמאות מהעולם שמחזקות את התפיסה שלפיה משפחות צעירות לא חייבות לרכוש דירה ולהשתעבד למשכנתאות שבשלב זה של חייהן לא בטוח שיוכלו להחזיר.

בניגוד לישראל, שבה שוק הדיור להשכרה פרוץ ופרוע ומתנהל ללא פיקוח ולפי חוקי הג'ונגל, מדינות שונות בחו"ל מעודדות יזמים לבנות פרויקטים גדולים של דיור, שחלקם הגדול מיועד להשכרה לטווח הארוך. המשוואה היא הטבות שונות ליזם תמורת פיקוח על דמי השכירות (היזם לא יכול להעלות מחירים באופן פראי וללא אישור הרשויות) והתחייבות לתחזוקה נאותה של מתחמי הדיור מבחינת תשתיות ומצב הדירות. אצלנו, לעומת זאת, כל מי שבידו דירה להשכרה מנסה למקסם רווח במינימום השקעה, ומאחר שהיצע הדירות נמוך יחסית לביקוש ובהיעדר פיקוח – אנשים נאלצים לשכור במחיר מופקע דירות ישנות ורעועות שמצב התחזוקה שלהן מחפיר.

זה, מר כחלון, הפתרון האמיתי והריאלי, שאתה יכול ליישם כבר היום: בנייה ציבורית נרחבת להשכרה והטלת פיקוח על מחירי השכירות.

יואב כהן, רמת־גן 

• בעקבות הידיעה כי הבית שבו נולד וגדל גיבור ניל"י אבשלום פיינברג נהרס לטובת פרויקט נדל"ן: "עם שלא יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל". אין מה לבוא בטענות ליזמים אלא לאנשי עיריית גדרה, שלא מנעו את הריסת המבנים. אני די בטוח שגם הילדים של גדרה לא מכירים את הדמויות החשובות האלה אם כך מתייחסת העירייה לפיסת ההיסטוריה הזו. ככה אנחנו: מוכרים את נשמתנו למי שמשלם יותר. מקווה שיידעו להנציח את פיינברג בצורה טובה יותר.

יקיר פאר

• עם כל הכבוד, הארץ שלנו קטנה בשטחה ויש מצוקת דיור. פיינברג כבר איננו, ואנחנו כאן. מאז ימי ניל"י היו לנו אלפי גיבורים. אם נהפוך כל בית למוזיאון, נגור ברחוב אחד על השני.

עינת רזומובסקי טרכטמן