רביעי 18 באוקטובר 2017
ידיעות אחרונות
צילום : ידיעות אחרונות
חדשות • 03.09.2016
המהפכה שנתניהו לא רוצה שתזכרו
שמעון שבס

בישיבת ממשלה בשבוע שעבר, יומיים לפני פתיחת שנת הלימודים, נדרש ראש הממשלה נתניהו על ידי שר האוצר משה כחלון לקחת אחריות בנושא הפער בין הישגי התלמידים במרכז לאלה של תלמידים בפריפריה. בתגובה ענה נתניהו ללא היסוס כי "אפילו ממשלת רבין שהוסיפה תקציב לחינוך רשמה ירידה בהישגים ובהישגיות". אלא שמדובר בשקר, שבעקבותיו ודאי הסמיק אפילו פרוטוקול אותה ישיבה. כדי שאמירה שערורייתית זו לא תשתרש, להלן כמה דוגמאות לפעולותיה ולהישגיה של הממשלה בראשות יצחק רבין ז"ל בשנים 1992־1995 בתחום החינוך, וישפוט הקורא.

 

האמירה כי ממשלת רבין "הוסיפה תקציב לחינוך" היא לשון המעטה. כבר בשנה הראשונה בתפקידו של רבין כראש הממשלה נוספו לא פחות משבעה מיליארד שקלים לתקציב החינוך, שלראשונה בתולדות המדינה כמעט השתווה לתקציב הביטחון. תוספת התקציב הריאלית לחינוך הייתה 74%, ושימשה לגידול של כ־50% בשכר המורים, תוספת של 300 אלף שעות לימוד, בניית יותר מ־6,000 כיתות לימוד, רכישת 40 אלף מחשבים חדשים, הצטיידות של כ־1,000 מעבדות למדע וטכנולוגיה ורפורמות מקיפות בתוכניות הלימודים במדעים, ביהדות, בשפות ובאזרחות.

 

מאחר שהעימות בין נתניהו לכחלון פרץ נוכח פערי הישגים בין הפריפריה למרכז, יש להדגיש כי בתקופת רבין הן הפריפריה והן המגזר הערבי זכו להעדפה מתקנת: היקף בניית בתי הספר החדשים בהם הוכפל והתווספו יותר מ־60 אלף שעות לימוד. זו לא הייתה סתם "תוספת תקציב", אלא לקיחת אחריות של ממשלת ישראל על החינוך, דבר שמן הראוי שנתניהו ישקול לעשות אף הוא.

 

אוי לאמירה האומללה של נתניהו, שלפיה מערכת החינוך בתקופת רבין רשמה ירידה בהישגים ובהישגיות. ההפך הוא הנכון: עלייה של 18% בשיעור הזכאים לתעודת בגרות, קליטת 100 אלף תלמידים עולים ו־5,000 מורים עולים, הגדלת מספר הלומדים בתוכניות לקידום אוכלוסיות חלשות (לתעודת בגרות) מ־1,500 לכ־20 אלף, הגדלת מספר הילדים במועדוניות “המשפחתיות” מ־2,000 ל־8,000 וירידה של 40% בשיעורי הנשירה מבתי הספר התיכונים.

 

יתר על כן, בשנים שקדמו לכהונתו של רבין כראש ממשלה היו בישראל מכללות ספורות, שהיו שלוחות אזוריות של האוניברסיטאות ולא היה ניתן לקבל בהן תואר אקדמי, ועשרות אלפי צעירים ישראלים נאלצו לנסוע מדי שנה ללמוד בחו”ל. הייתה זו ממשלת רבין שאישרה ב־1994 למכללות הללו ולמכללות חדשות שהוקמו באותן שנים להעניק תארים אקדמיים - מה שהוביל לגידול של 35% במספר הסטודנטים להשכלה גבוהה בישראל. בזכות ההחלטה ההיא קיימות כיום בישראל 23 מכללות אקדמיות.

 

עשרות אלפי תלמידי המכללות המסיימים את לימודיהם בכל שנה ב־20 השנים האחרונות קיבלו את התארים האקדמיים שלהם בזכות ממשלת רבין. המהפכה הטכנולוגית הגדולה ביותר בישראל, שבזכותה מועסקים כיום עשרות אלפים בחברות היי־טק, התרחשה בעקבות הרפורמות האדירות במערכת החינוך היסודי, התיכוני והעל־תיכוני בזמן ממשלת רבין.

 

הישגים אלה לא רק שאינם "ירידה" אלא אמורים להוות דוגמה לממשלת ישראל הנוכחית ולעומד בראשה. ממשלת רבין חוללה מהפכה של ממש במערכת החינוך, והישגים כאלה טרם שוחזרו. של נעליך מעל רגליך, נתניהו. צא ולמד. √

 

שמעון שבס, מנכ"ל משרד ראש הממשלה בתקופת כהונתו של יצחק רבין

 


פרסום ראשון: 03.09.16 , 23:08