זה קרה בשקט, מאחורי הקלעים: ניסיון משותף לישראל, לחיזבאללה, לאיראן ולגורם ביון שלישי להביא לסיומה את פרשת רון ארד, הנווט שנטש את מטוסו מעל לבנון לפני כמעט 30 שנה. אך מקורות מודיעין מערביים ל"ידיעות אחרונות" כי הניסיון עלה בתוהו.

הצנזורה הצבאית מתירה לפרסם כי בשנה האחרונה התקיימו מגעים בין ישראל וחיזבאללה בתיווך גורם המודיעין המערבי, כשראשי משמרות המהפכה של איראן מעורבים אף הם במו"מ.

כעת מתברר כי חיזבאללה הביע אופטימיות בשיחות עם הגורם המערבי כי יצליח להביא לפתרון התעלומה, בעקבות מידע חדש שאסף בחודשים האחרונים. ואולם בסופו של דבר הודיעו נציגי הארגון כי לא הצליחו לעשות זאת, לפחות בינתיים. "הם אמרו שהקרקע באזור שבו ארד נקבר זזה והשתנתה מאז שזה קרה", הסביר גורם הביון המערבי. "הם ממשיכים לנסות ובטוחים שיצליחו בסופו של דבר לאתר את הקבר".

הסיבה למעורבות העמוקה של משמרות המהפכה, לפי המקורות, היא כפולה: ראשית, היו אלה משמרות המהפכה שהחזיקו ברון ארד מ־1988 ועד שמת; ושנית, המשמרות נמצאות בלחץ כבד מצד בכירים בשלטון האיראני לסיים פרשת נעדרים שבה נעלמו ארבעה דיפלומטים איראנים בלבנון ב־1982. איראן האשימה במשך שנים את ישראל כי היא שחטפה את הארבעה ומחזיקה אותם בחיים.

מבחינה מודיעינית נפתרה פרשת רון ארד ב־2005, אז הצליחה קהילת המודיעין לקבל מידע "ברמת הוודאות הגבוהה ביותר" כי הנווט השבוי מת בלבנון, כנראה ממחלה, בין 1995 ל־1997. הרב הצבאי הראשי באותה תקופה הסכים להכיר בארד "חלל צה"ל שמקום קבורתו אינו נודע", אולם ראש הממשלה דאז אריאל שרון סירב לכך. ב־12 השנים האחרונות נעשו כמה ניסיונות לפתור את שתי פרשיות הנעדרים, תוך שהן קשורות זו בזו. ב־2004 מסרה ישראל לחיזבאללה, בתיווך גרמני, חומר שנאסף על האופן שבו נחטפו, עונו ונרצחו הדיפלומטים בידי הפלנגות הנוצריות. ואולם החומר בתיק הזה לא סיפק את הבכירים בצמרת.

מהצד השני, במהלך 2005 ותחילת 2006 ערכו אנשי חיזבאללה כמה ניסיונות, שנראו לגרמנים כנים למדי, כדי לפתור את התעלומה הטרגית של רון ארד. הארגון פעל מול נציגי משמרות המהפכה ומיניסטריון המודיעין בלבנון כדי לחקור את הפרשה ולספק לישראל דו"ח על מה שאירע בשנים האבודות. נציגי חיזבאללה נסעו ובאו מטהרן, ונציגים איראנים באו ללבנון, כדי ללמוד את העניין ולעסוק בו.

בעקבות הבדיקות ערכו אנשי חיזבאללה חפירות באזורים שונים בלבנון. אחרי החפירות הועברו לישראל בכמה מקרים עצמות שונות. חיזבאללה ציין במפורש כי הוא אינו בטוח שהעצמות שייכות לארד, אבל הוא מעביר אותן לשם בדיקה.

מהעצמות נלקחה דגימה, ופרופיל הדי־אן־אי הושווה לזה של רון ארד שנמצא במכון לרפואה משפטית עוד מ־1996, אז הופק בעזרת הצלבה עם דגימות הדם של בתיה וחן ארד, אמו ואחיו של רון. כדי לוודא את התוצאות נערכו ארבע בדיקות השוואה שונות לכל עצם, ובכל פעם מחדש ציפתה לבודקים אכזבה. העצמות לא היו של רון ארד.

בשנה האחרונה, כאמור, חודשו המאמצים לפתור את הפרשיות. אות לרצון האיראני העז לסיים את עניין הדיפלומטים היה בציוץ של אמיר טאהרי, עיתונאי איראני המתגורר באירופה שנחשב לאחד ההיסטוריונים הבולטים של מהפכת חומייני ובעל קשרים עמוקים לחלק מהפלגים בשלטון גם כיום. טאהרי כתב ב־10 ביוני כי יו"ר הפרלמנט האיראני מציע לישראל עסקה: רון ארד תמורת ארבעת הדיפלומטים. מעט מאוחר יותר צייץ העיתונאי כי בין ישראל לאיראן התקיימה פגישה מרתונית בקפריסין במאי. לדבריו נכחו במפגש בכירים ישראלים, ולצידם עוזרו של נשיא איראן לשעבר האשמי רפסנג'אני.