מטיילים הרבים שפקדו את אתרי הבילוי בשבועות האחרונים של החופש הגדול ציפתה מדי פעם הפתעה מאוד לא נעימה: בכניסה לאתרים שונים המתין להם שלט שהודיע כי כניסתם למקום אסורה. אותם אתרים לא היו סגורים, להפך: הם שקקו חיים ואנשים. המבלים בהם הם שדרשו לסגור אותם לקהל הרחב: רק חרדים הורשו להיכנס; כל האחרים נאלצו לעזוב את המקום בבושת פנים.
הנוכחות החרדית - הברוכה כשלעצמה - במרחב הציבורי בולטת במיוחד בימי "בין הזמנים", המוכרים כימים שבהם יוצאים החרדים לחופשת הקיץ לאחר ימי הסיגוף שלפני תשעה באב ולפני "הימים הנוראים" של תשרי. בימים האלה ניתן לראות את חזון ההשתלבות החרדית במלוא הדרו: משפחות חרדיות על טפן נהנות בהמוניהן ממרחבים שבשגרה הן כמעט נעדרות מהם, כגון הפארקים הציבוריים והגנים הלאומיים. כך נוצרת אחת ההזדמנויות הנדירות בשנה שבהן שתי האוכלוסיות, הלא־חרדית והחרדית, נפגשות במרחב משותף.
המפגשים הללו יכולים היו להוות בסיס לקירוב לבבות ולהיכרות של שתי הקבוצות המהוות חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית, וחלקם אכן כאלה. אלא שלצידם ניתן לזהות תופעה הפוכה: חלק לא מבוטל מהאוכלוסייה החרדית, היוצאת ממרחביה המסוגרים והמסתגרים למרחב הציבורי, דורש להדיר ממנו את הישראלים שאינם חרדים.
למעשה, התופעה הזו מתרחשת במגוון המרחבים הציבוריים שאליהם מגיעה האוכלוסייה החרדית בשנים האחרונות: בצבא הוקמו גדודים לחרדים בלבד, באקדמיה הוקמו קמפוסים חרדיים נפרדים, בספריות ציבוריות החלו מוקצים ימים "לחרדים בלבד", ובאזורי בילוי שונים נתלים שלטים האוסרים כניסה של לא־חרדים. אפילו בצימרים התופעה ידועה. כך סיפר בשבוע שעבר אזרח לגלי צה"ל כי נדחה כשניסה להשיג צימר במושב בצפון בשל היותו לא־חרדי. ועד המושב, התברר, התחייב להשכיר את חדרי האירוח שבו לחרדים בלבד.
את מגמת השתלבות החרדים במרחב הציבורי יש לקדם בברכה. המדינה הקצתה ותקצה לשם כך מיליארדים, ואף אימצה כללי העדפה מתקנת וייצוג הולם שמופעלים בעולם המשפט אך ורק לטובת אוכלוסיות מופלות ולא לטובת אוכלוסיות מתבדלות.
קבוצות ישראליות המופלות זה עשורים במדינה למרות תחינתן להשתלב בחברה, יכולות רק להביט בעיניים כלות במאמצים המושקעים באוכלוסייה החרדית, שגזרה על עצמה מרצונה התבדלות ב־ד' אמותיה. יתרה מכך, במקומות שבהם ניסתה המדינה לשנות את המצב - כמו כפיית לימודי ליבה או גיוס לצה"ל - היא נחשבה למי שגוזרת גזירות שמד של ממש על החברה החרדית.
להבדיל ממגמת ההשתלבות הברוכה, את המגמה של העתקת ההתבדלות מהמרחב החרדי למרחב הציבורי וההדרה של מי שאינם חרדים ממנו - חובה למגר. √
ד"ר יפעת ביטון, המכללה למינהל
