לפני כשנה ישבתי עם כמה אנשי עסקים, חלקם ישראלים, חלקם זרים, העובדים בתחום ההיי־טק. אחד מהם כתב בלי הרף על מכשיר הבלאקברי הוותיק שברשותו. אחר, בכיר לשעבר בשירות ביון מערבי, שאל אותו מדוע הוא עדיין משתמש במכשיר המיושן וזכה לתשובה: "כי אף אחד לא יכול להאזין לו ולקרוא את המסרונים". האמירה הפסקנית הזו נתקלה בנחרת זלזול. "אתה אדם תמים", אמר לו הבכיר. "וזו בדיוק הסיבה שבגללה אני משתמש באייפון", הצטרף אחר לשיחה, "כי את מערכת ההפעלה שלו, בניגוד לאנדרואיד, אף אחד לא יכול לפרוץ". "ואתה עוד יותר תמים", פסק הבכיר. בשנים האחרונות נטען כי שירותי המודיעין של המערב, רוסיה, סין ואולי אף איראן הצליחו כנראה לפצח גם את מה שנחשב לחסין הרבה יותר ממערכות הקוד הפתוח של מייקרוסופט ואנדרואיד. והנה אתמול הופנו האצבעות ישירות כלפי חברה ישראלית.

NSO, שיוסדה על ידי ישראלים שהצליחו מאוד, מבטיחה ללקוחותיה יכולת השתלטות מרחוק על הטלפון הנייד של כל אדם באמצעות השתלת רוגלה (סוסט"ר — סוס טרויאני בעגה המקצועית) שנשלחת במייל. בגרסאות מתקדמות של המערכת אין אפילו צורך לפתוח את המייל כדי שהסוסט"ר ייכנס. מהרגע שהוא חודר — הוא משתלט באופן מלא על הטלפון, מאפשר האזנה לנאמר בו, קבלה של כל מה שנכתב בו, שאיבה של כל הסיסמאות השמורות בו וכך מאפשר כניסה לחשבונות הבנק, הג'ימייל וכו'.

משרד הביטחון אישר לחברה ישראלית לפני כשנתיים וחצי למכור מערכת טכנולוגית מתוחכמת למדינה במפרץ. עדיין לא ברור האם יש קשר בין החדירה לנייד של פעיל זכויות האדם ובין החברה הישראלית, כל חברה ישראלית. אך פרשת הפריצה לאייפון מדגישה את הבעיות הקשות הגלומות בידע שראשיתו במומחיות הנרכשת בקהילת המודיעין וסופו בידיים שאינן ישראליות, בהן זליגת הידע הזה לגורמים עוינים לישראל, הסבת המערכת נגד פעילי זכויות אדם וכן גרימת נזק כבד למבצעים מודיעיניים שהמדינה מנהלת. וכדאי לזכור, שמאתמול כל מי שמשתמש באייפון מאמין שיש חברת היי־טק ישראלית (ובעולם בטוחים, בטעות, שהמוסד עומד מאחורי כל החברות הללו) שיכולה להקשיב לו.